לודוויג מיידנר (1884-1966), שתי דמויות (סצנה תנ"כית), 1924.
פחם על נייר. חתום ("L. M") ומתוארך. חתום בגב בחותמת עזבונו של מיידנר ("Nachlass Ludwig Meidner")
רישום נוסף בגב (אינו חתום) – דיוקן עצמי.
דף 55X79 ס"מ בקירוב, מוצמד לפספרטו. מצב טוב. מספר קרעים קלים ונקבים בשוליים. רצועות נייר דבק בגב. כתמים בגב. כתמים על גבי הפספרטו.
לודוויג מיידנר (1884-1966), אמן וסופר יהודי, מן הדמויות הבולטות בזרם האקספרסיוניזם הגרמני. מיידנר למד אמנות באקדמיה בברסלאו, ומאוחר יותר בפריז. בשנת 1907 השתקע בברלין. בשנת 1911 בקירוב, לאחר שהתקרב לחוג אמני ומשוררי האוונגרד הברלינאים, החל לעסוק בציור דיוקנאות (ובהם דיוקנאות-עצמיים רבים), ונופים עירוניים בסגנון אקספרסיוניסטי. הנופים אשר צייר בתקופה זו תיארו לרוב את חורבנה של עיר וניתן לראות בהם הן ייצוג של האווירה אשר שררה בגרמניה טרם מלחמת העולם הראשונה, והן תולדה של התעניינותו של מיידנר בנביאי התנ"ך ובנבואות אחרית הימים. נופים אלו, אשר כונו "נופים אפוקליפטיים", הם שהקנו למיידנר את תהילתו.
בשנת 1912 הקים, יחד עם יעקב שטיינהרט, את קבוצת האמנות Die Pathetiker. בשנים 1913-1914 בקירוב שהה בדרזדן, שם יצר סדרת ליטוגרפיות בשם "המלחמה". בשנת 1916 גויס מיידנר לצבא גרמניה, ושירת בתור מתורגמן במחנה שבויי מלחמה.
בשנת 1923 בקירוב, זנח מיידנר את הסגנון האקספרסיוניסטי לטובת סגנון נטורליסטי יותר, ובמקביל החל להתקרב לדת. בשנים הבאות יצירתו התאפיינה בעיקר במוטיבים תנ"כיים ויהודיים. בשנת 1933, במהלך "שריפת הספרים" בידי השלטון הנאצי, נשרפו כתביו של מיידנר. בהמשך נוסף שמו לרשימת "האמנים המנוונים", ויצירותיו הוצגו בתערוכה הנאצית "אמנות מנוונת". בשנים 1935-1939 לימד בבית ספר יהודי בקלן, ואחר כך נמלט עם משפחתו ללונדון.
יצירתו האמנותית של מיידנר בתקופת שהותו בלונדון לא זכתה להכרה רבה. בשנת 1953 שב לגרמניה, ובשנת 1963 התקיימה בברלין תערוכתו הגדולה הראשונה מאז שנת 1918. בשנת 1966 נפטר והוא בן 82.