הגדה של פסח. קיבוץ רביבים, [בין 1943 ל-1947]. איורים מאת אריה יחיאלי.
ההגדה פותחת בתיאור מנהג העומר, בשיר הקציר "ראינו עמלנו כעמל הנמלים" ובתפילת הטל. חלקה השני עוסק בתלאות העוברות על העם בגלות, בגאולתו ובחזון בניין העם בארצו. תחת דברי ההגדה "השתא הכא... לשנה הבאה בני חורין" נראית סירה מיטלטלת בחשכה על הגלים, כרמז למפעל ההעפלה. כן מביאה ההגדה מן הפואמה של ביאליק, "מתי מדבר האחרונים", ואת שירו של אלתרמן, "מכל העמים" ("בבכות ילדינו בצל גרדומים") לצד קטעי הגדה, מדרש, שירה ופרוזה.
ההגדה חותמת בחזון הפרחת הנגב של מקימי הקיבוץ, שעשו שנים ארוכות באתרים זמניים עד שהצליחו לעלות על הקרקע בשנת 1943: "הנה ימים באים והמקום אשר עלינו ללכת שמה יהיה לנו... לשנה הבאה ברביבים הבנויה".
אריה יחיאלי, ממקימי הקיבוץ, היה לוחם הפלמ"ח, מוכתר הישוב, משורר וסופר שאייר בעצמו את ספריו. נפל על הגנת הקיבוץ בחודש דצמבר 1947.
לו עמ' (ולצדם כמה עמודים ריקים שלא נכללו במספור), 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. דף כז-כח גזור תוך פגיעה בטקסט. שוליים קצוצים. כתמים וקמטים. מעט קרעים קלים.
מצורף: דף מודפס במכונת כתיבה ובו מילות השיר "חד גדיא" בעיבוד מרדכי אמיתי.