מכירה מקוונת 014 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
- and (411) Apply and filter
- ישראל (199) Apply ישראל filter
- ישראל, (199) Apply ישראל, filter
- palestin (199) Apply palestin filter
- palestine, (199) Apply palestine, filter
- אפמרה (118) Apply אפמרה filter
- צילום (118) Apply צילום filter
- מפות, (118) Apply מפות, filter
- מפות (118) Apply מפות filter
- מסעות (118) Apply מסעות filter
- וגרפיקה, (118) Apply וגרפיקה, filter
- וגרפיקה (118) Apply וגרפיקה filter
- גלויות (118) Apply גלויות filter
- בארץ (118) Apply בארץ filter
- צילום, (118) Apply צילום, filter
- graphic (118) Apply graphic filter
- graphics, (118) Apply graphics, filter
- map (118) Apply map filter
- maps,travel (118) Apply maps,travel filter
- mapstravel (118) Apply mapstravel filter
- photographi (118) Apply photographi filter
- photography, (118) Apply photography, filter
- postcard (118) Apply postcard filter
- the (118) Apply the filter
- to (118) Apply to filter
- travel (118) Apply travel filter
- ארץ (81) Apply ארץ filter
- ומחתרות (81) Apply ומחתרות filter
- התישבות, (81) Apply התישבות, filter
- התישבות (81) Apply התישבות filter
- הקמת (81) Apply הקמת filter
- המדינה, (81) Apply המדינה, filter
- המדינה (81) Apply המדינה filter
- ומחתרות, (81) Apply ומחתרות, filter
- מנדט (81) Apply מנדט filter
- מדינת (81) Apply מדינת filter
- british (81) Apply british filter
- israel (81) Apply israel filter
- mandat (81) Apply mandat filter
- movement (81) Apply movement filter
- movements, (81) Apply movements, filter
- of (81) Apply of filter
- state (81) Apply state filter
- underground (81) Apply underground filter
- book (73) Apply book filter
- חפצים (64) Apply חפצים filter
- חפצים, (64) Apply חפצים, filter
- medal (64) Apply medal filter
- object (64) Apply object filter
- objects, (64) Apply objects, filter
פריט 1 שבעה גליונות של העתון "הצפירה" – 1899-1903 – מאמרים אודות הקונגרס הציוני השישי ותוכנית אוגנדה
2-7. גליונות מס' 183-188 (השנה ה-30), 21-26 באוגוסט 1903. בגליונות נדפסו מאמר בשם "לשאלת גאולת הארץ" (בהמשכים) וידיעות על הקונגרס הציוני השישי.
בעמוד השער של גליון מס' 184 (21.8.1903) נדפסו ברכה לרגל פתיחת הקונגרס ואיור של תאודור הרצל על מרפסת מלון "שלושת המלכים" בבאזל (על-פי תצלומו המפורסם של א. מ. ליליין), ובגליון מס' 188 (26.8.1903) נדפסו נאומו של הרצל לפתיחת הקונגרס וסיכומי ישיבותיו הראשונות של הקונגרס (בין היתר התפרסמה בגליון זה תוכנית אוגנדה).
"הצפירה" היה העתון העברי הראשון בפולין בתקופת השלטון הרוסי, ומן העתונים העבריים החשובים והפופולריים ביותר שנדפסו במזרח אירופה. העתון נוסד בורשה בשנת 1862 על ידי על ידי חיים זליג סלונימסקי וראה אור בהפסקות (ובפורמטים משתנים) עד לשנת 1931. בראשיתו עסק העיתון בעיקר בהפצת רעיונות ההשכלה. בשנת 1875 בקירוב החלו להתפרסם בעתון מאמרים מאת נחום סוקולוב, ומאוחר יותר הפך סוקולוב לעורך העתון. לאחר מפגש בין סוקולוב לתאודור הרצל במהלך הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897, הפך "הצפירה" לשופרה הרשמי של הציונות המדינית.
סה"כ 7 גליונות, 47-51 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי בינוני. כתמים (חלקם כהים), סימני קיפול, קמטים וקרעים (ביניהם קרעים גדולים, חסרים).
תרגום גרמני של נאום אשר נשא ישראל זנגוויל בדצמבר 1907 בנושא הפתרון הטריטוריאליסטי לשאלה היהודית.
ישראל זַנְגְוִויל (1864-1926) היה סופר יהודי-אנגלי ופעיל ציוני. לאחר דחיית הקונגרס הציוני השביעי את תוכנית אוגנדה, עזב זנגוויל את התנועה הציונית וייסד את ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט"א) – ארגון ששאף להקים בית לאומי לעם היהודי לאו דווקא בארץ ישראל, ובדק אפשרויות ליישוב יהודים במקומות שונים בעולם (ובהם ארה"ב, אלסקה, קנדה, ארגנטינה, קולומביה, אנגולה ועוד).
39 עמ', 18 ס"מ. מצב טוב. קמטים. קרעים קלים בשולי כמה דפים. כתמים בודדים. העטיפה במצב בינוני, מוכתמת וקרועה (עם קרעים חסרים). ללא שדרה (העטיפות הקדמית והאחורית מחוברות זו לזו בשלוש פיסות נייר דבק.
כרוז מטעם תנועת הטריטוריאליסטים היהודים בקייב, לציון יום השנה השני למותו של תאודור הרצל (כ' תמוז תרס"ו, 1906). הכרוז קורא להמשיך בדרכו של הרצל ולהצטרף לשורות התנועה, הפועלת להשיג טריטוריה אוטונומית לעם היהודי.
22X36 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמי חלודה. קרעים בשוליים. נקבי תיוק בשוליים השמאליים. רישומים בעפרון בגב.
1. תעודה על תרומת עץ זית לזכר תאודור הרצל. דפוס A. Müller, וינה, [1905 בקירוב].
בראש התעודה מופיעה הכתובת "עץ זיית" (!), ובתחתיתה "Theodor Herzl". מתחת לשם מופיעים תאריכי לידתו ופטירתו של הרצל. במרכז התעודה מופיע דיוקנו של הרצל, וברקע מצוירת מצבתו של הרצל בבית הקברות בוינה.
בשנת 1904 פתחה הקרן הקיימת לישראל בניסיונות לייעור הארץ, ותחילה ניסתה לנטוע עצי זית. לאחר מותו של הרצל הוחלט לקרוא לכרמי עץ הזית שיינטעו על שמו. בשנת 1911 כשלה היוזמה והוחלט להעדיף עצי סרק על פני עצי הזית.
24.5X31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים קטנים לכל אורך שולי הדף. תיקון בנייר דבק בצידו האחורי של הדף. סימני קיפול. כתמים. קמטים.
2. תבליט ברונזה יצוק, עם דיוקן הרצל. [ארץ ישראל?, שנות ה-40 בקירוב].
דיוקן הרצל בצדודית. בבסיס הלוח מובלטת הכתובת "דר. הרצל Dr. Herzl" ובמרכזה מגן דוד. בצדו האחורי של הלוח שלוש רגליים.
25X18 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קורוזיה. כתמי חומר וצבע בצדה האחורי. מצופה פטינה ירוקה.
3. תבליט ברונזה יצוק, עם דיוקן הרצל.
דיוקן הרצל בצדודית. הלוח חתום בפינתו הימנית התחתונה "Saul Zaets".
15X21.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. בגב התבליט קבועות שתי לולאות המיועדות לקולב, ובהן מושחל חוט ברזל.
4. תבליט נחושת רקוע ומוטבע עם דיוקן הרצל. [ישראל, שנות ה-50?].
לוח נחושת דק עם דיוקן הרצל בצדודית. בתחתית הלוח, באותיות דפוס, מובלטת הכתובת: "הרצל, חוזה מדינת ישראל".
14.5X8.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כיפופים. מעט כתמים.
בחלקו העליון של השטיח, משמאל, נראה דיוקנו של תאודור הרצל על המרפסת בבאזל, משקיף על מגדל דוד וחומות העיר ירושלים, תחתם שיירת-עולים. בחלקו התחתון של השטיח מנורת שבעה קנים. מסביב מסגרת מעוטרת עם מגני-דוד.
101.5X60.5 ס"מ. סיומת אניצים בשוליים העליונים והתחתונים.
מצב טוב. פגמים קלים. מעט דהוי.
עץ; צבע ודיו. חתום: "בצלאל ירושלם" (מאחור).
הדפס סטנסיל, דיוקן-צדודית של תאודור הרצל. מתואר על לוח העץ "דר. הרצל Dr. Herzl".
13X13 ס"מ. מצב טוב. קולב לתליה בגב הלוח.
בתצלומים נראית קבוצה של מבקרים בבית הכנסת הגדול בוינה, לצד ארונותיהם של תאודור הרצל, הוריו ואחותו. שני התצלומים חתומים בגב בחותמת דיו של הצלם – Franz Votava (וינה).
טרם קבורתו של תאודור הרצל בישראל, בשנת 1949, הוצבו ארונו וארונות בני משפחתו מול ארון הקודש בבית הכנסת הגדול בוינה, ומאות יהודים מבני קהילת העיר עברו על פני הארונות.
18X13 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. קרע קל בשולי אחד התצלומים.
עלון דו-לשוני המתייחס למלחמת העולם הראשונה, ומתאר את שאיפותיה של התנועה הציונית ואת התפתחותה, ומסתיים בפניה אל חברי התנועה ותומכיה: "חברים! עמדו כלכם הכן על המערכה! שאו ברמה את הדגל הציוני! למרות כל הסופות והסערות המשיכו והגבירו את עבודת התחיה!... מאמינים אנו, לא יארכו ימי הקרב... איך תהיינה תוצאות השעה הגדולה הזאת בעדנו – אין אנו יודעים. אבל את האחת אנו יודעים: בכח חדש ומגודל, באהבה נצחת, במסירות בלתי פוסקת ובאמונה חזקה כלנו כאיש אחד נשוב אז לעבודתנו העממית בארץ אבות".
העלון חתום בדפוס בידי יחיאל צ'לנוב ואביגדור (ויקטור) יעקובסון, בשם הועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית.
[1] דף, מקופל לשניים (ארבעה עמודים), 30 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים. כתם כהה גדול על שלושה עמודים (על-פני כרבע מכל עמוד). חותמת-דיו.
אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
מכתב מיום י"ב בכסלו תרמ"ג (23.11.1882), כתוב על נייר מכתבים רשמי של "קאמיטיי של קאלאנייע 'קהלת יעקב' אשר בין צרעה ובין אשתאל", הפונה אל "ארגון הפקידים והאמרכלים של אמשטרדם" בבקשה לתרומות ולסיוע. בין היתר, נזכרים במכתב הנחיצות בתרומות למשק, הכשרת עובדי אדמה, הצורך בחיזוק יישובים חדשים לקליטת עולים, מצבה הקשה של יהדות רוסיה, ונושאים נוספים. בסוף המכתב מופיעות חתימות-ידם של שמונה מראשי "קהילת יעקב" וכן חותמת הדיו של הקהילה.
"קהילת יעקב" היה שמה של קבוצת עסקנים מן היישוב הישן, שבקשו לרכוש את אדמות הכפר הערבי ערטוף ולמכור אותן לידיים יהודיות, תוך גריפת רווחים. במסגרת נסיונותיהם, העמידו העסקנים פנים שעל האדמה כבר נוסדה מושבה, כינו אותה בשם "קהילת יעקב", ואף פרסמו בעתונות תקנות לבחירות מועצה וניהול הוועד. בעקבות כשלונה של הקבוצה, נמכרו אדמות הכפר למיסיון האנגלי.
ראה חומר מצורף.
[1] דף (שני עמודים כתובים), 23X28.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. סימני קיפול, כתמים וקמטים. קרעים וקרעים חסרים לאורך סימני הקיפול ובשוליים. קרע אחד מחוזק בנייר דבק חומצי.
חוברת תקנות הארגון "בני ברית" בהוצאת לשכת ירושלים של הארגון.
ארגון "בני ברית" נוסד בארה"ב בשנת 1843 ומבנהו דומה לארגון "הבונים החופשיים", שרבים מלשכותיו סרבו לקבל יהודים אל שורותיהן. לשכת ירושלים נוסדה בשנת 1888, ובין מייסדיה היו דוד ילין (שתרגם את תקנות הארגון) ואברהם משה לונץ.
23, [1] עמ', 16 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים וכתמים בעטיפה.
* גלויה רשמית של המשרד הארצישראלי (הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל) משנת תרע"ד (1914).
על הגלויה נדפסה תשובה רשמית לקבת מכתב: "...הננו להשיב לו, כי מפאת המצב המדיני הנוכחי לא נוכל עתה להודיעו שום ידיעות מסוימות, וכי יפנה-נא אלינו שוב בכלות ימי המלחמה". 15.5X9.5 ס"מ.
* גליון העתון American Weekly Jewish News. [ניו-יורק], 10 במאי 1918. על עטיפתו הקדמית של הגליון מופיע ציור צבעוני של אחות המלווה פצוע יהודי בארץ ישראל. 20 עמ', 39.5 ס"מ. ייתכן וחסר בסופו.
* "זכרון לחללי המלחמה", מודעה מודפסת מטעם "הנהלת קהלת האשכנזים החרדים" בירושלים – הודעה על תפילה מיוחדת לחללי מלחמת העולם הראשונה. דפוס שי"ש (שלמה ישראל שיריזלי), [ירושלים]. 39X29 ס"מ.
* In Amintirea Eroilor Evrei Din Orasul Falticeni Morti in Razboiul Pentru Intregirea Romaniei 1916-1920 [לזכר גיבורי העיר פלטיצ'ן שנפטרו במהלך המלחמה... 1916-1920].
לוח זכרון עם שמותיהם של אנשי צבא יהודים שנהרגו במהלך שירותם בצבא הרומני בשנים 1916-1920. בראש הלוח מופיע ציור של נשר הנושא את דגל רומניה (מצויר ביד). [1] לוח קרטון, 20.5X35.5 ס"מ.
* ועוד.
סה"כ 6 פריטים. גודל ומצב משתנים.
1. תעודת כשרות מטעם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רב העיר יפו, על "היין והקאניאק הנשלח ממושבות אחינו סביבות עיה"ק יפו" (כפי הנראה, ראשון לציון). [יפו, העשור הראשון של המאה ה-20].
התעודה מצהירה כי כל היינות שפרטיהם מופיעים על גבי התעודה והחתומים בחותם הרב כשרים לפסח.
2. קבלה של חברת "כרמל מזרחי", עבור א"מ אייזנשטיין. ירושלים, 1919.
3. הודעה על גבי טופס רשמי של חברת "כרמל מזרחי", הדורשת מא"מ אייזנשטיין לסלק את חובו תוך חודש. [1919]. מודפסת בעברית ובצרפתית, עם מילוי פרטים בכתב-יד.
4. מכתב מודפס במכונת כתיבה על גבי טופס של "אגודת הכורמים המשותפת של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב". ראשון לציון, 1925.
במכתב מודיע הכותב ל"קבוצת חברי בני הישיבה" מירושלים כי טרם הספיק למסור את מכתבם לברון. המכתב חתום בכתב-יד ובחותמת האגודה.
גודל ומצב משתנים.