מכירה פומבית 049 ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – הדפסים ותצלומים
חידושי הרמ"ל (מסאסוב) – שלושה חלקים – וינה, תרפ"א
ספר חדושי הרמ"ל, חידושי סוגיות ומסכתות; על התורה ונ"ך; תפילות וזמירות; מנהגים ומכתבי קודש מאת הרב הקדוש רבי משה לייב מסאסוב. וינה, דפוס האלפערן ושותפיו, תרפ"א [1921]. שלושה חלקים בשלושה כרכים.
רעיונותיו העמוקים של הרמ"ל בעבודת ה' ועל פרשיות התורה נדפסו בספרי ליקוט שונים של תורת הרמ"ל, ונסדרו בשלמותם על ידי נכדו רבי נחמיה שפירא אב"ד סאסוב בסדרת הספרים שלפנינו "חידושי הרמ"ל", בשלשה חלקים.
הגאון הקדוש רבי משה יהודה ליב ערבליך מסאסוב (תק"ה-תקס"ז), מגדולי ומאורי החסידות המפורסמים ביותר. תלמיד מובהק של הגאון הקדוש רבי שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, בישיבתו למד שבע שנים (יש אומרים שלוש-עשרה). כשחזר לעירו בראדי, אמר עליו רבו "שארז בקופסתו ש"ס וארבעת חלקי שלחן ערוך". לאחר פטירת רבו, בשנת תקל"ח, החל להסתופף בצילו של הרה"ק המפורסם רבי אלימלך מליזענסק. בשלהי שנות התק"ל וראשית שנות התק"מ התגורר בעיר אפטא, שם ייסד ישיבה ואמר בה שיעורים בעומק העיון. בשנים ההן קירב לחסידות את "היהודי הקדוש" מפשיסחא.
תלמידיו היו מגדולי החסידות המפורסמים: האדמו"ר בעל "עטרת צבי" מזידיטשוב, רבי אברהם דוד ווארמאן אב"ד בוטשאטש – בעל "דעת קדושים" ו"אשל אברהם", האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב – בעל "אהבת שלום", האדמו"ר רבי מאיר מפרמישלאן ורבי ישראל מברדיטשוב אב"ד פיקוב וברדיטשוב (בנו של בעל ה"קדושת לוי").
רבי משה ליב נודע במדרגותיו הנשגבות בעבודת ה'. על ענוותנותו הגדולה ויראתו הנוראה מהשי"ת אפשר ללמוד ממכתב מפורסם שלו, בו כותב על עצמו: "...מעולם לא יראתי מפני אדוני האדונים; ואם לא חטאתי רק זאת שאני אומר מאה ברכות בכל יום בלא יראה ופחד, אשר בעוונותי הרבים אני מכעיס להשי"ת ב"ה וברוך שמו מאה פעמים בכל יום..." (ליקוטי רמ"ל, טשרנוביץ תרט"ז, יח/1). רבי משה ליב התפרסם בעיקר על היותו עמוד החסד שבדורו, ועל אהבת ישראל שבערה כאש בעצמותיו. הוא היה אבי היתומים, דיין האלמנות ומושיע העגונות. עסק כל ימיו במעשי צדקה וחסד בשמחה, במסירות, בדבקות ובלהט, כשהוא מכתת את רגליו לצורך פדיון שבויים, הכנסת כלה, הבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. רוב הסיפורים הידועים עליו נוגעים לעניינים אלה. מפורסמות ביותר אמרותיו: "אם אין אתה אוהב נאמן לישראל, עדיין לא טעמת טעם יראת השם"; "האיש אשר לא יוכל למצוץ דמי המכות והשחין מילדי בני ישראל – לא הגיע עוד לחצי אהבת ישראל". מסופר עליו ש"היה משתתף תמיד בצער כל איש כאלו בא עליו ממש הצרה, והשתדל על יתומים לפרנסם ולכלכלם, ובידיו הקדושים היה חופף ראשם, וריפא אותם בעת אשר הוכו בשחין... ועשה להם רטיות" (זכות ישראל, עשר צחצחות, מהדורת ירושלים תשס"א, עמ' סט-ע). רבים ממעשי החסד שלו היו בהסתר ובהצנע לכת. לעתים היה מתחפש באישון ליל, מתלבש בלבוש נוכרי כדי שלא יכירוהו, ומביא עצים להסקה ליולדות עניות, תוך כדי שהוא אומר בהליכתו פסוקי "תיקון חצות". תלמידו ה"עטרת צבי" מזידיטשוב שעקב אחריו בסתר וראהו בכל אלה, אמר עליו "שבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו" (שם).
שלושה כרכים. כרך ראשון: [8], מו דף. כרך שני: [2], יח דף. כרך שלישי: [2], כד דף. 22.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכות חדשות.