ארבעה מכתבים מגאוני ליטא, מכתבי המלצה שניתנו להגאון רבי אליהו גורדון והסכמות להדפסת ספריו:
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש רבינוביץ אב"ד קובנא, [בנו וממלא מקומו של רבי יצחק אלחנן ספקטור]. קובנא, תמוז תרנ"ח [1898].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים יהודה סוסניצער אב"ד סמורגון. סמורגון, אלול תרנ"ח [1898].
• מכתב ארוך (2 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה זלמן סנדר שפירא אב"ד קריניק. טבת בעת"ר [תרע"ב, דצמבר 1911].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים יהושע גוטשכטר מרבני ורשא. ורשא, שבט בעת"ר [תרע"ב, פברואר 1912].
הגאון רבי חיים יהודה ליב ליטווין-סוסניצר בעל "שערי דעה" (ת"ר-תרס"ג), גאון מופלא מגאוני ליטא, שכיהן ברבנות גם בגליציה. נולד בבוברויסק, ונודע בעולם בשם "דער סוסניצר עילוי", על שם העיר סוסניצה בה התגורר לאחר נשואיו. בשנת תרל"א נתקבל לראב"ד וראש ישיבה בעיר ברודי, למלא מקום רבי שלמה קלוגר. בשנת תרמ"ו חזר לליטא לכהן כאב"ד וראש ה"קיבוץ" בסמורגון. (לתולדותיו, ראה מאמר הרב י' מונדשיין, בהקדמת ספר שו"ת שערי דעה, מהדורת ירושלים תשע"ב).
הגאון רבי צבי הירש רבינוביץ (תר"ח-תר"ע), בנו הגדול של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור רבה של קובנה. כיהן ברבנות בלטביה ובווילנא. לאחר פטירת אביו עלה על כסאו ברבנות קובנה ובראשות ה"כולל" בעיר. ממנהיגי יהדות ליטא ומגדולי דורו.
הגאון רבי שלמה זלמן סנדר כהנא-שפירא (תרי"א-תרפ"ג), מגאוני ליטא המופלאים. מצאצאי רבי חיים מוולוז'ין, וידיד-נעורים של קרוב-משפחתו רבי חיים מבריסק. בשנת תרמ"ה נבחר לרבה של מאלטש והקים בה את ישיבתו "ענף עץ חיים" [סניף לישיבת וולוז'ין]. בשנת תרס"ג עבר לכהן כרב בקריניק. בשנת תרפ"א עלה לירושלים. מחידושיו נדפסו שני כרכי "חידושי הגרז"ס" (מכון ירושלים, תשנ"ג). בניו הם רבי אברהם דובער כהנא-שפירא אב"ד קובנה בעל "דבר אברהם", ורבי יעקב כהנא-שפירא בעל "נאות יעקב".
הגאון רבי חיים יהושע גוטשכטר (תר"כ-תש"ב), מגדולי רבני פולין ומבכירי המו"צים בוורשא (למעלה מ-50 שנה). מחסידי אוסטרובצה ואמשינוב, אך בווארשא הוחזק כ"ליטאי", שכן היה מתלמידי הנצי"ב בישיבת וולוז'ין. נודע במומחיותו בדיני-תורה וסוחרי ווארשא היו מרבים לבוא להתדיין אצלו (ראה אודותיו: אלה אזכרה, ו, עמ' 206-210; ספר הזכרון להגרי"י פרנקל, עמ' נז-נח; אישים וקהילות עמ' 429-430).
מקבל המכתבים: הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), מצאצאי רבי אברהם אחי הגר"א מווילנא. למעלה מארבעים שנה ישב על כסא הרבנות במקומות שונים בליטא ובארצות הברית. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, ואח"כ היה רב ומו"צ בווילנא בפרבר שניפישוק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת הגדול בווילנא. בשנת תרפ"ד הגיע לארה"ב וכיהן ברבנות בניו יורק. מחבר ספרי הלכה ודרוש רבים: "סדר אליהו" (על יורה דעה), "דברי אליהו", "דמעת העשוקים", "מערכות ישראל", "ישראל בעמים". ההסכמות שלפנינו נדפסו בספרו "סדר אליהו (וורשא, תרצ"ב) ובספרו "ישראל בעמים" (ווילנא, תרע"ד).
4 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.