גלויה בכתב ידו ובחתימתו של ש"י עגנון (חתומה "ש"י טשאטשקיס"), ממוענת לגיסו משה (מוזס) מרקס בברלין. ויסבאדן, "יום א' לפרשת חוקת תרפ"א" [יולי 1921]. גלויה ששלח ש"י עגנון לגיסו המתגורר בברלין, משה (מוזס) מרקס. עגנון מודיע על כוונתו לנסוע לקניגסברג, לבקר את אשתו אסתר ואת בתם אמונה, שנולדה זמן קצר לפני כן: "אי"ה מחר יום ב' 17 יולי או ביום ג' 18 יולי אצא בכי טוב לקניגסברג לראות את פני בתי תחי' אשר ילדה לי אשתי מרת אסתר תחי'", ומוסיף: "אשמח מאוד אם יתן לי כ' מקום ללון בביתו לילה אחד". לאחר חתימתו, "ש"י טשאטשקיס", כותב עגנון: "אם אפשר לך שאל נא את האדון שטיבל בברלין?" [הכוונה לאברהם יוסף שטיבל (1885-1946), בעל הון יהודי ודמות מרכזית בראשית התפתחות הספרות העברית; מייסד הוצאת הספרים שטיבל]. על לידת בתו הבכורה של עגנון, אמונה, ועל הגלויה שלפנינו, מספר דן לאור בספרו "חיי עגנון": "בסוף יוני, משקרב מועד הלידה, עזבה אסתר את ויסבאדן וכמנהג אותם ימים נסעה ללדת בסמוך לבית משפחתה. לאחר נסיעה של יום וחצי ברכבת הגיעה לקניגסברג [...] ב-2 ביולי נתבשר עגנון כי אשתו ילדה בת. ההודעה שימחה אותו מאוד, אולם חלפו שבועיים מאז הלידה ועד ליום שבו החליט לעזוב את ויסבאדן ולנסוע לקניגסברג. ב-16 ביולי שיגר עגנון גלויה לגיסו משה מרקס, ובו[!] הודיע לו על כוונתו לעשות חניית ביניים בברלין בדרכו לקניגסברג [...] ובהזדמנות זו ביקש ממנו להסדיר לו פגישה עם המו"ל שטיבל. בקניגסברג שהה עגנון עד סוף יולי [...]" (לאור, "חיי עגנון", 145). משה (מוזס) מרקס (1885-1973), ביבליוגרף, סוחר ואספן ספרים ידוע, הרים תרומה לספרות העברית בחקר האינקונבולות ודפוסי המאה ה-16; ממייסדי חברת שונצינו (Soncino Gesellschaft; "חברת שונצינו של חובבי ספרי היהודים"). אחותו, אסתר (אסתרליין) הייתה אשתו של עגנון. 9X14 ס"מ. מצב טוב.