כתב-יד, דרושים, אוטוגרף בכתב-יד קדשו של רבינו חיים ויטאל. [צפת, שנות הש', המחצית השניה של המאה ה-16 בקירוב].
דף כתוב משני צדיו. למעלה מ-70 שורות בכתב-יד קדשו של רבי חיים ויטאל. קטע מתוך החיבור "עץ הדעת טוב" שכתב מהרח"ו.
בדף שלפנינו מופיעים שני דרושי הספד לחכמים שנפטרו. דרוש אחד קצר ל"פ'[רשת] שלח", בו כותב רבי חיים ויטאל " נחל אשכול, הספד זה בעצבון... על זה הנפטר שהיה כאשכו"ל. אחר כך הספדתי על ארץ הקודש עצמה, משכלת יושביה הצדיקים...". הדרוש השני הוא לפרשת נח, אף הוא "לחכם שנפטר". בדף שלפנינו דרוש זה נקטע לקראת סופו. בסוף העמוד השני שלפנינו כותב רבי חיים ויטאל על הנפטר: " וז"ש [=וזה שאמרתי] שת מהתי בנושא איש צדיק וכו' היה זה הנפטר מובחר שבדור, ואי"ך את האלהי"ם התהלך להמיתו במדת הדין. חזרתי ואמרתי... הוא בעון הדור". לא ידוע מי הם אותם חכמים גדולים שאותם מספיד רבי חיים ויטאל בדרושים אלה.
המקובל האלוקי רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו), תלמידו הגדול ו"מעתיק השמועה" של האר"י הקדוש. נולד בשנת ש"ג בעיר צפת, שהיתה באותם ימים מרכז רוחני ואבן שואבת לגדולי תורה ויראה. בראש חכמי העיר עמד באותם ימים מרן רבי יוסף קארו בעל "שולחן ערוך", וביניהם היו הרמ"ק, רבי שלמה אלקבץ (מחבר "לכה דודי"), המבי"ט, רבי משה אלשיך, ועוד. מהרח"ו קיבל תורה מפי המהר"ם אלשיך, גדול תלמידי מרן ה"בית יוסף". ב"ספר החזיונות" שלו מזכיר רבי חיים ויטאל את לימודו אצל מהר"ם אלשיך בשנת שי"ז (בהיותו כבן י"ד) וכותב כי באותה שנה "צוה מהר"ר יוסף קארו ז"ל למורי הר' משה אלשיך בשם המלאך הדובר בו שיזהר מאד ללמדני בכל יכולתו". מהר"ם אלשיך אף סמך את רבי חיים מכח ה"סמיכה" שקיבל מרבו מרן ה"בית יוסף". במקביל, החל מהרח"ו את לימודיו בתורת הסוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו (הרמ"ק). בשנת ש"ל עלה רבי יצחק לוריא – האר"י הקדוש – ממצרים לארץ ישראל והתיישב בצפת. באותה שנה נפטר הרמ"ק והאר"י היה ליורשו. עם התגלות אורו של האר"י הקדוש בצפת, הפך רבי חיים ויטאל לתלמידו המקורב ביותר והסמכות הראשונה במעלה לתורת הקבלה של האר"י.
את החיבור "עץ הדעת טוב" התחיל לכתוב רבי חיים ויטאל בצעירותו, קודם שהיה לתלמידו של האר"י, אך המשיך לכתוב אותו, לערוך ולהוסיף עליו, גם לאחר מכן. להבדיל מחיבוריו בתורת האר"י שזכו להעתקות רבות, חיבור זה כמעט נעלם ולא נעשו ממנו העתקות (למעט העתקה אחת של חלק ממנו). החיד"א מעיד עליו בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים, בערכו): "עץ הדעת טוב כתב יד, חיבר מהרח"ו זצ"ל, דרשות על כל התורה דרך פרד"ס. נחמד מאד וזכיתי לקרותו". החיבור בכתיבת יד קדשו של מהרח"ו התגלגל לספריית מדרש החסידים "בית אל" שהיתה בבעלות משפחת גאגין, ובהמשך התגלגלו חלקים ממנו למקומות שונים (שני "שערים" מתוך החיבור היו באוספו של האדמו"ר בעל "אמרי אמת" מגור, ראה בהרחבה על גלגולי כתב היד: הרב משה הלל, אהל רא"ם, עמ' 283-287). החיבור החל לעלות על מזבח הדפוס רק בשנת תרל"א, אז נדפס חלק ממנו בזולקווא. בהמשך נדפסו חלקים נוספים במקומות שונים (בירושלים תרס"ג ותרס"ו; החלק על תהלים נדפס יחד עם חידושי "שפת אמת", פיעטרקוב תרפ"ו). מהדורה מלאה של החיבור על פי כתב היד נדפסה בירושלים תשס"ח, בה גם נדפס הקטע שלפנינו.
[1] דף (שני עמודים כתובים בכתב-יד קדשו של רבי חיים ויטאל). 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ומספר כתמים כהים עם פגיעה במספר אותיות. דהיית דיו בחלקו העליון של הדף. קרעים וסימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים באופן מקצועי במילוי והשלמת נייר. הדף נתון בכריכת עור מהודרת.