המלך דוד במערה, אגדה כתובה ביד ח. נ. ביאליק, הציורים של י.[עקב] אפטר. הוצאת "אמנות", פרנקפורט דמיין, 1923.
"מצב-רוח... רומנטי ואקספרסיבי שורה על הספר 'המלך דוד במערה', והאווירה מסתורית וקודרת. ניכרת השפעתם של פרדיננד הודלר (1853-1918) ואפרים ליליין. רוב הדמויות נראות כצלליות על רקע בהיר, והצורות זוויתיות, חדות ומסוגפות, על אף שפע האלמנטים הקישוטיים. שני הבחורים הנכנסים למערה לובשים בגדים כה ססגוניים ודקורטיביים עד כי הם נראים כנשים, ובוודאי שאינם מזכירים תלמידי חכמים יהודים, ואילו המלך הגבוה, על זקנו המסולסל והשופע, מעוצב באופן רומנטי ואידיאלי. סגנון התיאור מבטא לא רק זיקה למוסכמות האר-נובו של ראשית המאה, אלא משתלבים בו גם אלמנטים אקספרסיוניסטיים ממש". (מתוך: אילה גורדון, איורים עבריים – הספר העברי המאויר לילדים, תל אביב, [תשס"ה], עמ' 79). [2], 19, [3] עמ', 18X24.5 ס"מ. מצב טוב.