"כתב הכתרה" של הגאון רבי מאיר פרלס אב"ד קראלי, הזמנה לכהן ברבנות העיר מונקאטש, בחתימת 38 מחשובי וראשי הקהל. מונקאטש, כ"ב טבת [תרכ"ג 1863].
גליון נייר גדול. כתיבת סופר, עם חתימות ראשי ונכבדי הקהל בשוליים, ועם חותמת שעווה של קהילת מונקאטש.
ראשי הקהילה במונקאטש פונים בבקשה שיבוא לכהן בעירם כרב ואב"ד "בקהלתינו ק"ק מונקאטש המעטירה והגליל בערג", בחתימת שלושים ושמונה מראשי וחשובי הקהל. עם חותמת שעווה אדומה. כתב ההכתרה כתוב בחלקו בסגנון מליצי, ונפתח בראשי תיבות "מאיר פערלס".
מינויו זה של רבי מאיר פרלס לרבנות מונקאטש לא יצא לבסוף אל הפועל.
הגאון רבי מאיר פרלס (תקע"א-תרנ"ד), תלמידו של החתם סופר, היה חתן הגאון רבי יצחק פרנקל ב"ח אב"ד סאנטוב וקארלי. משנת תקצ"ה, לאחר פטירת חותנו, מילא את מקומו ברבנות קראלי עד לפטירתו. בבחרותו עוד זכה ללמוד בפרשבורג אצל החתם סופר במשך כששה חודשים, בהם התחבב מאד על רבו. בהיותו בגיל 18 כתב לו רבו החת"ס על קורת רוחו שהייתה לו לעיין בכתבי חידושיו: "הבחור המופלג החרוץ ושנון כ"ה מאיר שי' בנן של קדושים... אורו עיני בפילפולא חריפתא ומלא צני ספרי בקיאותו, וחורז מענין לענין... לא אמנע להשיב מפני כבוד תורתו ואהבתי אליו..." (ראה: החתם סופר ותלמידיו, עמ' שט-שי). בקראלי עמד בראשות ישיבה חשובה, בה העמיד תלמידים הרבה, בהם מחשובי רבני הונגריה. רבי מאיר היה מתמיד מופלג, ובצוואתו ציווה לחקוק על מצבתו: "פ"נ מאיר פערלס, והגית בו יומם ולילה קיים, מראשית נעוריו ועד אחרית החיים" (הגהות מוהר"י קרט, בני-ברק תשכ"א, עמ' קע-קעא).
עד שנת תרל"ג היה רבי מאיר מאלו שצידדו בפירוד הקהילות בהונגריה, אך משנת תרל"ג חזר בו, ומאז הצטרף לאלו שהתנגדו בתוקף לפירוד הקהילות. הקנאים לא סלחו לו על כך והם רדפו אותו ומיררו את חייו (עלי זכרון, מג, שבט תשע"ח, עמ' ז'; מה, ניסן תשע"ח). כתב ההכתרה שלפנינו נשלח אליו ממונקאטש, שנודעה בחסידיה הקנאים, בשנת תרכ"ג, בתקופה שעדיין נודע כקנאי (בסופו של דבר, הוכתר לרבה של מונקאטש בשנת תרכ"ז, הגאון רבי חיים סופר, בעל ה"מחנה חיים", שנודע בקנאותו המופלגת).
כתב ההכתרה שלפנינו לא היה ידוע, וכותבי תולדותיו של רבי מאיר לא כתבו דבר על הצעת הרבנות שנשלחה אליו ממונקאטש.
[1] גליון נייר. 49.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט. קרעים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.