"מחברת אסירי התקוה", בכתב-ידו של המקובל הקדוש רבי יהודה פתייה – סדר התפילות לעת צרה, מימי מלחמת העולם השניה. ירושלים, [ת"ש בקירוב 1940].
קונטרס בכתב-ידו וחתימתו של המחבר, המקובל הקדוש רבי יהודה פתייה. בעמוד הראשון נוסח שער: "מ חברת אסירי התקוה – סדר האמור במחברת זו הוא מה שעשינו לדאבון נפשינו בעיר הקודש ירושלם תובב"א בשנת תקע בשופר גדול 'לחרותנו', אשר היתה עת צרה ליעקב ובאו מים עד נפש, והוכרחנו להדפיסו כדי שיהיה מצוי ביד הכל וכולנו נתחכם ביחד כאיש אחד להרבות בתפלה ובתחנונים לפני המקום ברוך הוא אולי יחנן ה' צבאו'ת על שארית עמו וצאן מרעיתו שלא יהיה דמם נשפך כמים... הצעיר יאודה משה ישועה פתייא יצ"ו". בדף השני כותרת: "ס דר בקשת רחמים בעת צרה שלא תבוא – שהיה בשנת ת"ש".
קונטרס זה נדפס ע"י רבי יהודה פתייה בירושלים בשנת ת"ש, כפי הנראה, על פי כתב היד שלפנינו (עם מעט תוספות); ובמהדורות חוזרות בשנים ת"ש-תש"א, תחת השמות "סדר ההקפות" ו"ספר ההקפות".
הגאון הקדוש רבי יהודה פתיה (תרי"ט-אב תש"ב), מגדולי המקובלים בבבל ובירושלים. תלמידו של ה"בן איש חי" בבגדאד. לאחר עלותו לירושלים בשנת תרצ"ד למד בישיבת המקובלים של הרב השד"ה יחד עם רעו רבי יעקב חיים סופר בעל "כף החיים". מורה הוראה ומקובל, עסק רבות בתיקונים ובקמיעות עפ"י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת "דיבוקים" ו"רוחות רעות", כפי שהוא מספר בעצמו בספרו "הרוחות מספרות". בתקופת מלחמת העולם השניה חיבר תפילות ותיקונים עפ"י הקבלה, וארגן טקסי תפילה של גדולי המקובלים להצלת יושבי ארץ-ישראל מידי הצר הצורר. מחבר הספרים "בית לחם יהודה", "מתוק לנפש" וספרים נוספים.
[1], ה דף (הכוללים 10 עמודים בכתב-ידו של הרב פתיה – בעיפרון). 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשוליים. סימני עש. דפים מנותקים. לא כרוך.