שני דפים (4 עמודים) בכתיבה אוטוגרפית, בכתב-ידו של הגאון רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד לבוב בעל "שואל ומשיב", "תשובה" בענין ספירת העומר. [לבוב, תר"ז-תרי"ז בקירוב].
התשובה לא נכתבה בבת אחת אלא קטעים קטעים, כפי שניכר היטב בשינויי הדיו וגודל האותיות. בכל פעם הוסיף רבי יוסף שאול קטע נוסף שהתחדש לו ובחלק מהפעמים אף ציין תאריכים: "והנה נשאלתי בשנת תר"ז בשבת ר"ח אייר... ובדידי הוה עובדא..."; "והנה בחורף שנת תרי"ב ט"ו לחודש כסליו אור ליום ד' למדתי עם תלמידיי... ונשאלתי בזה מתלמידי החריף מו"ה אברהם נ"י נד"ז [נכד דודי זקני] הגאון בעל ים התלמוד..."; "והנה עש"ק אחרי תרי"ז כ"ב למב"י הגיעני מכתב מהרב מו"ה אפרים זלמן טאביר דיין דק' זאבלטוב...".
סימונים ומחיקות מעתיק (אולי מרבי יוסף שאול עצמו). התשובה נדפסה בספרו שו"ת שואל ומשיב, מהדורא רביעאה, חלק ג', סימן קכז. שם נדפסה התשובה כיחידה אחת ורק מכתב-היד שלפנינו מתברר כי למעשה מדובר בכתיבה מתפתחת ומסתעפת שנכתבה במהלך למעלה מעשר שנים.
הגאון המפורסם רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב" (תקס"ח-תרל"ה), מגדולי גאוני גליציה. עוד בצעירותו חיבר יחד עם גיסו הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא את הספרים הנודעים "מפרשי הים" על בבא קמא ו"מגן גבורים" על שו"ע אורח חיים. השיב תשובות לאלפים וחיבר ספרים רבים: שו"ת שואל ומשיב - ט"ו חלקים; דברי שאול על התורה, על הרמב"ם ועל השו"ע; ידות נדרים ועוד. משנת תרי"ז כיהן כרבה הראשי של קהילת לבוב, שהיתה הקהילה הגדולה והמרכזית בין קהילות גליציה. בפטירתו נספד ע"י רבי שלמה זלמן שפיצר (חתן החתם סופר) שאמר עליו: "גאון הגאונים רבן של ישראל... אשר אליו הריצו כל גדולי זמננו שאלותיהם בדבר הקשה... והיה קדוש מרחם ונתגדל בקדושה על התורה ועבודת ה'... וזה לפני כארבעים שנה שהפליג הגאון רבן של ישראל מורי חמי חתם סופר ז"ל בשבחיו וקראו 'גאון'...".
[2] דף (4 עמ'). 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.