כתב-יד, פנקס דרשות, הכולל פסוקים, מדרשי חז"ל ורעיונות ממקורות שונים, מסודרים לפי נושאים. [סגד, הונגריה, המאה ה-19].
פנקס עב כרס זה שימש כעין לקסיקון וכעזר לדרשן, והוא מכיל פסוקים, מאמרים ומדרשים מדברי חז"ל, מהזוהר וממקורות שונים, וכן תקצירי דרשות, לפי נושאים (הוא אינו מסודר לפי א"ב, אך בתחילת הספר, בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית מופיע תוכן עניינים המסודר לפי א"ב עם מספרי עמודים; לדוגמה: אביב, אהבת רעים, אונאה...). כפי הנראה, זהו כתב-ידו של הרב ד"ר ליאופולד לעף, שרשם בפנקס מקורות וחומרים ששימשו אותו בעת דרשותיו.
בתוך הדברים מופיעים גם תאריכים רבים, בין השנים 1835-1863, ותיעוד לדרשות שדרש בפועל בהזדמנויות שונות (לדוגמה - עמ' 83: "פסוקים ומאמרי' לדרוש... שנת תר"ג"; בעמ' 41: "בדרשה לשבת שובה תר"ד לפ"ק בארתי..."). בנוסף, משולבים גם קטעים בגרמנית ובהונגרית, כמו גם ביאורי מלים למשנה ביוונית (לדוגמה, עמ' 339). בדפים האחרונים מספר קטעים בגרמנית. בתוך הספר נמצאו דפים נוספים, בהם נרשמו דרשות ומקורות נוספים. בצרור דפים המכיל דרשה ארוכה בגרמנית, מופיע התאריך 1854 ושם העיר - סגד, בה כיהן לעף. בצדה הפנימי של הכריכה האחורית הודבק עלון מודפס עם שירים (בגרמנית) על עיקרי האמונה היהודית, מועדי ישראל ועוד, שבסופם חתום (בדפוס) ליאופולד לעף.
הרב ד"ר יהודה ליב (ליאופולד) לעף (לעוו; תקע"א-תרל"ה, 1811-1875), היסטוריון ורב ניאולוגי. נולד במורביה למשפחה מיוחסת. בצעירותו למד בכמה ישיבות באזור, ובנערותו נסע לפרוסניץ, מרכז ההשכלה במוראביה, בה למד אצל רב העיר ליב שוואב, שתמך במשכילים. בשנת 1835 היגר להונגריה, בה רכש השכלה ובה הוסמך לרבנות על ידי רבנים משכילים. במשך השנים חקר ותרם לא מעט לתנועת "חכמת ישראל". כיהן ברבנות בכמה ערים בהונגריה, ומשנת 1850 ועד לסוף חייו כיהן ברבנות קהילת סגד, שבאותן שנים השתייכה כולה לארגון הניאולוגי הארצי. בסוף ימיו נטה לרפורמה; הוא תמך ברעיונותיו של אברהם גייגר, מאבות תנועת הרפורמה בגרמניה, ובכך נחשב לאבי הרפורמה ההונגרית. היה הראשון שדרש בשפה ההונגרית בבית כנסת.
[172] דף (ומספר דפים מצורפים). 28 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.