מחזור לימי הסליחות והתרת נדרים, כמנהג ק"ק ספרדים. בומביי, [תר"א 1841]. דפוס ליטוגרפי.
הספר העברי הראשון שנדפס בבומביי.
מתוך נוסח השער: "...נדפס על ידי יתוש שנדוש כעפר לדוש, המצפה לישועה, מיקרי דרדקי במתא כושי"ן יע"א, ודירתו בעיר בומבאי, הצעיר שלמה בן כה"ר סאלם שרעבי יצ"ו הי"ו... לתשוקת האנשים הגבירים והנכבדים, שהזילו זהב מכיסם כדי לזכות בו את הרבים ה"ה כה"ר סלימאן בן דוד דיויכר וכה"ר חיים בן יצחק גלסורכר הי"ו...".
הדפוס העברי בבומביי נוסד בעקבות התפתחות שתי הקהילות היהודיות בעיר: התחיה הדתית של קהילת יהודי "בני ישראל", והקהילה השניה של יהודים יוצאי בגדאד ובראשם ר' דוד ששון. כך ניתן לחלק את הספרים שנדפסו בעיר לכאלה שנדפסו עבור "בני ישראל", וכאלה שנדפסו עבור יוצאי בגדאד. ארבעת הספרים הראשונים שנדפסו בבומביי, בין השנים תר"א-תרי"ג, בהם הספר שלפנינו, נדפסו ע"י יהודים מקוצ'ין שהתיישבו בעיר, וכולם מיועדים לקהילת "בני ישראל". בשנת תרט"ו החלה "חברת בית דוד" של יהודי בגדאד להדפיס אף היא ספרים. במשך שנים רבות השתמשו בבומביי רק בטכניקת דפוס-אבן (ליטוגרפיה). אמנם בשנת תרי"ט נעשה ניסיון לייסד דפוס בלט ע"י "המחבר אותיות הצעיר בנימין יצחק אשכנזי", שחתך או יצק את האותיות בעצמו והדפיס בהן את הספר "שרח רות בלשון ערבי", אך זו היתה ההדפסה היחידה בדפוס בלט ואחריה נשארה בומביי בלי בית דפוס קבוע עוד עשרים ושתיים שנה, עד שנת תרמ"ב. החל משנת תרמ"ב נוסדו בבומביי מספר דפוסים, העיקריים שבהם: דפוס The Bombay Education Society's Press שבו נדפסו גם ספרי "בני ישראל" וגם ספרי יהודי בגדאד (נוסד תרמ"ב), דפוס יחזקאל בנימין פינכר - The Anglo- Jewish and Vernacular Press (נוסד תרמ"ד), דפוס יחזקאל שם טוב דוד - Hebrew and English Press (נוסד תרמ"ז), דפוס יהודה דוד אשכנזי ובנו (נוסד תר"ס).
רישום בעלות בדף המגן ובשולי השער (בעברית, אנגלית ומלאיאלאמית): "הספר הזה של שמשון משה זיראטכר קאצ'י [קוצ'ין] התרמ"ח".
[1], מא, [1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרע גדול באחד מן הדפים, עם פגיעה בטקסט, ללא חיסרון. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק בשולי דף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש.