הגדה לא-מסורתית, [גרעין שחם בקיבוץ כרם שלום, 1962].
בהגדה קטעים מן הטקסט המסורתי לצד קטעי שירה ופרוזה העוסקים בתלאות שעברו על עם ישראל, בקום המדינה ובהתיישבות. בסופה מופיעים גם קטעים הומוריסטיים העוסקים בחיי הקיבוץ וכן ההכרזה: "השנה חלקנו בכרם, לשנה הבאה – כולנו בגל-און!". לצד הטקסט המודפס מופיעים בעיפרון שמות החברים האמורים לקרוא כל קטע והוראות נוספות. ההגדה, המעוטרת באיורים נאים (חלקם חתומים בדפוס "ש" וחלקם "א"), הודפסה במכונת כתיבה, שוכפלה על דפים בצבעים שונים ונקשרה בסרט אדום. עטיפת ההגדה מעוטרת ביד בדיו ובצבעי גואש.
קיבוץ כרם שלום הוקם בשנת 1956 כהיאחזות נח"ל בשם "כרם אבשלום" (על שמו של אבשלום פיינברג) ומשנת 1957 עד לאזרוחו בשנת 1968 ישבו במקום גרעיני "הקיבוץ הארצי".
14 דף, 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בעיקר על העטיפה). קמטים. פגמים קלים.

מכתב מאת משה מונטיפיורי אל רבני ירושלים, הרב מאיר אוירבך, הרב שמואל סלנט והרב מאיר בן אשר מאניקשט. כתיבת ידי סופר, על נייר מכתבים רשמי, עם חתימתו של מונטיפיורי בעברית (באותיות מרובעות) ובאנגלית. רמסגייט (אנגליה), תרל"ח [1878].
מכתב העוסק בכספים שקיבל מונטיפיורי מ"דוד ל' זאלאמאנס" [כפי הנראה בן למשפחת סלומונס הבריטית], ובאופן בו יש לחלקם בין הכוללים האשכנזים בירושלים, טבריה, צפת וחברון.
[1] דף, 25 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמים קלים (בעיקר לאורך קו הקפל האופקי).

שבעה מכתבים ושתי גלויות בכתב ידו ובחתימתו של פרופ' מוריץ (משה) לזרוס (Lazarus). לייפציג (מכתב אחד מניס), יוני עד נובמבר 1878. גרמנית.
הגלויות והמכתבים כתובים כולם בכתב יד וחתומים בחתימתו של לזרוס (החותם "Lazarus" או לעתים גם "L"), ממוענים (על-פי הכתובת המופיעה על הגלויות) אל מר אלדנהובן (Aldenhoven), מזכיר האגודה לספרות גרמנית (Verein für Deutsche Litteratur) ועוסקים, בעיקר, בענייני ספרות ומחקר – פרסום מאמרים בכתבי-עת שונים, דרישות-תשלום, וכדומה. חלק מהמכתבים בני מספר עמודים.
פרופ' מוריץ (משה) לזרוס (לצרוס, 1824-1903) היה פילוסוף, אתנולוג ופסיכולוג יהודי-גרמני, מייסד הפסיכולוגיה הלאומית והפסיכולוגיה ההשוואתית.
אביו של לזרוס, אהרון לוין לזרוס היה ראש בית הדין והישיבה בעירו פילנה (Filehne, כיום Wielen) ומתלמידיו של רבי עקיבא איגר. לזרוס עצמו למד ספרות עברית והיסטוריה, והמשיך ללימודי פילוסופיה ומשפטים באוניברסיטת ברלין עד לקבלת תואר דוקטור ב-1850. בין השנים 1860-1866 כיהן לזרוס כפרופסור באוניברסיטת ברן. ב-1866 שב לברלין כפרופסור לפילוסופיה באקדמיה לתורת המלחמה, ומאוחר יותר, ב-1868, באוניברסיטת ברלין.
לזרוס, אשר נחשב לאחד מבני האליטה היהודית של תקופתו בגרמניה, לקח חלק חשוב בחיי הציבור והרוח של יהדות פרוסיה. בין היתר, היה חבר באסיפת הצירים (Repräsentanten-Versammlung) של הקהילה היהודית בברלין, כיהן כסגן נשיא ברית הקהילות הגרמנית-יהודית (Deutsch-Israelitischer Gemeindebund), כנשיא הסניף הברלינאי של "כל ישראל חברים", כנשיא ועידת לייפציג (1869), כסגן נשיא ועד הסיוע ליהדות רוסיה וליהדות רומניה, ובתפקידים ציבוריים נוספים. ביום הולדתו ה-70 כובד בתואר "גֵהַיְימְרַט" (Geheimrat), תואר שלו זכו עילית הפרופסורים המובילים באוניברסיטאות הגרמניות.
גודל משתנה. מצב טוב עד טוב מאד. סימני קיפול ומעט כתמים.

חיים נחמן ביאליק, מכתב בכתב-יד אל "מסדרי חג היובל של דוד פרישמן בורשה". נכתב על נייר מכתבים רשמי. אודסה, פברואר 1914.
במכתבו מתייחס ביאליק לאירוע אשר מתוכנן להתקיים בוורשה לכבוד יום הולדתו של דוד פרישמן, ומודיע למארגני האירוע כי אין ביכולתו לסייע להם.
"בכל חפצי הטוב להיות לכם לעזר מעירי במה שהוא, לא אוכל עשות פה קטנה או גדולה לטובת פרישמן, אם אין אוסישקין וקלוזנר עמי. ואולם אלה אין לבם אל הדבר, ושני נסיונותי לעורר פה תנועה כל שהיא לטובת היובל הפרישמני עלו בתהו... מודיע אני אתכם מראש, כי אין תקוה לגדולות מאודיסא. אנשי המקום גסי-לב ורחוקים מספרות ומכל דבר נאצל...".
דף 21 ס"מ (מקופל לשניים). מצב טוב. קו-קפל במרכז וקמטים.

Het Joodsche Lied, Tweede Boek [השיר היהודי, ספר שני], מאת יעקב ישראל דה האן. הוצאת Maatschappij voor Goede en Goedkoope Lectuur, אמשטרדם, 1921. הולנדית.
על דף הבטנה הקדמי מופיעה הקדשה בכתב-ידו של דה האן (גרמנית): Norman Bentwich, von dem Dichter, Jerusalem [נורמן בנטוויץ', מאת המשורר, ירושלים], 23.6.21.
יעקב ישראל דה האן (1881-1924), משפטן, עיתונאי ומשורר יהודי, יליד הולנד. בשנת 1919 עלה לארץ ישראל בשאיפה להשתלב בתנועה הציונית. לאחר שנדחה בידי החוגים והמוסדות בהם ביקש להשתלב, הצטרף לחוגי העדה החרדית בירושלים והחל לפעול כנגד היישוב הציוני. בין היתר ארגן משלחת חרדית אל האמיר עבדאללה מלך ירדן. דה האן נרצח בהתנקשות שנחשבת לרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל.
נורמן נחמן מתתיהו בנטוויץ' (1883-1971) משפטן, פעיל ציוני וקצין בצבא האנגלי. במלחמת העולם הראשונה נשלח לשמש בחזית ארץ ישראל, ובשנת 1920 נתמנה ליועץ משפטי של ממשלת המנדט. פעילותו לטובת היישוב העברי עוררה התנגדות גוברת בקרב ערביי הארץ, שהגיעה לשיאה בניסיון התנקשות בחייו, בשנת 1929.
160 עמ', 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים בשוליים. כריכת בד בלויה מעט, עם שדרה ושוליים דהויים.