שלושה מספרי הגאון רבי יהודה עייאש, מגדולי חכמי אלג'יר וירושלים. מהדורות ראשונות, עם חתימות ורישומי בעלות שונים:
• ספר לחם יהודה, על הרמב"ם, מאת רבי יהודה עייאש. ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, [תק"ה 1745]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר.
בדף השני, חתימה של "הצעיר שמואל חכים ס"ט" [יתכן והוא הגאון רבי שמואל חכים, מחכמי ודייני איזמיר, נפטר תרי"ב; בנו של רבי שלמה חכים בעל "כסא שלמה"].

[4], קיח, [1] דף. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וחלודה. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים (קרעים חסרים גדולים בשער), עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. שני הדפים הראשונים מנותקים. רישומים. כריכה ישנה, מנותקת בחלקה, עם פגמים.

• ספר שו"ת בית יהודה, מאת רבי יהודה עייאש, עם "מנהגים מק"ק ארגי'ל [אלג'יר]". ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, [תק"ו 1746]. מהדורה ראשונה.
חתימות שונות בשער: "בצלאל גרויס"; "הק' יצחק איצק האן"[?]; רישום ארוך בחתימת "שמואל יצחק במהר"י ז"ל" הכותב שקיבל את הספר בחזרה מיד גיסו רבי דוד דייטש.

[2], מד, מז-עה, עה-קא, קג-קכא דף. 31.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם מספר פגיעות במסגרת השער. כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש.

• ספר וזאת ליהודה, שני חלקים בכרך אחד, דרוש, מוסר וחידושי אגדה בעניינים שונים, מאת רבי יהודה עייאש מחכמי אלג'יר. זולצבאך, דפוס אהרן בן משלם זלמן [פרענקיל], [תקל"ו 1776]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות רבי יהונתן אייבשיץ ומהרי"ט אלגאזי.
הספר שלפנינו נדפס בזולצבאך על ידי רבי אברהם עייאש, בנו של המחבר רבי יהודה עייאש. רבי אברהם היה מחכמי ירושלים והדרך שבה הגיע לגרמניה מעניינת: כתב היד של אביו, ובו החיבור שלפנינו, התגלגל לגרמניה, לאחר שאביו נתנו לאחד מחכמי המבורג על מנת שידפיסו והדבר לא עלה בידו. מסיבה זו, נסע רבי אברהם במיוחד לגרמניה על מנת לפדות את כתב-היד, ואז הדפיסו בעיר זולצבאך. בין השנים תקכ"ח-תקל"ו נדד רבי אברהם בערי איטליה וגרמניה, שם פגש את רבי יוסף הס (כפי הנראה בעיר פיורדא) ונתן לו את הספר במתנה.

חתימות ורישומי בעלות (מחוקים) בשער, בהם הרישום: "למדרש... גי' נתנאל לזבונה ס"ט".
[1], ג-פח; מח דף. דף שער מאוייר. דף שער נפרד לחלק שני. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט משני צדי השער. כריכה ישנה, בלויה, עם סימני עש.

הגאון רבי יהודה עייאש (ת"ס בערך-תשרי תקכ"א), מגדולי האחרונים. מחכמי אלג'יר וירושלים. תלמידו המובהק של רבי רפאל ידידיה שלמה צרור מהעיר אלג'יר. כיהן בעיר כרב ודיין, ולאחר פטירת רבו נתמנה על מקומו כרב מדינת אלג'יריה וסביבותיה. בשנת תקט"ז עזב את משרתו, לאחר כעשרים ושמונה שנות כהונה, ועלה לארץ ישראל דרך העיר ליוורנו. עם בואו לירושלים בשנת תקי"ח, נתמנה לראב"ד בית הדין בירושלים ולראש ישיבת "כנסת ישראל", על מקומו של בעל ה"אור החיים". מספריו: "לחם יהודה" ו"בני יהודה" על הרמב"ם, "מטה יהודה" ו"שבט יהודה" על השו"ע, שו"ת "בית יהודה", "קול יהודה" על התורה, "וזאת ליהודה" – דרשות וליקוטים, ועוד.
נודע בדורו כאחד מגדולי ישראל, ורבי יהונתן אייבשיץ כותב עליו בהסכמה לספרו "וזאת ליהודה" (זולצבאך, תקל"ו): "הרב הגאון פאר הדור... נודע בישראל גדול הוא וגדולים מעשיו". בהסכמת המהרי"ט אלגאזי לאותו ספר, נכתבו תארי הערצה מופלגים: "הרב המובהק חסידא קדישא, מעין דוגמא של מעלה, רב דומה למלאך". חיבוריו נחשבים כספרי יסוד בפסיקה ודבריו מובאים רבות בספרי הפוסקים, כדוגמת החיד"א והגרעק"א. החיד"א בספריו מתייחס אליו בהערצה רבה ומביא את דבריו בעשרות מקומות. באחד המקומות כותב החיד"א על דבר שזכה לכוון לדעתו: "והן עתה נדפס ספר מטה יהודה להרב מהר"י עייאש... ושם ראיתי שכיוונתי לדעתו, דעת עליון" (מחזיק ברכה, או"ח, סי' מז, ב). רבי יהודה עייאש היה מן המסכימים בשעתו על ספרו הראשון של החיד"א "שער יוסף" (ליוורנו, תקי"ז).