Entdecktes Judenthum, oder Gründlicher und wahrhaffter Bericht, welchergestalt die verstockte Juden die Hochheilige Dreyeinigkeit, Gott Vater, Sohn und Heiligen Geist erschrecklicher Weise lästern [היהדות שנחשפה – דין וחשבון יסודי ואמיתי על האופן המבעית בו מכפישים היהודים העיקשים את השילוש הקדוש], מאת יוהאן אנדריאס אייזנמנגר (Johann Andreas Eisenmenger). [ברלין (בדף השער: קניגסברג)], 1711. מהדורה שניה. שני חלקים בכרך אחד. גרמנית, עברית ומעט ערבית.
תו ספר: "מספרי חיים בראדי" (רבה של פראג; חתום בדפוס "שטרוק"; מודבק פעמיים – בכריכה הפנימית ובדף הבטנה).

יוהאן אייזנמנגר (1654–1704) – מזרחן גרמני ופרופסור לשפות שמיות, נחשב לאחד ממבשרי האנטישמיות בעת החדשה. אייזנמנגר היה בקיא בתנ"ך, בתלמוד ובספרות חז"ל, ובא במגע עם חכמים יהודים ורבנים, במטרה ללקט ראיות המוכיחות שהיהדות מסואבת ומטיפה לשנאת נוצרים.
במשך 19 שנה הציג עצמו כאדם המבקש את קרבת היהודים ורוצה ללמוד את מקורות היהדות על–מנת להתגייר; בשנת 1694 אף הדפיס את התנ"ך בפרנקפורט וזכה להסכמתו של הרב דוד גרינהוט, שכינה אותו בהקדמה "חכם מופלג באומות".
ספרו Entdecktes Judenthum, "היהדות שנחשפה", הוא חיבור מקיף היוצר רושם מחקרי–מדעי מהימן בגנות הדת היהודית וסכנותיה לנצרות, ונחשב לספר יסוד של האנטישמיות המודרנית עד ימינו. הספר כונה בפי הסופר וההיסטוריון שמעון דובנוב "אנציקלופדיה של שנאת יהודים".

לפנינו עותק מן המהדורה השנייה, אשר נדפסה בחשאי תחת צו איסור פרסום, שבע שנים לאחר מות המחבר. על מנת לחמוק מהצו, זייפו המדפיסים את מקום ההדפסה, וציינו על דף השער את העיר קניגסברג, שהייתה מחוץ לתחום שיפוטו של הקיסר יוזף הראשון.

[20], 1016, [1]; [3], 1111, [1] עמ', 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים. קרעים קלים בשולי חלק מן הדפים. נקבי תילוע בכריכה ובדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומי בעלות, חותמת דיו ושני תווי ספר בדפים הראשונים. כריכת קלף עם הטבעה מוזהבת על גבי השדרה, בלויה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.216.