שבעה מכתבים ושתי גלויות בכתב ידו ובחתימתו של פרופ' מוריץ (משה) לזרוס (Lazarus). לייפציג (מכתב אחד מניס), יוני עד נובמבר 1878. גרמנית.
הגלויות והמכתבים כתובים כולם בכתב יד וחתומים בחתימתו של לזרוס (החותם "Lazarus" או לעתים גם "L"), ממוענים (על-פי הכתובת המופיעה על הגלויות) אל מר אלדנהובן (Aldenhoven), מזכיר האגודה לספרות גרמנית (Verein für Deutsche Litteratur) ועוסקים, בעיקר, בענייני ספרות ומחקר – פרסום מאמרים בכתבי-עת שונים, דרישות-תשלום, וכדומה. חלק מהמכתבים בני מספר עמודים.
פרופ' מוריץ (משה) לזרוס (לצרוס, 1824-1903) היה פילוסוף, אתנולוג ופסיכולוג יהודי-גרמני, מייסד הפסיכולוגיה הלאומית והפסיכולוגיה ההשוואתית.
אביו של לזרוס, אהרון לוין לזרוס היה ראש בית הדין והישיבה בעירו פילנה (Filehne, כיום Wielen) ומתלמידיו של רבי עקיבא איגר. לזרוס עצמו למד ספרות עברית והיסטוריה, והמשיך ללימודי פילוסופיה ומשפטים באוניברסיטת ברלין עד לקבלת תואר דוקטור ב-1850. בין השנים 1860-1866 כיהן לזרוס כפרופסור באוניברסיטת ברן. ב-1866 שב לברלין כפרופסור לפילוסופיה באקדמיה לתורת המלחמה, ומאוחר יותר, ב-1868, באוניברסיטת ברלין.
לזרוס, אשר נחשב לאחד מבני האליטה היהודית של תקופתו בגרמניה, לקח חלק חשוב בחיי הציבור והרוח של יהדות פרוסיה. בין היתר, היה חבר באסיפת הצירים (Repräsentanten-Versammlung) של הקהילה היהודית בברלין, כיהן כסגן נשיא ברית הקהילות הגרמנית-יהודית (Deutsch-Israelitischer Gemeindebund), כנשיא הסניף הברלינאי של "כל ישראל חברים", כנשיא ועידת לייפציג (1869), כסגן נשיא ועד הסיוע ליהדות רוסיה וליהדות רומניה, ובתפקידים ציבוריים נוספים. ביום הולדתו ה-70 כובד בתואר "גֵהַיְימְרַט" (Geheimrat), תואר שלו זכו עילית הפרופסורים המובילים באוניברסיטאות הגרמניות.
גודל משתנה. מצב טוב עד טוב מאד. סימני קיפול ומעט כתמים.