מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
- ארץ (95) Apply ארץ filter
- british (93) Apply british filter
- הקמת (86) Apply הקמת filter
- מנדט (86) Apply מנדט filter
- מדינת (86) Apply מדינת filter
- ישראל, (86) Apply ישראל, filter
- ישראל (86) Apply ישראל filter
- ומחתרות, (86) Apply ומחתרות, filter
- התיישבות, (86) Apply התיישבות, filter
- התיישבות (86) Apply התיישבות filter
- ומחתרות (86) Apply ומחתרות filter
- המדינה, (86) Apply המדינה, filter
- המדינה (86) Apply המדינה filter
- israel (86) Apply israel filter
- mandat (86) Apply mandat filter
- movement (86) Apply movement filter
- movements, (86) Apply movements, filter
- palestin (86) Apply palestin filter
- palestine, (86) Apply palestine, filter
- state (86) Apply state filter
- underground (86) Apply underground filter
- הדפסים (77) Apply הדפסים filter
- print (77) Apply print filter
- ספרי (55) Apply ספרי filter
- אנטישמיות (47) Apply אנטישמיות filter
- שואה (47) Apply שואה filter
- ושארית (47) Apply ושארית filter
- הפליטה (47) Apply הפליטה filter
- אנטישמיות, (47) Apply אנטישמיות, filter
- antisemit (47) Apply antisemit filter
- antisemitism, (47) Apply antisemitism, filter
- erit (47) Apply erit filter
- hapletah (47) Apply hapletah filter
- holocaust (47) Apply holocaust filter
- she (47) Apply she filter
- she'erit (47) Apply she'erit filter
- sheerit (47) Apply sheerit filter
- art (44) Apply art filter
- גלויות (43) Apply גלויות filter
- איגרות (43) Apply איגרות filter
- גלויות, (43) Apply גלויות, filter
- "שנה (43) Apply "שנה filter
- "shanah (43) Apply "shanah filter
- card (43) Apply card filter
- greet (43) Apply greet filter
- postcard (43) Apply postcard filter
- postcards, (43) Apply postcards, filter
- shanah (43) Apply shanah filter
- tova (43) Apply tova filter
- tova" (43) Apply tova" filter
מציג 349 - 360 of 511
מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
14.1.2020
פתיחה: $200
נמכר ב: $250
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו של ארתור ג'יימס בלפור ותצלום עם חתימת-ידו. לונדון, ראשית המאה ה-20.
1. מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של ארתור ג'יימס בלפור. לונדון, 25 בפברואר 1901. אנגלית.
מכתב קצר מתקופת כהונתו של בלפור כ"לורד הראשון של האוצר" בממשלת בריטניה (נכתב על נייר מכתבים רשמי של משרדו), העוסק באיוש משרה פנויה במשרד האוצר הבריטי.
[1] דף, 18.5 ס"מ. מצב בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים. כמה קרעים קלים בשוליים וקרע חסר בפינה השמאלית העליונה (ללא פגיעה בטקסט). שאריות דבק ונייר בגב המכתב.
2. תצלום-דיוקן של ארתור ג'יימס בלפור; מודבק על כרטיס קרטון (Cabinet card) של חברתLondon Stereoscopic Coy." ". חתום בחתימת-ידו של בלפור.
כרטיס: 16.5X10.5 ס"מ. מצב טוב. שאריות דבק ופיסות נייר מודבקות בגב הכרטיס.?מקור: אוסף משפחת רימון.
1. מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של ארתור ג'יימס בלפור. לונדון, 25 בפברואר 1901. אנגלית.
מכתב קצר מתקופת כהונתו של בלפור כ"לורד הראשון של האוצר" בממשלת בריטניה (נכתב על נייר מכתבים רשמי של משרדו), העוסק באיוש משרה פנויה במשרד האוצר הבריטי.
[1] דף, 18.5 ס"מ. מצב בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים. כמה קרעים קלים בשוליים וקרע חסר בפינה השמאלית העליונה (ללא פגיעה בטקסט). שאריות דבק ונייר בגב המכתב.
2. תצלום-דיוקן של ארתור ג'יימס בלפור; מודבק על כרטיס קרטון (Cabinet card) של חברתLondon Stereoscopic Coy." ". חתום בחתימת-ידו של בלפור.
כרטיס: 16.5X10.5 ס"מ. מצב טוב. שאריות דבק ופיסות נייר מודבקות בגב הכרטיס.?מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
14.1.2020
פתיחה: $200
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של נחום סוקולוב. נכתב על נייר מכתבים רשמי של "בית מערכות 'הצפירה', 'האסיף' ו'תולדות היהודים'". [ורשה, תרמ"ו-1886].
מכתב מאת נחום סוקולוב אל אחד מעמיתיו, סופר שפרסם מיצירותיו בעיתון "הצפירה". בתחילת המכתב מדווח סוקולוב על הפיכת "הצפירה" לעיתון יומי: "ידידי הנעלה, כסופר זקן וכפטריוט עברי שנפשו קשורה בנפש עמו תשיש על כל חזון חדש בספרותנו, הנני מודיעך כי הצפירה פושטת צורה ולובשת צורה...". בהמשך המכתב מתייחס סוקולוב לריב או מחלוקת בין הנמען לאנשי "הצפירה" ומפציר בו לשוב ולשלוח את יצירותיו לפרסום: "הנני דולג בפסיעה אחת על כל הדבות והערמומיות הקטנות שהיו ביני ובינך או בין הצפירה ובינך. מניח אני את כל הנרגנים הקטנים ללחוש ולרגון די שבעם, ואקוה כי קורי עכביש כאלה לא יסכסכו אנשים כמונו איש באחיו [...] גם למותר חשבתי להזמינך אל האסיף, כאשר לא זה דרכי ביחס כל סופרי הנכבדים, אשר כרובם כן חזרו לאכסניא מבלי אשר קראתי להם, וכן שפטתי שפוט, כי גם אתה תכיר את מקומך בהאסיף ולא תברח מאתי מפאת אשר ה' אטלאס התנגד אל דעתך [כפי הנראה מדובר בסופר אלעזר אטלס, מעורכי "הצפירה" ו"האסיף" בתקופה זו].
בסיום מכתבו מתייחס סוקולוב לתכני "הצפירה" ולקו האידאולוגי המאפיין אותו: "ידוע תדע כי הצפירה תרחיב את גבולה ותקבל מכל מיני הספרות מזן אל זן [...] גם שיטת הצפירה ורוחה תהיינה מתאימות עם הליכות רוחך – אם אתה קורא את עצמך לאומיי ואני אינני מתכנה בשם לווי זה, הנה אין זה הבדל עצמי [...] ובאמת מטרה אחת לנו, להועיל לעמנו, להרים קרנו בכבוד ולָפַחַת זיקי חיים בלבו".
נחום סוקולוב (1859-1936), נשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית העולמית; סופר, משורר ומחלוצי העיתונות העברית, עורך "הצפירה" ו"האסיף". בשנת 1886 הפך את "הצפירה" משבועון לעיתון יומי; העיתון בעריכתו הוביל קו אידיאולוגי מתון וזהיר ביחס לשאלות הזמן, כגון לאומיות, הגירה והתיישבות. לאחר מפגש בין סוקולוב לתאודור הרצל במהלך הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897, הפך "הצפירה" לשופרה הרשמי של הציונות המדינית.
[1] דף, 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. מעט כתמים. קרעים בשוליים ובקו הקיפול האופקי, מחוזקים רובם בנייר דבק (עם פגיעות מזעריות בטקסט).
מכתב מאת נחום סוקולוב אל אחד מעמיתיו, סופר שפרסם מיצירותיו בעיתון "הצפירה". בתחילת המכתב מדווח סוקולוב על הפיכת "הצפירה" לעיתון יומי: "ידידי הנעלה, כסופר זקן וכפטריוט עברי שנפשו קשורה בנפש עמו תשיש על כל חזון חדש בספרותנו, הנני מודיעך כי הצפירה פושטת צורה ולובשת צורה...". בהמשך המכתב מתייחס סוקולוב לריב או מחלוקת בין הנמען לאנשי "הצפירה" ומפציר בו לשוב ולשלוח את יצירותיו לפרסום: "הנני דולג בפסיעה אחת על כל הדבות והערמומיות הקטנות שהיו ביני ובינך או בין הצפירה ובינך. מניח אני את כל הנרגנים הקטנים ללחוש ולרגון די שבעם, ואקוה כי קורי עכביש כאלה לא יסכסכו אנשים כמונו איש באחיו [...] גם למותר חשבתי להזמינך אל האסיף, כאשר לא זה דרכי ביחס כל סופרי הנכבדים, אשר כרובם כן חזרו לאכסניא מבלי אשר קראתי להם, וכן שפטתי שפוט, כי גם אתה תכיר את מקומך בהאסיף ולא תברח מאתי מפאת אשר ה' אטלאס התנגד אל דעתך [כפי הנראה מדובר בסופר אלעזר אטלס, מעורכי "הצפירה" ו"האסיף" בתקופה זו].
בסיום מכתבו מתייחס סוקולוב לתכני "הצפירה" ולקו האידאולוגי המאפיין אותו: "ידוע תדע כי הצפירה תרחיב את גבולה ותקבל מכל מיני הספרות מזן אל זן [...] גם שיטת הצפירה ורוחה תהיינה מתאימות עם הליכות רוחך – אם אתה קורא את עצמך לאומיי ואני אינני מתכנה בשם לווי זה, הנה אין זה הבדל עצמי [...] ובאמת מטרה אחת לנו, להועיל לעמנו, להרים קרנו בכבוד ולָפַחַת זיקי חיים בלבו".
נחום סוקולוב (1859-1936), נשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית העולמית; סופר, משורר ומחלוצי העיתונות העברית, עורך "הצפירה" ו"האסיף". בשנת 1886 הפך את "הצפירה" משבועון לעיתון יומי; העיתון בעריכתו הוביל קו אידיאולוגי מתון וזהיר ביחס לשאלות הזמן, כגון לאומיות, הגירה והתיישבות. לאחר מפגש בין סוקולוב לתאודור הרצל במהלך הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897, הפך "הצפירה" לשופרה הרשמי של הציונות המדינית.
[1] דף, 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. מעט כתמים. קרעים בשוליים ובקו הקיפול האופקי, מחוזקים רובם בנייר דבק (עם פגיעות מזעריות בטקסט).
קטגוריה
מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
14.1.2020
פתיחה: $200
נמכר ב: $325
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של "אחד העם", אשר צבי גינצברג, אל יוסף קלוזנר. [טביליסי], נובמבר 1903. עברית ומעט רוסית.
בשנת 1903 פרש "אחד העם" מעריכת "השלח", כתב העת העברי החשוב ביותר אותה התקופה, ואת מקומו תפס העורך הצעיר יוסף קלוזנר. "חילופי המשמרות" התרחשו לאחר מאבק ממושך בין "אחד העם" וסופרים בני הדור הצעיר, והם סימנו את תחילתה של תקופה חדשה בספרות העברית. לפנינו מכתב שנשלח בחודש נובמבר 1903 – לאחר פרישתו של אחד העם ולפני מינויו של קלוזנר, והוא מכיל תיעוד מעניין של תקופה זו בספרות העברית.
בין היתר, מזכיר "אחד העם" במכתב את הכוונה למנות לעורך "השלח" את העיתונאי בן ציון כ"ץ ("'בטלן' הוא והטעם הדק יחסר לו. והכזה יהיה עורך השלוח?"); את שאלת מינויו של קלוזנר עצמו לעורך; את האנציקלופדיה העברית שתכנן להוציא לאור בלא הצלחה – "אוצר היהודים"; ואף מתאר את היהודים באזור הקווקז, שבו שהה בעת כתיבת המכתב: "לא תוכל לצייר לך מה היא היהדות בקוקז. יש פה אנשים טובים וישרים, הרוצים להיות יהודים, להיות לאומיים, ציוניים וכו'. אבל ה'בורות' גדולה כל כך, עד שאין גם איש אחד שיוכל להורות להם הדרך".
כתוב על גבי נייר מכתבים רשמי של "אחד העם", עם כתבתו בעיר אודסה.
מצורפת המעטפה המקורית בה נשלח המכתב.
[2] עמ' (דף מקופל לשניים), 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קו קיפול אופקי.
בשנת 1903 פרש "אחד העם" מעריכת "השלח", כתב העת העברי החשוב ביותר אותה התקופה, ואת מקומו תפס העורך הצעיר יוסף קלוזנר. "חילופי המשמרות" התרחשו לאחר מאבק ממושך בין "אחד העם" וסופרים בני הדור הצעיר, והם סימנו את תחילתה של תקופה חדשה בספרות העברית. לפנינו מכתב שנשלח בחודש נובמבר 1903 – לאחר פרישתו של אחד העם ולפני מינויו של קלוזנר, והוא מכיל תיעוד מעניין של תקופה זו בספרות העברית.
בין היתר, מזכיר "אחד העם" במכתב את הכוונה למנות לעורך "השלח" את העיתונאי בן ציון כ"ץ ("'בטלן' הוא והטעם הדק יחסר לו. והכזה יהיה עורך השלוח?"); את שאלת מינויו של קלוזנר עצמו לעורך; את האנציקלופדיה העברית שתכנן להוציא לאור בלא הצלחה – "אוצר היהודים"; ואף מתאר את היהודים באזור הקווקז, שבו שהה בעת כתיבת המכתב: "לא תוכל לצייר לך מה היא היהדות בקוקז. יש פה אנשים טובים וישרים, הרוצים להיות יהודים, להיות לאומיים, ציוניים וכו'. אבל ה'בורות' גדולה כל כך, עד שאין גם איש אחד שיוכל להורות להם הדרך".
כתוב על גבי נייר מכתבים רשמי של "אחד העם", עם כתבתו בעיר אודסה.
מצורפת המעטפה המקורית בה נשלח המכתב.
[2] עמ' (דף מקופל לשניים), 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קו קיפול אופקי.
קטגוריה
מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
14.1.2020
פתיחה: $100
נמכר ב: $138
כולל עמלת קונה
10 מכתבים וגלויות שנשלחו אל הסופר, העורך, ההיסטוריון וחוקר הספרות פרופ' יוסף קלוזנר (1874-1958), בשנים 1894-1929. עברית, רוסית וגרמנית.
מכתבים בענייני ספרות ופרסום מאמרים, רובם נשלחו אל קלוזנר בתקופה בה ערך את כתב העת "השילוח". ביניהם, מכתבים מהסופרים מרדכי דוד ברנדשטטר, שרגא פייבל פרנקל, משה לייב ליליינבלום, יעקב כהן, זלמן שניאור (מכתב ארוך), בוריס (דב) סטבסקי, ואחרים.
מצורפת: גלויה בכתב ידו של קלוזנר.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מכתבים בענייני ספרות ופרסום מאמרים, רובם נשלחו אל קלוזנר בתקופה בה ערך את כתב העת "השילוח". ביניהם, מכתבים מהסופרים מרדכי דוד ברנדשטטר, שרגא פייבל פרנקל, משה לייב ליליינבלום, יעקב כהן, זלמן שניאור (מכתב ארוך), בוריס (דב) סטבסקי, ואחרים.
מצורפת: גלויה בכתב ידו של קלוזנר.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
14.1.2020
פתיחה: $200
נמכר ב: $450
כולל עמלת קונה
מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו ובחתימתו של דוד פוגל. נשלח לשמעון פולק בדטרויט. וינה, 14 באפריל 1923.
במכתב מבקש פוגל מידיד נעוריו שמעון פולק לסייע לו בהפצת ספר שיריו בקרב חובבי השפה העברית בדטרויט וכן למצוא עבורו אדם אמין שימכור עותקים נוספים של הספר בניו-יורק [בשנה בה נכתב מכתב זה, ראה אור בווינה ספר שיריו הראשון של פוגל, "לפני השער האפל" – ספר השירה היחיד שפורסם במהלך חייו].
בסיום המכתב מתאר פוגל את עוניו ומחלתו: "הריני חולה ועיף עד מות. ואשתי חולה. והרעב נורא. רעב ממש! והיאוש. וכל עוד רוחי בי. באתי עד משבר. הנני במצוק כזה, שאין בידי כלל לתארו לפניך. ואיני יודע מה אעשה. בדעתי לעלות בשלהי קיץ לארץ ישראל, לחיפה. לבדי. אשתי תשאר עוד באוסתריה" [תכנית הנסיעה לא יצאה לפועל ופוגל ביקר לראשונה בארץ ישראל רק בשנת 1929].
המשורר והסופר דוד פוגל (1891-1944) התגורר חליפות בווינה, בפריז, בוורשה ובערים נוספות. בשנת 1919 נישא לאשתו, אילקה, ובאותה שנה אובחנו שניהם במחלת השחפת. בשנת 1929 ביקר בארץ, אך לא התאקלם בה, וכעבור שנה שב לאירופה. בימי מלחמת העולם השנייה שהה בצרפת הכבושה ובפברואר 1944 הועבר לגרמניה, שם נרצח בידי הנאצים.
שמעון פולק היה ידידו של פוגל משנות נעוריהם; לימים היה מן הדמויות הבולטות בתחום החינוך היהודי בארה"ב.
14X9 ס"מ. מצב טוב. קו קפל אופקי במרכז הגלויה. קרעים ופגמים קלים בשוליים.
ראו הפריט הבא.
במכתב מבקש פוגל מידיד נעוריו שמעון פולק לסייע לו בהפצת ספר שיריו בקרב חובבי השפה העברית בדטרויט וכן למצוא עבורו אדם אמין שימכור עותקים נוספים של הספר בניו-יורק [בשנה בה נכתב מכתב זה, ראה אור בווינה ספר שיריו הראשון של פוגל, "לפני השער האפל" – ספר השירה היחיד שפורסם במהלך חייו].
בסיום המכתב מתאר פוגל את עוניו ומחלתו: "הריני חולה ועיף עד מות. ואשתי חולה. והרעב נורא. רעב ממש! והיאוש. וכל עוד רוחי בי. באתי עד משבר. הנני במצוק כזה, שאין בידי כלל לתארו לפניך. ואיני יודע מה אעשה. בדעתי לעלות בשלהי קיץ לארץ ישראל, לחיפה. לבדי. אשתי תשאר עוד באוסתריה" [תכנית הנסיעה לא יצאה לפועל ופוגל ביקר לראשונה בארץ ישראל רק בשנת 1929].
המשורר והסופר דוד פוגל (1891-1944) התגורר חליפות בווינה, בפריז, בוורשה ובערים נוספות. בשנת 1919 נישא לאשתו, אילקה, ובאותה שנה אובחנו שניהם במחלת השחפת. בשנת 1929 ביקר בארץ, אך לא התאקלם בה, וכעבור שנה שב לאירופה. בימי מלחמת העולם השנייה שהה בצרפת הכבושה ובפברואר 1944 הועבר לגרמניה, שם נרצח בידי הנאצים.
שמעון פולק היה ידידו של פוגל משנות נעוריהם; לימים היה מן הדמויות הבולטות בתחום החינוך היהודי בארה"ב.
14X9 ס"מ. מצב טוב. קו קפל אופקי במרכז הגלויה. קרעים ופגמים קלים בשוליים.
ראו הפריט הבא.
קטגוריה
מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
14.1.2020
פתיחה: $200
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של דוד פוגל. מראנו (איטליה), 28 בפברואר 1925.
המכתב שלפנינו נשלח לידידו הקרוב של המשורר, שמעון פולק, כאשר שהה פוגל בבית המרפא Asyl für Mittellose Juden [מקלט של יהודים מעוטי אמצעים], והוא מבטא את מיאוסו הגדול מהחיים בעיר וינה ואת רצונו הגובר לצאת למסע נדודים: "הלא כל השנים האחרונות הריני יושב בוינה כתרנגולת זו על ביציה ורעב אותו הרעב הישן נושן, מוקצה מחמת מיאוס, וסובל אותן הצרות והייסורים, המשעממים ממש עד לגועל נפש [...] אני זקוק פשוט לשינוי אויר וסביבה מפרק לפרק ואם לאו הריני הולך ומתנונה[!]. עלי לראות את העולם ומלואו –זה דרוש ליצירה!".
אחת הפסקאות המעניינות במכתב מתייחסת לרעייתו הראשונה של פוגל, אילקה, ולמחלת השחפת שלה: "מה לעשות? מזלה הרע גרם לה להתקשר עם שלומיאל כמוני, הסובל כל ימיו רעב ומחסור. היא, האומללה, זקוקה לבעל כיס [...], מחלת הריאה היא בכל עניין בשביל בעלי הון – קבצנים אינם מתרפאים".
פוגל חותם את המכתב בברכה פיוטית, המרמזת פעם נוספת על יצר הנדודים הבלתי מרוסן שלו: "רוצה אנכי לשמוע מפיך בקרוב, ששבוי רצון הנך בחייך, שמאושר הנך, לפחות אתה! בידי לא יעלה דבר כזה לעולם – צועני נולדתי וצועני אמות" (פוגל בילה את מרבית ימיו בנדודים ובחוסר כל).
[3] עמ' (כתובים על גבי דף מקופל לשניים), 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קמטים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, מרביתם מחוזקים בנייר דבק. רישום קטן בעט בשוליים העליונים של העמ' הראשון.
ראו "אהבה עד כלות", דוד פוגל ועדה נדלר-פוגל. הוצאת כנרת-זמורה דביר, 2019.
ראו הפריט הקודם.
המכתב שלפנינו נשלח לידידו הקרוב של המשורר, שמעון פולק, כאשר שהה פוגל בבית המרפא Asyl für Mittellose Juden [מקלט של יהודים מעוטי אמצעים], והוא מבטא את מיאוסו הגדול מהחיים בעיר וינה ואת רצונו הגובר לצאת למסע נדודים: "הלא כל השנים האחרונות הריני יושב בוינה כתרנגולת זו על ביציה ורעב אותו הרעב הישן נושן, מוקצה מחמת מיאוס, וסובל אותן הצרות והייסורים, המשעממים ממש עד לגועל נפש [...] אני זקוק פשוט לשינוי אויר וסביבה מפרק לפרק ואם לאו הריני הולך ומתנונה[!]. עלי לראות את העולם ומלואו –זה דרוש ליצירה!".
אחת הפסקאות המעניינות במכתב מתייחסת לרעייתו הראשונה של פוגל, אילקה, ולמחלת השחפת שלה: "מה לעשות? מזלה הרע גרם לה להתקשר עם שלומיאל כמוני, הסובל כל ימיו רעב ומחסור. היא, האומללה, זקוקה לבעל כיס [...], מחלת הריאה היא בכל עניין בשביל בעלי הון – קבצנים אינם מתרפאים".
פוגל חותם את המכתב בברכה פיוטית, המרמזת פעם נוספת על יצר הנדודים הבלתי מרוסן שלו: "רוצה אנכי לשמוע מפיך בקרוב, ששבוי רצון הנך בחייך, שמאושר הנך, לפחות אתה! בידי לא יעלה דבר כזה לעולם – צועני נולדתי וצועני אמות" (פוגל בילה את מרבית ימיו בנדודים ובחוסר כל).
[3] עמ' (כתובים על גבי דף מקופל לשניים), 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קמטים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, מרביתם מחוזקים בנייר דבק. רישום קטן בעט בשוליים העליונים של העמ' הראשון.
ראו "אהבה עד כלות", דוד פוגל ועדה נדלר-פוגל. הוצאת כנרת-זמורה דביר, 2019.
ראו הפריט הקודם.
קטגוריה
מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
14.1.2020
פתיחה: $200
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
דפי הגהה לשתי יצירות: הפרק האחרון של הרומן "בחנותו של מר לובלין" מאת ש"י עגנון והשיר "הרחק מאד" מאת לאה גולדברג. נשלחו אל המחברים לקראת פרסום בכתב עת והוחזרו למערכת עם תיקונים בכתב-ידם. [ירושלים?, 1964 בקירוב].
כפי הנראה, נשלחו דפי ההגהה לקראת פרסום בגליון מס' 4 של כתב העת "מאסף: דברי ספרות, בקורת והגות", שראה אור בשנת 1964 בעריכת דב סדן ושלמה טנאי. על גבי הדפים מופיעות שתי פניות אישיות בכתב-ידו של המשורר אברהם ברוידס, שכנראה עמד בקשר עם שני המחברים מטעם כתב העת.
1. "הפרק האחרון", תשעה עשר דפי הגהה. על גבי הדף הראשון רישום בכתב-יד: "ידידי ש"י עגנון היקר, כדי למנוע שיבושים אנו שוב באים להטריחך לעבור על דבריך [...], בברכה רבה, אברהם ברוידס". בהמשך, מופיעים עשרות תיקונים והגהות בכתב-ידו של ש"י עגנון, חלקם בני אות בודדת, חלקם בני מילה אחת וחלקם באורך של משפט שלם.
[19] דף (ממוספרים 9-27), 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. קרעים בשוליים העליונים של חלקם (ללא נזק לטקסט).
2. "הרחק מאד", דף הגהה לשיר מאת לאה גולדברג. בשוליים העליונים רישום בכתב-יד: "לאה גולדברג היקרה, זאת היא הגהה לפני הדפסה, אנא תקני את הטעון תיקון והחזירי מיד. אשר לעימוד, לצד הגראפי, לא אני הקובע [...], א. ברוידס". בהמשך מופיעים תיקון בודד והערה: "זה בסדר! תודה רבה!, ל.ג.".
[1] דף (ממוספר 33), 26 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים.
מצורפת: הדפסת הגהה נוספת ומתוקנת של "הפרק האחרון" (ללא הערות ותיקונים בכתב-יד).
כפי הנראה, נשלחו דפי ההגהה לקראת פרסום בגליון מס' 4 של כתב העת "מאסף: דברי ספרות, בקורת והגות", שראה אור בשנת 1964 בעריכת דב סדן ושלמה טנאי. על גבי הדפים מופיעות שתי פניות אישיות בכתב-ידו של המשורר אברהם ברוידס, שכנראה עמד בקשר עם שני המחברים מטעם כתב העת.
1. "הפרק האחרון", תשעה עשר דפי הגהה. על גבי הדף הראשון רישום בכתב-יד: "ידידי ש"י עגנון היקר, כדי למנוע שיבושים אנו שוב באים להטריחך לעבור על דבריך [...], בברכה רבה, אברהם ברוידס". בהמשך, מופיעים עשרות תיקונים והגהות בכתב-ידו של ש"י עגנון, חלקם בני אות בודדת, חלקם בני מילה אחת וחלקם באורך של משפט שלם.
[19] דף (ממוספרים 9-27), 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. קרעים בשוליים העליונים של חלקם (ללא נזק לטקסט).
2. "הרחק מאד", דף הגהה לשיר מאת לאה גולדברג. בשוליים העליונים רישום בכתב-יד: "לאה גולדברג היקרה, זאת היא הגהה לפני הדפסה, אנא תקני את הטעון תיקון והחזירי מיד. אשר לעימוד, לצד הגראפי, לא אני הקובע [...], א. ברוידס". בהמשך מופיעים תיקון בודד והערה: "זה בסדר! תודה רבה!, ל.ג.".
[1] דף (ממוספר 33), 26 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים.
מצורפת: הדפסת הגהה נוספת ומתוקנת של "הפרק האחרון" (ללא הערות ותיקונים בכתב-יד).
קטגוריה
מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
14.1.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
כאלף מכתבים ששלח העורך ומבקר הספרות נחמן מייזל לבני משפחתו. ניו-יורק ומקומות נוספים, שנות ה-30 עד שנות ה-60. יידיש ומעט עברית.
נחמן מייזל (1887-1966) היה עורך ומבקר ספרותי משפיע, ממייסדי קבוצת "קולטור-ליגע". בראשית דרכו פרסם סיפורים ורשימות בעברית, אולם בשנת 1909 החליט לעבור לשפה שבה קנה מרבית את פרסומו – יידיש. במרוצת העשורים הבאים ערך את כתבי העת "ביכער וועלט", "די יידישע וולט" ו-"ליטערארישע בלעטער", ניהל את הוצאת הספרים "קונסט פארלאג" והיה ממייסדי הקבוצה החשובה "קולטור-ליגע". בשנת 1936 החליט לעקור מאירופה לארה"ב, ובדרך ערך ביקור בן כמה חודשים בארץ ישראל. את רשמיו מביקור זה תיעד בספר "טעג און נעכט אין עמק" (ימים ולילות בעמק; 1937). במקביל לתפקידיו הרבים, פרסם מייזל עשרות של חיבורים ביקורתיים על מיטב הסופרים העבריים והידיים של ימיו: חיים נחמן ביאליק, י. ל. פרץ, שלום אש ורבים אחרים. מייזל הספיק לעלות לארץ ישראל שנתיים לפני מותו ולהשתקע בקיבוץ שייסד בנו – אלונים. נפטר בשנת 1966.
לפנינו כאלף מכתבים, מרביתם מודפסים במכונת כתיבה ומקצתם כתובים בכתב-יד, ששלח מייזל לבני משפחתו לאורך למעלה משלושה עשורים. מרבית המכתבים נשלחו אל בנו דב ומקצתם נשלחו אל אשתו – כיענע, ואל אחותו הקטנה – גיטל מייזל (שהייתה מבקרת ספרות בעצמה).
מצורפים: כמה עשרות מכתבים שנשלחו מאת אנשים אחרים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
נחמן מייזל (1887-1966) היה עורך ומבקר ספרותי משפיע, ממייסדי קבוצת "קולטור-ליגע". בראשית דרכו פרסם סיפורים ורשימות בעברית, אולם בשנת 1909 החליט לעבור לשפה שבה קנה מרבית את פרסומו – יידיש. במרוצת העשורים הבאים ערך את כתבי העת "ביכער וועלט", "די יידישע וולט" ו-"ליטערארישע בלעטער", ניהל את הוצאת הספרים "קונסט פארלאג" והיה ממייסדי הקבוצה החשובה "קולטור-ליגע". בשנת 1936 החליט לעקור מאירופה לארה"ב, ובדרך ערך ביקור בן כמה חודשים בארץ ישראל. את רשמיו מביקור זה תיעד בספר "טעג און נעכט אין עמק" (ימים ולילות בעמק; 1937). במקביל לתפקידיו הרבים, פרסם מייזל עשרות של חיבורים ביקורתיים על מיטב הסופרים העבריים והידיים של ימיו: חיים נחמן ביאליק, י. ל. פרץ, שלום אש ורבים אחרים. מייזל הספיק לעלות לארץ ישראל שנתיים לפני מותו ולהשתקע בקיבוץ שייסד בנו – אלונים. נפטר בשנת 1966.
לפנינו כאלף מכתבים, מרביתם מודפסים במכונת כתיבה ומקצתם כתובים בכתב-יד, ששלח מייזל לבני משפחתו לאורך למעלה משלושה עשורים. מרבית המכתבים נשלחו אל בנו דב ומקצתם נשלחו אל אשתו – כיענע, ואל אחותו הקטנה – גיטל מייזל (שהייתה מבקרת ספרות בעצמה).
מצורפים: כמה עשרות מכתבים שנשלחו מאת אנשים אחרים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
קטגוריה
מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
14.1.2020
פתיחה: $100
נמכר ב: $150
כולל עמלת קונה
1. גלויה מצולמת (Real photo) עם דיוקנו של ז'בוטינסקי. בצדה האחורי מופיעה הקדשה בכתב-ידו, ל"נינה" [נינה ברלין?], חתומה בראשי תיבות (רוסית) ומתוארכת לשנת 1925. בשוליים התחתונים מופיעה חותמת הצלם (מוטבעת): H. Taubkin, Riga.
13.5X8.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
2. גלויה בלתי-מחולקת, עם תצלום של זאב ז'בוטינסקי בצעירותו. ללא ציון מו"ל, שנה או מקום.
14X8.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ופגמים קלים. קרעים ופגמים משוקמים בשתיים מהפינות ונקב משוקם בשוליים התחתונים (ללא נזק לתמונה).
מקור: אוסף משפחת רימון.
13.5X8.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
2. גלויה בלתי-מחולקת, עם תצלום של זאב ז'בוטינסקי בצעירותו. ללא ציון מו"ל, שנה או מקום.
14X8.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ופגמים קלים. קרעים ופגמים משוקמים בשתיים מהפינות ונקב משוקם בשוליים התחתונים (ללא נזק לתמונה).
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
14.1.2020
פתיחה: $200
נמכר ב: $275
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של דוד בן-גוריון, ממוען אל "דובקין יקירי" [ככל הנראה אליהו דובקין, אחד מראשי תנועת "החלוץ" בפולין]. כתוב על נייר מכתבים רשמי של "בלוק ארץ ישראל העובדת לקונגרס השמונה-עשר – הלשכה המרכזית בפולין". פולין, 1933.
המכתב עוסק במחלוקת שהתפתחה בין "החלוץ" למפלגת מפא"י בנושא מתן סרטיפיקט עלייה לארץ ישראל: "כידוע לך, שמואל זרביה [?] אושר בשנת 1926 לעליה על ידי החלוץ... בינתיים באו עכובים... עכשיו הוא צריך לעלות, ויש מחלוקת בין החלוץ ובין המפלגה: מי יתן לו סרטיפיקט". בן-גוריון מפנה את שאלת מתן הסרטיפיקט לדובקין ולבנקובר [ככל הנראה, יוסף בנקובר, מאנשי "החלוץ" ומפא"י] ומבקש מהם להכריע בנידון: "דעתי היא שהחלוץ צריך לתת לו סרטיפיקטים, אבל מפני שאיני בקי בענינים אלה וגם מפני שהחלטתי לא להתערב בשום מקרה בחלוקת סרטיפיקטים החלטתי שאתם שניכם תחוו דעתכם. אם אחד מכם יצטרף לדעתי – יתן לו החלוץ סרטיפיקט. אם שניכם חושבים שהמפלגה צריכה לתת לו – תתן לו המפלגה".
את המכתב שלח בן-גוריון במהלך מסע ההסברה הנרחב שערך ברחבי פולין לקראת הבחירות לקונגרס הציוני השמונה עשר בשנת 1933 (רשימתו של בן-גוריון, "הליגה למען ארץ ישראל העובדת", זכתה בבחירות אלו בקרוב למחצית ממספר הקולות).
[1] דף, 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים. קרעים קלים (חלקם משוקמים). חותמת-דיו מ-1933 ורישום בעפרון צבעוני.
המכתב עוסק במחלוקת שהתפתחה בין "החלוץ" למפלגת מפא"י בנושא מתן סרטיפיקט עלייה לארץ ישראל: "כידוע לך, שמואל זרביה [?] אושר בשנת 1926 לעליה על ידי החלוץ... בינתיים באו עכובים... עכשיו הוא צריך לעלות, ויש מחלוקת בין החלוץ ובין המפלגה: מי יתן לו סרטיפיקט". בן-גוריון מפנה את שאלת מתן הסרטיפיקט לדובקין ולבנקובר [ככל הנראה, יוסף בנקובר, מאנשי "החלוץ" ומפא"י] ומבקש מהם להכריע בנידון: "דעתי היא שהחלוץ צריך לתת לו סרטיפיקטים, אבל מפני שאיני בקי בענינים אלה וגם מפני שהחלטתי לא להתערב בשום מקרה בחלוקת סרטיפיקטים החלטתי שאתם שניכם תחוו דעתכם. אם אחד מכם יצטרף לדעתי – יתן לו החלוץ סרטיפיקט. אם שניכם חושבים שהמפלגה צריכה לתת לו – תתן לו המפלגה".
את המכתב שלח בן-גוריון במהלך מסע ההסברה הנרחב שערך ברחבי פולין לקראת הבחירות לקונגרס הציוני השמונה עשר בשנת 1933 (רשימתו של בן-גוריון, "הליגה למען ארץ ישראל העובדת", זכתה בבחירות אלו בקרוב למחצית ממספר הקולות).
[1] דף, 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים. קרעים קלים (חלקם משוקמים). חותמת-דיו מ-1933 ורישום בעפרון צבעוני.
קטגוריה
מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
14.1.2020
פתיחה: $150
לא נמכר
תורה, נביאים וכתובים, מוגהים לפי המסורה עפ"י בן-אשר בידי משה דוד קאסוטו. הוצאת הספרים ע"ש י.ל. מאגנס / האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשי"ג (1953).
בדפי הבטנה הקדמיים מופיעות חתימותיהם של משה שרת ודוד בן-גוריון.
[6], 1337, [6] עמ', 21.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים בחיבור בין הכריכה ובין דפי הבטנה. פגמים קלים בכריכה.
בדפי הבטנה הקדמיים מופיעות חתימותיהם של משה שרת ודוד בן-גוריון.
[6], 1337, [6] עמ', 21.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים בחיבור בין הכריכה ובין דפי הבטנה. פגמים קלים בכריכה.
קטגוריה
מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 021 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
14.1.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
המרד, מאת מנחם בגין. "מהדורה מיוחדת מוקדשת לשיקום לוחמי חופש (של"ח)", הוצאת אחיאסף, ירושלים, 1950.
"המרד", ספר זכרונותיו של מנחם בגין, במהדורה מהודרת. על הכריכה הקדמית מוטבעת לוחית מתכת – סמל האצ"ל. צילום של מכתב הקדשה מאת בגין משנת תש"י מודבק לדף הבטנה הקדמי.
חתימה בכתב-ידו של בגין בעמוד השער: "בברכת התחיה, מ. בגין".
514, [6], עמ' + [7] לוחות תצלומים, 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. קרעים בשוליים של דפים בודדים. פגמים קלים בשולי הכריכה ובשדרה.
"המרד", ספר זכרונותיו של מנחם בגין, במהדורה מהודרת. על הכריכה הקדמית מוטבעת לוחית מתכת – סמל האצ"ל. צילום של מכתב הקדשה מאת בגין משנת תש"י מודבק לדף הבטנה הקדמי.
חתימה בכתב-ידו של בגין בעמוד השער: "בברכת התחיה, מ. בגין".
514, [6], עמ' + [7] לוחות תצלומים, 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. קרעים בשוליים של דפים בודדים. פגמים קלים בשולי הכריכה ובשדרה.
קטגוריה
מכתבים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג