ארבעה דפים בכתב-יד עתיק, שרידים מפירוש רבי יהודה בן שמואל אבן בַּלְעַם. [מצרים, המאה ה-12/13]. ערבית-יהודית.
שרידים מן ה"גניזה הקהירית" בכתיבה מזרחית בינונית עתיקה – שרידים מפירושו של רבי יהודה אבן בלעם למקרא. לפנינו ארבעה שרידי דפים, עם קטעים מהפירוש לתרי עשר - על הספרים הושע, נחום, צפניה, חגי וזכריה. בשניים מהדפים כותרות באותיות מוגדלות: "נחום", "חגי" ו"זכריה" (האחרונה מחוקה).
רבי יהודה בן שמואל אִבְּן בַּלְעַם (ד'תש"ס-ד'תתל"א 1000-1070), מחכמי ספרד בראשית תקופת הראשונים, מגדולי המדקדקים, מפרש המקרא ופייטן, מחבר הפיוט "בזכרי על משכבי". ה"אבן עזרא" מרבה להביאו בפירושיו. הרמב"ם מזכירו בכבוד ב"אגרת תחיית המתים": "כבר קדמונו להבנת זה הענין אנשי התבונה מן המפרשים, כמו רבי משה גקטליא ואבן בלעם זכרונם לברכה...". פירושו על המקרא נכתב על רוב ספרי התנ"ך בשפה הערבית. הפירוש לא שרד בשלמותו, אך חלקים ממנו נדפסו במהלך השנים. ספרו "טעמי המקרא" נדפס בפריז, שכ"ו, ע"י המלומד הנוצרי רוברטוס סטיפנוס.
מן הדפים שלפנינו ניתן להשלים חסרונות בפרק מקוטע במהדורת פוזננסקי.
[4] דף (8 עמ'). 22 ס"מ בקירוב. מצבי פגיעה משתנים. כתמים וקרעים. בדף הראשון קרעים גסים עם פגיעות בטקסט. בדף השני קרעים עם פגיעה קלה יותר בטקסט. בשני הדפים האחרים, קרעים ופגמים, בעיקר בחלקם העליון של הדפים, עם פגיעה בטקסט. הפגיעות משוקמות באופן מקצועי בהדבקה ובמילוי נייר.
נכתב על פי חוות דעת (מצורפת) מאת שלמה צוקר - מומחה לכתבי יד עבריים.