מכירה 66 - פריטים נדירים ומיוחדים
אוסף מכתבים שהוחלפו בין ראשי הקהילה היהודית בווינה ובין הרשויות בגרמניה הנאצית וארגוני סיוע יהודיים – ניסיונות למצוא נמל עגינה עבור שתי אניות של פליטים יהודים, "קריבייה" ו"קוניגשטיין" – ינואר-יוני 1939
פתיחה: $3,000
הערכה: $8,000 - $12,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
כ-45 מכתבים שהוחלפו בין ראשי הקהילה היהודית בווינה ובין הרשויות בגרמניה הנאצית, חברת הנסיעות הימית וארגוני סיוע יהודיים, במהלך הפלגתן של אניות הפליטים "קריבייה" ו"קוניגשטיין" לאיים הקריביים, נדידתן בין הנמלים השונים ולבסוף – הגעתן לחוף מבטחים בוונצואלה. המכתבים מתעדים את תחנות המסע, העברות כספים ושמות של עשרות נוסעים. וינה, פריז, המבורג ומקומות נוספים, ינואר-יוני 1939. גרמנית (מכתב אחד באנגלית).
בסוף שנות ה-30 דגלה המפלגה הנאצית במדיניות של הגירת יהודים כפויה החוצה משטחי הרייך. "הלשכה המרכזית להגירת יהודים", שבראשה עמד אדולף אייכמן, ארגנה מספר "טרנספורטים" למדינות זרות, והללו מומנו באמצעות כספי הנוסעים וכספי ארגוני סיוע יהודיים. הקהילה היהודית בווינה, שראשיה עמדו על הסכנה הנשקפת ליהודים בגרמניה ואוסטריה, תיווכה בין הארגונים היהודים ובין הרשויות בגרמניה, ועשתה ככל יכולתה להביא את אניות המגורשים לארצות אחרות בשלום.
האניות "קריבייה" (Caribia) ו"קוניגשטיין" (Königstein) יצאו מנמל המבורג בחודשים ינואר ופברואר 1939; על סיפון האחת היו כ-85 יהודים ועל סיפון האחרת – כ-165. יעדיהן המקוריים היו האי טרינידד וגיאנה הבריטית, אולם במהלך ההפלגה התבשרו הנוסעים שהכניסה ליעדים אלה נאסרה. בעקבות זאת, נאלצו האניות לנדוד במשך שבועות מנמל לנמל, כאשר הן נדחות בידי הרשויות פעם אחר פעם, והצוותים סוחטים את כספי הנוסעים בכל תחנה ותחנה.
במאמץ למנוע בכל מחיר את החזרת האניות לגרמניה, ניסתה הקהילה היהודית בווינה להשיג מימון להמשך המסע (שמחיריו האמירו מיום ליום), לאתר ארץ שתואיל לקלוט את הפליטים ולקבץ דמי ירידה לחוף עבור כל נוסע ונוסע. למרות זעמם של ארגוני הסיוע על העלויות הכבדות, ולמרות הוראה שניתנה מגרמניה להשיב את האניות לאירופה, עלה בידי הקהילה היהודית להביא את "קריבייה" ו"קוניגשטיין", בסופו של דבר, לארץ שתואיל לקבלן – מדינת ונצואלה.
לפנינו כ-45 מכתבים והעתקי-מכתבים, מודפסים במכונת כתיבה או משוכפלים, המתעדים את פעילות ראשי הקהילה בווינה במהלך שבועות ההפלגה. בין המכתבים: • מכתב מיום 24.1, אל "הלשכה המרכזית להגירת יהודים" – דיווח על התנאים שסוכמו עם חברת הנסיעות "הכוכב האדום" (Red Star Line), ועל שינוי היעד מטרינידד לברבדוס. למכתב מצורפת רשימת נוסעים, עם 77 שמות (בשני עותקים). • מכתב מיום 24.2, מאת נציגי ארגון הג'וינט אל הנהלת הקהילה היהודית בווינה – עדכון על מצבן של שתי האניות: קריבייה גורשה מטרינידד וקבלה אישור לשהות בוונצואלה, ואילו קוניגשטיין גורשה מברבדוס והיא משייטת בלב ים. • מכתב מיום 6.3, מארגון הסיוע היהודי היצ'ם (HICEM) לקהילה – עדכון על מצבן של האניות: נוסעי הקריבייה הורשו לרדת מהאנייה בוונצואלה, אולם הקוניגשטיין עודה בלב ים, וייתכן שתוכל להיכנס לאקוודור. בסוף המכתב הודעה: לא יועברו כספים נוספים מאף ארגון יהודי גם אם יוחזרו הנוסעים לגרמניה. • העתק של מברק בהול מיום 6.3, מאת הקהילה אל ארגון היצ'ם – מתריע מפני סכנה מיידית הנשקפת לשלום הנוסעים אם יוחזרו לגרמניה. • מכתב מיום 13.3, מארגון היצ'ם לקהילה, מודיע, בעקבות המברק, על אישר עגינה זמני שהושג לקוניגשטיין בוונצואלה, ועל נציג שנשלח למנוע ממפקד האנייה להשיבה לגרמניה. • שני מכתבים מיום 15.3, שנשלחו מאת נוסעי האנייה קוניגשטיין אחרי ירידתם מהאנייה לוונצואלה: מכתב תלונה אל חברת "הכוכב האדום", המפרט את גביית הכספים המופקעת, הפרת ההסכמים והיחס הקשה שקבלו הנוסעים מהצוות (אנגלית); מכתב תודה אל ראשי הקהילה היהודית בווינה, עם דיווח על מצבם של הנוסעים והטיפול הניתן להם. • ועוד.
חלק מהמכתבים שבאוסף נשלחו לאחר הגעת הנוסעים לוונצואלה, והם מתעדים את נסיונות חברת הנסיעות "הכוכב האדום" לסחוט כספים נוספים מן הארגונים היהודיים (בחלקם מפורטים החשבונות והתעריפים המופקעים) וכן את קשרי העבודה שבין הקהילה היהודית לבין "הלשכה המרכזית להגירת יהודים" בתקופה זו (אחד המכתבים אף פונה ישירות אל ראש הלשכה – אדולף אייכמן).
מקצת המכתבים חתומים ומתוארכים בחותמת דיו של הקהילה היהודית בווינה, ובמכתבים ספורים מסומנות שורות או פסקאות בכתב-יד. חלק מהמכתבים חתומים בדפוס או ממוענים אל ראש הקהילה היהודית בווינה, יוזף לוונהרץ (Josef Löwenherz), ואפשר שהתכתובת כולה נוהלה בידיו. כמה מכתבים מופיעים במספר עותקים.
כ-45 מכתבים והעתקי מכתבים ומברק אחד. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים וקמטים. קרעים קלים בשוליים. קרעים חסרים בחלק מהמכתבים (ברובם קלים, בשוליים וללא נזק לטקסט). מכתב אחד עם קרע ארוך לרוחבו. מתויקים בתיקיית קרטון (ישנה, עם כתמים, קמטים וקרעים חסרים בפינות).
בסוף שנות ה-30 דגלה המפלגה הנאצית במדיניות של הגירת יהודים כפויה החוצה משטחי הרייך. "הלשכה המרכזית להגירת יהודים", שבראשה עמד אדולף אייכמן, ארגנה מספר "טרנספורטים" למדינות זרות, והללו מומנו באמצעות כספי הנוסעים וכספי ארגוני סיוע יהודיים. הקהילה היהודית בווינה, שראשיה עמדו על הסכנה הנשקפת ליהודים בגרמניה ואוסטריה, תיווכה בין הארגונים היהודים ובין הרשויות בגרמניה, ועשתה ככל יכולתה להביא את אניות המגורשים לארצות אחרות בשלום.
האניות "קריבייה" (Caribia) ו"קוניגשטיין" (Königstein) יצאו מנמל המבורג בחודשים ינואר ופברואר 1939; על סיפון האחת היו כ-85 יהודים ועל סיפון האחרת – כ-165. יעדיהן המקוריים היו האי טרינידד וגיאנה הבריטית, אולם במהלך ההפלגה התבשרו הנוסעים שהכניסה ליעדים אלה נאסרה. בעקבות זאת, נאלצו האניות לנדוד במשך שבועות מנמל לנמל, כאשר הן נדחות בידי הרשויות פעם אחר פעם, והצוותים סוחטים את כספי הנוסעים בכל תחנה ותחנה.
במאמץ למנוע בכל מחיר את החזרת האניות לגרמניה, ניסתה הקהילה היהודית בווינה להשיג מימון להמשך המסע (שמחיריו האמירו מיום ליום), לאתר ארץ שתואיל לקלוט את הפליטים ולקבץ דמי ירידה לחוף עבור כל נוסע ונוסע. למרות זעמם של ארגוני הסיוע על העלויות הכבדות, ולמרות הוראה שניתנה מגרמניה להשיב את האניות לאירופה, עלה בידי הקהילה היהודית להביא את "קריבייה" ו"קוניגשטיין", בסופו של דבר, לארץ שתואיל לקבלן – מדינת ונצואלה.
לפנינו כ-45 מכתבים והעתקי-מכתבים, מודפסים במכונת כתיבה או משוכפלים, המתעדים את פעילות ראשי הקהילה בווינה במהלך שבועות ההפלגה. בין המכתבים: • מכתב מיום 24.1, אל "הלשכה המרכזית להגירת יהודים" – דיווח על התנאים שסוכמו עם חברת הנסיעות "הכוכב האדום" (Red Star Line), ועל שינוי היעד מטרינידד לברבדוס. למכתב מצורפת רשימת נוסעים, עם 77 שמות (בשני עותקים). • מכתב מיום 24.2, מאת נציגי ארגון הג'וינט אל הנהלת הקהילה היהודית בווינה – עדכון על מצבן של שתי האניות: קריבייה גורשה מטרינידד וקבלה אישור לשהות בוונצואלה, ואילו קוניגשטיין גורשה מברבדוס והיא משייטת בלב ים. • מכתב מיום 6.3, מארגון הסיוע היהודי היצ'ם (HICEM) לקהילה – עדכון על מצבן של האניות: נוסעי הקריבייה הורשו לרדת מהאנייה בוונצואלה, אולם הקוניגשטיין עודה בלב ים, וייתכן שתוכל להיכנס לאקוודור. בסוף המכתב הודעה: לא יועברו כספים נוספים מאף ארגון יהודי גם אם יוחזרו הנוסעים לגרמניה. • העתק של מברק בהול מיום 6.3, מאת הקהילה אל ארגון היצ'ם – מתריע מפני סכנה מיידית הנשקפת לשלום הנוסעים אם יוחזרו לגרמניה. • מכתב מיום 13.3, מארגון היצ'ם לקהילה, מודיע, בעקבות המברק, על אישר עגינה זמני שהושג לקוניגשטיין בוונצואלה, ועל נציג שנשלח למנוע ממפקד האנייה להשיבה לגרמניה. • שני מכתבים מיום 15.3, שנשלחו מאת נוסעי האנייה קוניגשטיין אחרי ירידתם מהאנייה לוונצואלה: מכתב תלונה אל חברת "הכוכב האדום", המפרט את גביית הכספים המופקעת, הפרת ההסכמים והיחס הקשה שקבלו הנוסעים מהצוות (אנגלית); מכתב תודה אל ראשי הקהילה היהודית בווינה, עם דיווח על מצבם של הנוסעים והטיפול הניתן להם. • ועוד.
חלק מהמכתבים שבאוסף נשלחו לאחר הגעת הנוסעים לוונצואלה, והם מתעדים את נסיונות חברת הנסיעות "הכוכב האדום" לסחוט כספים נוספים מן הארגונים היהודיים (בחלקם מפורטים החשבונות והתעריפים המופקעים) וכן את קשרי העבודה שבין הקהילה היהודית לבין "הלשכה המרכזית להגירת יהודים" בתקופה זו (אחד המכתבים אף פונה ישירות אל ראש הלשכה – אדולף אייכמן).
מקצת המכתבים חתומים ומתוארכים בחותמת דיו של הקהילה היהודית בווינה, ובמכתבים ספורים מסומנות שורות או פסקאות בכתב-יד. חלק מהמכתבים חתומים בדפוס או ממוענים אל ראש הקהילה היהודית בווינה, יוזף לוונהרץ (Josef Löwenherz), ואפשר שהתכתובת כולה נוהלה בידיו. כמה מכתבים מופיעים במספר עותקים.
כ-45 מכתבים והעתקי מכתבים ומברק אחד. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים וקמטים. קרעים קלים בשוליים. קרעים חסרים בחלק מהמכתבים (ברובם קלים, בשוליים וללא נזק לטקסט). מכתב אחד עם קרע ארוך לרוחבו. מתויקים בתיקיית קרטון (ישנה, עם כתמים, קמטים וקרעים חסרים בפינות).
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה