דף מתוך כתב-יד עות'מאני, המציג שלושה מבני-מופת אדריכליים בעיר איסטנבול: מסגד סולימאנייה, בית הכנסת "חמדת ישראל" והכנסייה הביזנטית "איה סופיה". [איסטנבול?, תחילת המאה ה-20 בקירוב].
בדף שרטוט גדול ומרשים, מלווה רישומים בספרות ערביות וכותרות בכיתוב קליגרפי (טורקית באותיות ערביות), המציג שלושה בתי תפילה היסטוריים באיסטנבול: הכנסייה הביזנטית "איה סופיה" (נבנתה במאה ה-6), מסגד "סולימאנייה" (נבנה במאה ה-16), ובית הכנסת "חמדת ישראל" (נבנה בשנת 1899).
עבור כל אחד מהמבנים צויר שרטוט-חזית גדול, שרטוט-פנים של אולמות התפילה, חישוב של מרכז הכובד ואיורים מוגדלים של פרטים ואורנמנטים. לצד השרטוט של בית הכנסת, מופיע איור של מנורת שבעה-קנים. השרטוט כולו מוקף מסגרת מעוטרת, שבשוליה שתי חותמת-דיו עות'מאניות, רישום קליגרפי נוסף בדיו-אדומה (חתימה?), ומספר רישומים קטנים.
בית הכנסת "חמדת ישראל" נפתח לתפילה בראש השנה תר"ס (1899), לאחר ניסיונות ממושכים של תושבים יוונים וארמנים למנוע את הקמתו. כשהגיעה השמועה על ניסיונות אלה לאוזני הסולטאן הטורקי, עבד אל-חמיד השני, הורה לשלוח חיילי משמר כדי להבטיח את השלמת הבנייה, והותירם לשמור על המתפללים לאחר פתיחת בית הכנסת. כאות הוקרה, נבחר עבור בית הכנסת השם "חמדת ישראל" (המזכיר בצלילו את שם הסולטאן – חמיד).
הטקסט שבצדו האחורי של הדף כתוב בכתב-יד נאה, בדיו שחורה ואדומה (מחולק לארבעה עמודים).
[1] דף (שני גיליונות מודבקים זה לזה), 66X43 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. נקבים קטנים, קרעים וקרעים חסרים קלים בשוליים. הגיליונות נפרדו זה מזה בשוליים הימניים (לאורך קו ההדבקה).