קונטרס בכתב-יד, פנקס מוהל. [הלברשטאט, גרמניה], תקכ"ז-תקמ"ג [1767-1783].
כולל רישומים על 24 בריתות שערך המוהל. הרישום הראשון הוא מיום י"ב תמוז תקכ"ז, והרישום האחרון מיום ג' אב תקמ"ג.

בעמוד הראשון כותרת: "רץ כצב"י לעשות רצון אבינו שבשמים ומצות עשה למול לקיים" – כפי הנראה, הסימון על המילה "כצבי" רומזת לשם המוהל. יתכן ושמו היה צבי הירש כהן (ראה להלן).
זיהוי עירו של המוהל הוא על פי השמות המופיעים בו, בראשם רבי ליב איגר שכיהן כדיין ואב"ד בהלברשטאט, המוזכר בכמחצית מן הרישומים כמי שעשה את החיתוך או את הפריעה (בשנים הראשונות הוא מוזכר כ"מהור"ר ליב איגר", לאחר מכן כ"הדיין החריף מהור"ר ליב איגר" וכ"הדיין הרבני המופלא"; מאוחר יותר כ"ראש בית דין ומ"ץ החריף המופלא", וכ"הרב הגאון הגדול החריף", והחל משנת תקמ"ב הוא נזכר כאב"ד המקום). בנוסף מוזכרים בו שמות ידועים מהעיר הלברשטאט: "ר' בענדיט לוי", "הר"ר זלמן הילדסהיים", "כהר"ר יוסף ב"י", ועוד.

ברישומים אחרים מוזכרים עובדת היותו של המוהל כהן, ושמות בני משפחתו. ברישום משנת תקל"ז על מילת בנו של המוהל הוא כותב: "זכיתי למול את בני... ויקרא שמו בישראל אהרן הכהן, וזאת תפילת הכהן אנא ה' יהי רצון מלפניך שאזכה אני ואמו תחי' לגדלו... והסנדק היה ש"ב ה"ה הקצין המפורסם התורני כהר"ר הירש קעסלין שי'" (ר' צבי הירש קעסלין נדב סכום להקמת בית ספר בהלברשטאט, שנפתח בשנת תקנ"ה, ונקרא על שמו "הזכרת צבי"). רישום נוסף על מילת בנו מחודש טבת תקל"ט: "זכיתי למול את בני... ויקרא שמו בישראל אליעזר ליפמאן לאי"ט ואתחנן לאל... והסנדק היה מחו'[תני] הקצין התורני כהר"ר יוסף ב"י, חתן של גיסי הדיין המופלא מהור"ר שמואל, באב"ד מהור"ר ראובן שי'". בשנת תקכ"ח מוזכר "מהלתי את הילד בשמו ליפמאן בן גיסי ר' פייבש כ"ץ". ביום ד' דסליחות תקל"ט מוזכר הילד "חיים זעליג שי' בן ש"ב כ"ה ליב בן גיסי ר' פנחס סג"ל", וברישום משנת תקמ"א: "פנחס בן הנעלה ליב לוי בן גיסי כהר"ר פנחס...".

כמה מן הנזכרים בפנקס זה חתומים על "תקנות לסעודת הברית" של קהילת הלברשטאט משנת תקל"ו, עליהן חתמו נכבדי הקהילה ("אלופים, פרנסים ומנהיגים עם אלופי דייני דקהלתנו... בצירוף איזה יחידי סגולה..."), וביניהם חתום גם "הק' צבי הירש כהן". יתכן והוא המוהל כותב הפנקס שלפנינו (התקנות פורסמו ע"י יום טוב לוינסקי, במאסף "רשומות", תל אביב תש"ו, עמ' 142-150).

הגאון רבי יהודה ליב איגר (נפטר תקס"ט), מגאוני דורו. בנו של רבי עקיבא איגר אב"ד צילץ ופרשבורג ("רבי עקיבא איגר הראשון"; תע"ח-תקי"ח), כיהן ארבעים שנה כרב בהלברשטאט. דודו של הגאון המפורסם רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא (תקכ"ב-תקצ"ז; בעל "תשובות רעק"א" ו"דרוש וחידוש", חותנו של ה"חתם סופר"). הוציא לאור יחד עם אחיו רבי בנימין וואלף את חידושי אביו בספר "משנת דרבי עקיבא" (פיורדא תקמ"א). בניו היו הגאונים רבי פרץ זאבל איגר בעל "עטרת פז" ו"רמון פרץ", ורבי אברהם איגר ממזריטש.

[5] דף (7 עמודים כתובים). 15 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים כהים רבים. בלאי וקרעים בודדים. דפים מנותקים. ללא כריכה.