שני כרטיסי שנה טובה מודפסים – כרטיס שנה טובה מהאדמו"ר רבי ברוך הגר, וכרטיס שנה טובה עם הקדשה בכתב-ידו של בנו, רבי משה הגר:
* כרטיס מודפס של ברכת שנה טובה מאת האדמו"ר רבי ברוך הגר מסערט ויז'ניץ. חיפה, רמת ויז'ניץ, [שנות ה-50].
* כרטיס מודפס, עם הכיתוב "גמר חתימה טובה", והקדשה בכתב-ידו של רבי משה הגר, ראש הישיבה. [ללא מקום ושנה].
הקדשה בכתב-יד בתחתית הכרטיס: "ושנה מתוקה ומבורכת בכל מיני ברכות וישועות והשפעות טובות רוחניות וגשמיות, שנת גאולה וישועה, הרמת קרן התורה והיראה, ידידו עוז, הרב משה הגר".
האדמו"ר הקדוש רבי ברוך הגר מסרט-ויזניץ (תרנ"ה-תשכ"ד), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויזניץ. נסמך להוראה ע"י מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סערט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה, הקיימים עד היום לשם ולתפארה בחיפה ובערים נוספות. עם השנים הקים את קרית "רמת ויזניץ" בחיפה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
רבי משה הגר (תרפ"ו-תשנ"ט], בנו של האדמו"ר רבי ברוך הגר, שימש כראש ישיבת "יחל ישראל" של חסידות ויז'ניץ, במשך כ-35 שנים. חידושיו ודרשותיו נדפסו לאחר פטירתו בספר "ברכת משה".
2 כרטיסים, 5.5x10 ס"מ. מצב טוב.

מכתב מודפס במכונת כתיבה על גבי גלויה, חתום על ידי רבי משה פיינשטיין, עם רישום בכתב-ידו של כתובתו. ניו יורק, [תשט"ז] 1956. המכתב והחתימה באנגלית.
המכתב נשלח לרבי מאיר כהן, יושב ראש מועצת הג'וינט האורתודוכסית, בעניין הוספת שמו של רבי משה פיינשטיין לעצומה הקוראת להכרה בארגון הג'וינט האורתודוכסי כחלק מאיגוד האגודות הפילנטרופיות היהודיות.
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
גלויה, 8.5x14 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. בלאי קל בפינות הגלויה.

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של הצדיק המקובל רבי יעקב משה קרמר מכפר גדעון. כפר גדעון, [אלול תשמ"ו 1986]. יידיש עם מעט עברית.
נשלח אל רבי אברהם משה קצנלנבוגן בירושלים. רבי יעקב משה קרמר שולח כסף למספר משפחות בשם התורם רבי יעקב מתיתיהו זעליג פעלד מניו-יורק. בנוסף שולח הצדיק ברכות כתיבה וחתימה טובה, ברכות לרפואה שלמה, לפרנסה ולזיווג הגון, ועוד.
רבי יעקב משה קרמר (תר"ע-תשנ"ב), ה"צדיק מכפר-גדעון", בעל מופת נודע ומקובל שנודע בקדושתו. בנסיעותיו לצפת, נוהג היה החזון איש לבקרו, והיה אומר עליו שהוא ה"מזוזה של הצפון" (ראה חומר מצורף).
דף, 21 ס"מ + מעטפה מקורית, 11.5x16.5 ס"מ. דף במצב כללי טוב. מעט כתמים. סימני קיפול וקמטים. מעטפה במצב בינוני, עם כתמים רבים ובלאי, קרועה בחלקה האחורי.

מכתב מעניין בכתב-ידו ובחתימתו (שתי חתימות וחותמת) של רבי שלום יוסף הלוי אלשיך, אודות תולדותיה של העדה התימנית בירושלים. ירושלים, [ראשית המאה ה-20].
המכתב נשלח לגביר יעקב באיוף, ומפורטים בו בין היתר תלאותיה של עדת התימנים בירושלים. במכתב מתוארת תביעת מס גדולה שהוטלה על העדה התימנית על ידי השלטונות, שהיא כדברי הכותב "קהל ק' התימנים הי"ו הדלים והאביונים יותר מכל קהלות אחינו יושבי ירושלים". בעקבות תביעה זו והקושי לשלמה, נלקחו מספר אנשים, "עניים ואביונים זקנים וחלושים" לבית הכלא, שם שהו בתנאים קשים במשך כחודשיים. בהמשך הוכנסו לכלא גם ראשי הקהילה ורבי שלום יוסף אלשיך ביניהם, ושוחררו רק לאחר חמישים יום, בעקבות אנשים שמשכנו בתיהם לשלטונות, תמורת סכום המס. עוד מתואר, כי בעקבות סירוב ועד קהילת הספרדים בירושלים, לעזור לעדת התימנים בתשלום חלק מהמס, נפרדה מהם עדת התימנים והפכה לקהילה נפרדת. בהמשך מספר רבי שלום יוסף על תפילותיו "בק"ק מכוונים" (ישיבת המקובלים בית אל), וכותב על השעות הרבות שאורכות התפילות, המצריכות כח גדול וישוב הדעת, ללא דאגות פרנסה. בעקבות זאת הוא מבקש סיוע כספי מהגביר ומברכו שזכות האר"י ורשב"י תעמוד לו, ויתברך בכל הברכות.
הגאון רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט-תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. הוא חתום על פסקי דין ותקנות שונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב-ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. מחבר "דורש שלום".
דף כפול (3 עמודים כתובים). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים. סימני קיפול, עם קרעים קטנים בשוליים. קרעים קטנים עם חסרון בקצות הדפים.