אוסף ספרים מן המהדורה הראשונה והשניה של ספר חידושי הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר. שבעה כרכים:

1. ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלק ראשון. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל 1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה. חתימות וחותמות. רישום בעלות של "מו"ה יהודא סגל נ"י פרענקיל מ"ץ דפה מאלעניטץ?". חותמות של "מאיר בן ר' מרדכי מאטיל ווילטשינסקי מטשענסטחוב"; חותמות של רבי "אליעזר ניצבערג, אב"ד דק"ק קאוולא, בעהמח"ס דמשק אליעזר" – הגאון רבי אליעזר ניצברג (תרט"ו-תרצ"ה), מגדולי גאוני ליטא, תלמיד "הגדול ממינסק". בעל "יד אליעזר", "דמשק אליעזר", "דברי אליעזר" ועוד ספרים.
2. . ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלק שני. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"א 1871. מהדורה ראשונה. חותמות רבי "אלי' אליעזר מישקובסקי, רב דכפר חסידים" וחותמות "ביהמ"ד דהאממער" בלודז'..
3. ספר חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ז 1877. מהדורה ראשונה.
4. ספר חדושי הרי"מ על שלשה בבות – בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה.
5. ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה.
6. ספר חדושי הרי"מ על מסכתות כתובות וקדושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תר"נ [1890]. מהדורה שניה. חותמת של רבי "אליעזר ניצבערג, אב"ד דק"ק קאוולא, בעהמח"ס דמשק אליעזר".
7. ספר חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרנ"א 1891. מהדורה שניה. חותמת של רבי "אליעזר ניצבערג, אב"ד דק"ק קאוולא, בעהמח"ס דמשק אליעזר".

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

המחבר, האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. גדל בביתו של המגיד מקוז'ניץ, והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו "השרף" רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך הרי"מ לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק, נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד.