ספר עצי ארזים, על שו"ע אבן העזר, מרבי נח חיים צבי ברלין. פיורדא, [תק"נ 1790]. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות בדף המגן: "זה הספר שייך להרב הגאון המפורסם מה"ו משלם זלמן כהן אב"ד ור"מ דק"ק פיורדא"; "לה' הארץ ומלאה הק' שלמה אנשבאכער".
הגאון מהרז"ך רבי משולם זלמן הכהן (תצ"ט-תק"פ), אב"ד וראש ישיבת פיורדא, מגדולי דורו וצדיק מפורסם. מגדולי תלמידי רבי יהונתן אייבשיץ. בעל "שו"ת וחידושי מהרז"ך - בגדי כהונה", "משען המים" ועוד. גדולי דורו העריכוהו עד מאד. הגאון בעל ההפלאה מכנהו: "שר התורה והמשנה... כבוד אהובי ידידי הרב הגאון המפורסם... משוש הדור, עומד בפרץ, גודר גדר... החריף ובקי... נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק...". תלמידו רבי וואלף המבורג כותב עליו: "כמעט כל הלומדים במקומנו הם מתלמידיו... עד זקנה ושיבה האיר עיני תלמידיו בהלכה פסוקה". עם פטירתו הציעו בשנת תקפ"א לרבינו ה"חתם סופר" למלא את מקומו ברבנות העיר פיורדא וראשות הישיבה (חוט המשולש עמ' פא-פד, שם מובא מכתב החת"ס בענין זה).
הגאון רבי שלמה אנסבאכר (תר"ב-תרע"ב), תלמידם של רבי יצחק דוב הלוי במברגר בווירצבורג ורבי עזריאל הילדסהיימר באייזנשטט. מייסדה ומנהיגה של הקהילה הנפרדת "עדת ישראל" בנירנברג למשך כשלושים ושש שנה. חלק מחידושי תורתו נדפסו ע"י בנו רבי יונה בתוך "קונטרס זכרון שלמה" (פפד"מ תרצ"ו, בגרמנית).
[2], רלח, [1], י דף. 34 ס"מ. חלק מהדפים על נייר מעט כהה. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות בדף השער ודפים נוספים. סימני עש קלים. קמטים בקצות הדפים. כריכה חדשה.

ספר גדולי תרומה, פירוש על ספר התרומות [עם הפנים], מאת רבי עזריה פיג'ו. ונציה, [ת"ג 1643]. מהדורה ראשונה, נדפסה בחיי המחבר.
ספר גידולי תרומה מובא רבות בדברי הש"ך על חושן משפט, והוא מספרי היסוד של הלכות ודיני ממונות. המחבר הגאון רבי עזריה פיגו (של"ט-ת"ז), שהיה מגדולי חכמי ונציה, מספר בהקדמתו על הסיבה שהביאתו לחבר את הספר. בתקופת כהונתו כרבה של העיר פיסא, הרחוקה ממרכזי התורה באיטליה, ו"לא נמצאו שם לא ספרים ולא סופרים לקבוע ישיבה של עיון", לקח לו אתגר אישי לחבר ספר סביב דברי "ספר התרומות", לאחד מרבותינו הראשונים, רבינו שמואל הסרדי תלמיד הרמב"ן, שדבריו הם המקור העיקרי לדברי בעל הטור בחלק חושן משפט.
חתימה [קצוצה] בדף השער: "קניתי מהוני לכבוד קוני ספר גידולי תרומה... הק' איצק בהרב מו"ה וואלף כהנא רפאפורט זצ"ל". רישום בעלות בדף המגן: "זה הספר שייך להגאון הגדול סיני ועוקר הרים בוצינא קדישא ה"ה מה"ו וואלף ראפאפורט כ"ץ חבק"ק פאפא. נכתב בשנת תקעח"ל פאפא". רישום נוסף מחוק בדף השער.
הגאון רבי יהודה בנימין זאב וולף כ"ץ רפפורט (תקי"ג-תקצ"ז), נתקבל כרב בפאפא בשנת תקמ"ג, וכיהן בה במשך קרוב לחמישים וחמש שנים עד לפטירתו בתקצ"ז. גדולי התורה בדורו העריכו את דעתו, ביניהם רבינו יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה" ורבינו משה סופר בעל ה"חתם סופר". נתפרסם בספריו "שמלת בנימין", "נתיבות החכמה", "עדות לישראל", ועוד.
אביו הגאון רבי יצחק איצק כ"ץ רפפורט אב"ד לייפניק, נכד רבי ברוך כהנא-רפפורט אב"ד פיורדא וחתן רבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג.
[6], שפב דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי ועקבות רטיבות בחלק מהדפים. קמטים וקרעים קלים בשולי מספר דפים. כריכת עור עתיקה. פגמים בכריכה.

שולחן ערוך אבן העזר, חלק ראשון ושני. יאהאנניסבורג (יוהניסבורג, פרוסיה), [תרי"ז-תרכ"א 1857-1861].
בדף השער ובדף [2] בחלק הראשון, חותמות רבי "מאיר שפירא אבד"ק סאניק והגליל".
חותמות בדף השער של רבי "ישראל פרנס ראב"ד דק' טארנאפאל". מספר חתימות ורישומי בעלות שלו במקומות שונים בספר, וכן הגהות כפי הנראה בכתב-ידו.
חותמות "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין. לובלין, לובארטאווסקא 57". רישומי בעלות נוספים.
הגאון הנודע רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד סאנוק, פיעטרקוב ולובלין, ראש "ישיבת חכמי לובלין", ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. "הדף היומי" הוא יוזמתו הנודעת של רבי מאיר שפירא מלובלין, שעליה הכריז ב"כנסיה הגדולה" הראשונה של אגודת ישראל, שנערכה בווינה בחודש אלול תרפ"ג. לפי יוזמה זו מחולק לימוד התלמוד הבבלי במתכונת קבועה של דף אחד לכל יום מימות השנה. בדרך זו מסיימים את לימוד הש"ס כולו במחזור של שבע שנים. היוזמה זכתה להצלחה אדירה לאחר הכרזתה ורבבות החלו ללמוד במתכונת זו.
הגאון רבי ישראל פרנס (תקצ"ה-תרס"ה), ראב"ד ומו"צ בטרנופול במשך שנים רבות. בעל "יפה נוף" (למברג, תרנ"א). ראה אודותיו: וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ד', עמ' 264-266.
חלק ראשון: [4], קיז, קיז-רעב דף. חלק שני: [4], עה, קעו-שט[ז], [3] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמים כהים בשוליים התחתונים במרבית הדפים. קרעים. רישומים רבים בדף המגן ובדפי הבטנה הקדמיים והאחוריים. כריכה עתיקה, צידה הקדמי והשדרה מנותקים. פגמים ובלאי בכריכה.

ספר בית יעקב, על שולחן ערוך אבן העזר ומסכת כתובות, מאת רבי יעקב לורברבוים מליסא. [הרובשוב, תקפ"ג 1822]. שער נפרד למסכת כתובות. וואריאנט בו נשמטו שם מקום הדפוס ושמות המדפיסים מדף השער. כרוך עם: ספר שערי דעה, על שולחן ערוך יורה דעה, חלק שני, מאת רבי אלעזר בן אריה ליב מפילץ. וינה, תקפ"ח 1828.
חתימות ורישומי בעלות בדף הבטנה, בדף השער ובדף האחרון של ספר בית יעקב, ביניהם: "זה הספר מישך שייך לה"ה... מה"ו מנחם מענדל יצ"ו אב"ד ור"מ דק"ק סערעדנא"; "שייך להרבני המופלג... מה"ו דוד ליב נ"י מיישוב ברעזנא, וקנה מעזבון המנוח הרב דסרעדנא זצ"ל..."; "הספר הזה שייך למו"ה דוד ליב זילבערשטיין"; "גם אני באתי להעיד שזה הספר הקדוש מישך שייך לאדמ"ו... מו"ה ישעיה זילבערשטיין נ"י אב"ד ור"מ דקהל יראים וואטצען יע"א..."; "ישראל זילבערשטיין"; "הק' יצחק [?] זילבערשטיין פעטנעהאז".
הגאון המפורסם רבי ישעיה זילברשטיין (תרי"ז-תר"צ), בעל "מעשי למלך". מגדולי הרבנים בהונגריה [באותו הדור היו שאמרו, כי שלשה המה גדולי הרבנים בהונגריה: רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען, רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג מסמיהאלי, ורבי מרדכי ווינקלר מה'-מאד בעל "לבושי מרדכי"]. בהיותו כבן שנה עלה עם אביו לארץ ישראל ושהה בה במשך שמונה שנים. בתקופת שהותו כילד בירושלים, למד בתלמוד תורה "עץ חיים". עם חזרת משפחתו להונגריה למד בישיבת פרשבורג אצל בעל ה"כתב סופר". היה גם תלמידו של רבי חיים צבי מנהיימר וקיבל ממנו היתר הוראה. בשנת תרנ"ו (1896), התמנה לרבנות העיר ווייטצען על מקום-אביו, בה גם הקים ישיבה גדולה, שבה למדו מאות בחורים. רבים מתלמידיו כיהנו במשרות רבניות ותורניות.
אביו הגאון רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין (תק"ף-תרמ"ד), מגדולי גאוני הונגריה. תלמיד רבי מאיר א"ש ורבי קאפל חריף. בשנים תרי"ג-תרי"ז כיהן כדיין באוהעל, ובשנת תרי"ז עבר לכהן ברבנות זענטא. בשנים תרי"ט-תר"ל היה בירושלים, והחל להדפיס בה את ספריו המפורסמים "שבילי דוד" בשנת תרכ"ח חזר להונגריה, ובשנת תרל"ב כיהן ברבנות טרעביטש (Trebitsch). לאחר כהונה נוספת בקהילות אחרות בהונגריה, נתמנה בשנת תרל"ח לרבנות ווייטצען, ועמד בראש מערכות הרבנות אורתודוקסית בהונגריה.
בית יעקב: [2], לב, [2], נא [צ"ל: נב], [2] דף. שערי דעה: [1], פד דף. 36 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. עקבות רטיבות במספר מקומות. מספר קרעים ופגמים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה ישנה, בלויה.