מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
מִתְוִים מקוריים לבולי קק"ל, 1949 – הכרזת העצמאות
פתיחה: $4,000
לא נמכר
שלושה מתוים מקוריים (דיו על קרטון) לבולי הקרן הקיימת לישראל, מעשה ידי יוסף רוס, 1949.
1. מתוה לבול "הכרזת העצמאות לישראל". הבול הונפק בשנת 1949, במספר שינויים (מיקום הטקסטים, כיוון היושבים מאחורי השולחן וצורת ישיבתם, דיוקנו של הרצל התלוי על הוילון, סדר היושבים מצדדיו של בן-גוריון ומספרם). חתום. 16X24.5 ס"מ. כתמים, נייר-דבק, פגמים קלים בשוליים. שאריות דבק בצדו האחורי.
2. מתוה לבול "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" – אנדרטת כביש הגבורה. הבול הונפק בשנת 1949 ובקטלוג הבולים הממוחשב של קק"ל הוא מכונה "הדרך לירושלים". הבול נדפס ללא שינויים, על-פי המתוה שלפנינו. האנדרטה המופיעה על הבול עוצבה בידי הפסל משה ציפר (1902-1989), נבנתה בדצמבר 1948 והיא ממוקמת בסמוך לישוב משמר דוד. היא מעוצבת כאובליסק המתנשא לגובה 13 מטרים, העשוי מאבנים שהובאו משדות הקרב בדרך לירושלים, לציון הבקעת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. חתום. 16X24 ס"מ. כתמים, נייר-דבק, פגמים קלים בשוליים.
3. מתוה לבול בו מתנוססים ארבעה דגלים של מדינת ישראל. כפי הנראה, הבול לא הונפק מעולם. חתום. 15X25 ס"מ. כתמים.
פריטים מצורפים:
4. מעטפת יום ראשון, יום העצמאות תש"ט [1949]. על המעטפה הודבקו שני בולי קק"ל: "הכרזת העצמאות לישראל" ו"הדרך לירושלים" (הנזכרים לעיל, מס' 1-2), עם חותמות "יום הופעת הבול" וחותמת דואר מחיפה; על המעטפה נוספו חתימתו המקורית של דוד בן-גוריון בצירוף חותמת "דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הבטחון למדינת ישראל". 10X17.5 ס"מ. מצב טוב.
5-7. הצעות עיצוב (Essay) של בולי קק"ל "הבריגדה היהודית" (1945); "הדרך לירושלים" ו"הכרזת העצמאות לישראל" (עם תיקונים של רוס). שלושתם בגודל 1:1 וחתומים "רוס".
8-9. צמד בולים "הכרזת העצמאות לישראל" (כחולים), לא מנוקבבים; בול "הדרך לירושלים".
10. תעודה משנת 1945, עליה הודבק בול "הבריגדה היהודית" (מופיעה עליו חתימת האמן "רוס").
מעצב הבולים, המאייר והקריקטוריסט יוסף רוס (1911-1991) נולד באנטוורפן, בלגיה, ומעולם לא רכש השכלה פורמאלית בציור או באמנות. למד רפואה באוניברסיטת ברלין עד שנת 1933 (שנת עליית המפלגה הנאצית לשלטון), אז חזר לבלגיה, ובשנת 1935 עלה לארץ ישראל על סיפון האנייה "תל-אביב". בארץ פתח רוס משרד פרסום ובמקביל החל בציור רישומי דיוקנאות וקריקטורות פוליטיות. עיצב מספר בולים עבור הקק"ל. במהלך שנות עבודתו התפרסמו איוריו במרבית העתונים היומיים בארץ וכן בעתונים בחו"ל. בתקופת המנדט התמקד רוס בנושא המאבק בשלטון הבריטי וקריקטורות אחדות שלו אף נפסלו על ידי הצנזורה. לאחר קום המדינה הקדיש את איוריו הסטיריים למאבקים בין-מפלגתיים ולקונפליקט הישראלי-ערבי. יצר סדרת רישומים של חברי הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל – ועדת אונסקו"פ, אשר ראתה אור באלבום מיוחד בשנת 1947.
1. מתוה לבול "הכרזת העצמאות לישראל". הבול הונפק בשנת 1949, במספר שינויים (מיקום הטקסטים, כיוון היושבים מאחורי השולחן וצורת ישיבתם, דיוקנו של הרצל התלוי על הוילון, סדר היושבים מצדדיו של בן-גוריון ומספרם). חתום. 16X24.5 ס"מ. כתמים, נייר-דבק, פגמים קלים בשוליים. שאריות דבק בצדו האחורי.
2. מתוה לבול "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" – אנדרטת כביש הגבורה. הבול הונפק בשנת 1949 ובקטלוג הבולים הממוחשב של קק"ל הוא מכונה "הדרך לירושלים". הבול נדפס ללא שינויים, על-פי המתוה שלפנינו. האנדרטה המופיעה על הבול עוצבה בידי הפסל משה ציפר (1902-1989), נבנתה בדצמבר 1948 והיא ממוקמת בסמוך לישוב משמר דוד. היא מעוצבת כאובליסק המתנשא לגובה 13 מטרים, העשוי מאבנים שהובאו משדות הקרב בדרך לירושלים, לציון הבקעת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. חתום. 16X24 ס"מ. כתמים, נייר-דבק, פגמים קלים בשוליים.
3. מתוה לבול בו מתנוססים ארבעה דגלים של מדינת ישראל. כפי הנראה, הבול לא הונפק מעולם. חתום. 15X25 ס"מ. כתמים.
פריטים מצורפים:
4. מעטפת יום ראשון, יום העצמאות תש"ט [1949]. על המעטפה הודבקו שני בולי קק"ל: "הכרזת העצמאות לישראל" ו"הדרך לירושלים" (הנזכרים לעיל, מס' 1-2), עם חותמות "יום הופעת הבול" וחותמת דואר מחיפה; על המעטפה נוספו חתימתו המקורית של דוד בן-גוריון בצירוף חותמת "דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הבטחון למדינת ישראל". 10X17.5 ס"מ. מצב טוב.
5-7. הצעות עיצוב (Essay) של בולי קק"ל "הבריגדה היהודית" (1945); "הדרך לירושלים" ו"הכרזת העצמאות לישראל" (עם תיקונים של רוס). שלושתם בגודל 1:1 וחתומים "רוס".
8-9. צמד בולים "הכרזת העצמאות לישראל" (כחולים), לא מנוקבבים; בול "הדרך לירושלים".
10. תעודה משנת 1945, עליה הודבק בול "הבריגדה היהודית" (מופיעה עליו חתימת האמן "רוס").
מעצב הבולים, המאייר והקריקטוריסט יוסף רוס (1911-1991) נולד באנטוורפן, בלגיה, ומעולם לא רכש השכלה פורמאלית בציור או באמנות. למד רפואה באוניברסיטת ברלין עד שנת 1933 (שנת עליית המפלגה הנאצית לשלטון), אז חזר לבלגיה, ובשנת 1935 עלה לארץ ישראל על סיפון האנייה "תל-אביב". בארץ פתח רוס משרד פרסום ובמקביל החל בציור רישומי דיוקנאות וקריקטורות פוליטיות. עיצב מספר בולים עבור הקק"ל. במהלך שנות עבודתו התפרסמו איוריו במרבית העתונים היומיים בארץ וכן בעתונים בחו"ל. בתקופת המנדט התמקד רוס בנושא המאבק בשלטון הבריטי וקריקטורות אחדות שלו אף נפסלו על ידי הצנזורה. לאחר קום המדינה הקדיש את איוריו הסטיריים למאבקים בין-מפלגתיים ולקונפליקט הישראלי-ערבי. יצר סדרת רישומים של חברי הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל – ועדת אונסקו"פ, אשר ראתה אור באלבום מיוחד בשנת 1947.