דף בכתב-יד קדשו של רבינו ה"חתם סופר" – דרושים לחג השבועות.
דף כתוב משני צדיו (שני עמודים כתובים – כ-60 שורות) בכתב-יד קדשו של רבינו משה סופר בעל ה"חתם סופר" – קטעים מתוך דרשתו לחג השבועות תקס"ב (נדפסו בספר דרשות חת"ס, חלק ב', דפים רפח-רפט).
בראשי העמודים מופיעה הכותרת: "בעזה"י שבועות".
בדרשה על הפסוק "סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים...", כותב החתם סופר על המנהג "לפזר דברים המריחים ריח טוב ביו"ט זה..." ועל המנהג "לשטוח עשבים למדרס רגל", ועל המנהג "ליפות בתי כנסיות בדברים ירוקים". בהמשך מאריך החתם סופר לבאר את מילות התפילה: "ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה...".
[1] דף (2 עמודים כתובים – כ-60 שורות בכתב-יד קדשו של החתם סופר). מצב בינוני. כתמים, כתם רטיבות כהה. קרע עם חסרון ופגיעה בטקסט בפינת הדף התחתונה.
--------------------
כתב ידו של החתם סופר - סגולה ליראת שמים
מפורסמים דבריו של הגאון רבי מרדכי בנעט, כי עצם ההבטה בכתב ידו של ה"חתם סופר" מסוגלת ליראת שמים. סיפור זה מובא ע"י רבי יוסף נפתלי שטרן, בשם חמיו רבי שמואל אלכסנדרי סופר, אשר שמע אותו מאביו ה"כתב סופר". לפי המסופר, לעת זקנתו של מהר"ם בנעט, עמדה על שולחנו שאלה מסובכת בעניני עגונה. חברי בית דינו בניקלשבורג כתבו קונטרס גדול בעניין, ושלחוהו אל החתם סופר שיחווה את דעתו. כאשר הגיע הקונטרס אל החתם סופר, עיין בו מעט זמן לאחר מנוחת הצהרים והשיב את תשובתו באותו היום. בית הדין בניקלשבורג התפלאו על מהירות תשובתו והחלו לעיין בתשובה. המהר"ם בנעט לקח את המכתב מידם, ומיד לאחר שראה כי מסקנת החתם סופר להיתר, פקד על בית דינו לתת פסק שיתיר את נישואי העגונה. לאחר מכן, חזר המהר"ם בנעט ולקח את תשובת החתם סופר, והחל לעיין בה בשנית. חברי בית הדין סברו כי הוא מסתפק עדיין בעניין ההיתר, אך המהר"ם בנעט אמר להם, שימשיכו בכתיבת ההיתר, שכן הוא מביט בתשובה רק משום שההסתכלות בכתב ידו של החתם סופר היא סגולה ליראת שמים.
סיפור זה על המהר"ם בנעט היה רגיל לספר הגאון רבי אהרן קוטלר – שתורתו של ה"חתם סופר" היתה חביבה עליו במיוחד.
בספר "חיים שיש בהם" (מהדורא קמא, פרשת שמיני, עמ' ר-רא) מובא הסיפור בשינויים בשם האדמו"ר מסאטמר: באחת הפעמים הביא אחד מחסידי סאטמר מתנה לרבו, מכתב כתוב בכתב-ידו של מרן החתם סופר ז"ל. בתחילה, סירב הרבי לקבלו ממנו באמרו שמכתב מהחתם סופר בודאי נמכר בדמים יקרים ושוה כסף רב. אילו היית מביא לי את שוויו של המכתב, טען האדמו"ר, בודאי לא הייתי לוקח זאת ממך, ועל כן אין רצוני לקבל ממך גם את כתב-היד ששוה הון תועפות. לאחר שהחסיד הפציר מאוד ברבו, ניאות הרבי מסאטמר לקבל ממנו את המכתב. מכתבו של החתם סופר הסב לאדמו"ר הנאה יתירה והוא קרא בו כמה פעמים. באותו מעמד סיפר הרבי את הסיפור על המהר"ם בנעט, שאמר בעת אחזו בתשובת החתם סופר, כי על אף שירד לעומק דבריו תכף ומיד בפעם הראשונה, אך "אני חוזר וקורא את הדברים מפני שהקריאה בכתב ידו של החתם סופר מסוגלת ליראת שמים".
סיפור מעניין מסופר על הגרא"מ שך ראש ישיבת פוניבז', שהגיע לניחום אבלים בבית אחד הרבנים החשובים בבני ברק. רב זה היה מצאצאי ה"חתם סופר" וכאשר סיפרו לו הבנים כי בידם דף בכתב ידו של מרן החתם סופר, ביקש לראותו. כשהביאו לו את הדף, ביקש הרב שך להוציאו מן הניילונית, באומרו שעצם הנגיעה בכתב יד קדשו של ה"חתם סופר" מביאה ליראת שמים.
קדושתם וסגולתם המיוחדת של כתבי ידו של ה"חתם סופר", מקובלת גם כסגולה ל"שמירה" ולישועות שונות. מסופר כי כאשר היה הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא יוצא לדרך, היה נוטל עמו כסגולה ל"שמירה" כרכים מכתבי היד של אביו ה"חתם סופר". עד ימינו אלה, תולים אנשים רבים את נס הצלתם מן השואה, בכתבי ידו הקדושים של החתם סופר, שלקחו בידם בעת נדודיהם, ובזכותם ניצלו מן ההרג והמלחמות. גם הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מבני ברק, מביא תמיד בדרשותיו כי החזקת כתבי ה"חתם סופר" בבית היא סגולה גדולה לרפואה ולישועות.