כתב-יד, שיר ארוך על חיי בחורי הישיבה וסבלם בפרנקפורט דמיין, עם אוסף מכתבים. [דרום גרמניה, סוף שנות הת"ק]. יידיש-דייטש.
השיר פותח במילים "אריד בשיחי, איך קלאגע מיט ווארטען", והוא בן 25 בתים ממוספרים [שחוברו כפי הנראה במשך זמן מה בסביבות שנת תקע"ט], הבנויים על משקל הפיוט "אותך אדרוש ואליך אתוודע", שהיו אומרים בפרנקפורט בתפילת ערבית של יום כיפור, כאשר השורה האחרונה בכל בית מתחילה במילה "הן".
מספר חתימות ורישומים בעברית ובלועזית.
שיר: [12] דף, כתובים על צד אחד. מכתבים: [7] דף. גודל ומצב משתנים.