שתי ברכות מאת אנשי היישוב לבני משפחת רוטשילד. ירושלים ותל-אביב, 1887 ו-1914.
1. איגרת "שנה טובה" לברון מאיר דה רוטשילד, מאת הסופר הירושלמי רבי בן ציון שלעז. ירושלים, יד' באלול תרמ"ז (1887).
איגרת מודפסת בדיו זהובה; במרכזה איורי מקומות קדושים ומוסדות בארץ ישראל, מסודרים בצורת שושנה: קבר רחל אמנו, מערת המכפלה, קבר שמואל הנביא, קברי מלכי בית דוד, בית הכנסת תפארת ישראל, "בהכנ"ס וביהמ"ד על קבר ר' מאיר בעה"נ", "בהכ"נ החדש בחורבת רב יהודא החסיד", ו"ביהכ"נ של ספרדים מזמן רבן יוחנן בן זכאי". על האיגרת נוספו בכתב-יד שם הנמען – "השר הטפסר, נשיא ישראל, האדיר באדירים, דורש טוב לעמו, פאר הלאומי, נזר היהודים, דורש לציון... הבארון מאיראלפנס די ראטשיהלד", שמו של השולח – רבי בן ציון שלעז [שלז] מירושלים, והתאריך. בראש הדף נוסף פסוק מספר דברים: "כי יקח איש אשה חדשה", ובפנים האיגרת נוסף שיר ברכה ארוך לחתונה (אולי, חתונת אחת מבנותיו של רוטשילד: "בן דוד, בת מאיר, השרים / יכהן פאר החתן, ותפארת הכלה").
[1] דף מקופל לשניים, 29 ס"מ. מצד טוב-בינוני. כתמים. קמטים וסימני קיפול. קרעים ומספר נקבים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (ברובם קלים; שתי רצועות נייר דבק לחיזוק). מוצמדת לפספרטו באמצעות שלוש פיסות של נייר דבק.
2. דף קלף מודפס, ובו נוסח הברכה שהגיש ועד העיר תל-אביב לבנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הברון רוטשילד". "תל-אביב אצל יפו", שבט תרע"ד (1914).
דף קלף, מעוצב כמגילה, ובו נדפסה הברכה שהגיש ועד העיר תל-אביב לברון רוטשילד עם ביקורו הראשון בעיר: "לאחינו הגדול מאחיו, לבנימין בן יעקב ברון די רוטשילד... ברוך בואך!... ברכה הבאת לארץ וברכה קחה נא ממנה... קטן ודל היה הישוב העברי בארץ-ישראל לפני שלשים שנה, כאשר הופעת להריק עליו גשם נדבותיך. ותתן לו את הכסף ואת הזהב, וראשית כל – את נשמתך הטהורה, את לבבך העברי. והנה הזרע הטוב אשר זרעת בכחך הגדול ובחפץ לבבך הטהור נשא פרי למכביר...".
הברכה לברון רוטשילד נכתבה בחלקה או במלואה בידי הסופר והעיתונאי מרדכי בן הלל הכהן (1856-1936), ממייסדי תל-אביב וראשוני תושביה. היא נכתבה על גבי מגילת קלף, ונמסרה לברון בנרתיק כסף מיוחד, מעשה ידיו של הצורף משה אברהם סוקולקה. בספר זכרונותיו, תיאר בן הלל הכהן את מסירת הברכה לברון: "הברון ירד מעל אניתו, ויכבד את תל אביב בלינת לילה, בביתו של שיינקין... על פתח החצר נשא משמרת כבוד גִּבּוֹר פתח תקוה, אברהם שפירא, חגור חרב גדולה ועקומה... ממחרת בבוקר עברו על פני הבית תלמידי כל בתי הספר ומוריהם עמהם והתזמורת מנגנת... ועד תל אביב הגיש לו מכתב ברכה. את ידי מלאו לערוך את המכתב, והוא נכתב על קלף, והצורף סוקולקה [משה אברהם סוקולקה] נתן אותו במסגרת כסף מעשה אמן" (ראו: מרדכי בן הלל הכהן, "עולמי", כרך ה', דפוס פועלים, ירושלים-תרפ"ט).
61.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קמטים. נקבים, קרעים וקרעים חסרים (רובם בשוליים; שני קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט). מוצמד לפספרטו באמצעות חמש פיסות של נייר דבק.
מקור: אוסף יצחק איינהורן.