ליטוגרפיות מעשה ידי נחום כהן לפואמה "אקולוגיה" מאת מאיר ויזלטיר ואוסף מכתבים אשר שלח מאיר ויזלטיר לנחום כהן בשנים 1974-1976. • שמונה ליטוגרפיות צבעוניות מאת נחום כהן, לפואמה "אקולוגיה" מאת מאיר ויזלטיר. הפואמה מועתקת בכתב-ידו של כהן, בעברית ובתרגום אנגלי. הליטוגרפיות מממוספרות כולן: 8/25 וחתומות בידי נחום כהן. הפואמה "אקולוגיה" נכתבה בידי ויזלטיר ביוני 1973 והוקדשה לידידו, הצייר והארכיטקט נחום כהן. באותה עת שהה כהן בלונדון, שם יצר סדרת ציורים בהשראת הפואמה. את ציוריו עיבד כהן לשמונה ליטוגרפיות, בהן שילב את מילות הפואמה, מועתקות בכתב-ידו, במקור העברי ובתרגום אנגלי מאת ויזלטיר, Curtis Arnson ו- Carlsle Russel. סדרת הליטוגרפיות ראתה אור בלונדון במרץ 1975, במהדורה מצומצמת בת 25 עותקים – כל סט נארז בתיקיית קרטון אליה צורף דף מודפס ובו הטקסט המקורי, בעברית ובאנגלית. • כ-25 מכתבים (בכתב-יד ובמכונת כתיבה) מאת מאיר ויזלטיר אל נחום כהן. במכתבים, המבטאים פתיחות רבה, הומור ושנינות, באה לידי ביטוי ידידותם הקרובה של השניים. מבין הנושאים הנדונים: עבודתם המשותפת של ויזלטיר וכהן על תיקיית הליטוגרפיות "אקולוגיה", ענייני ספרות וכתיבה, החיים בתל-אביב, אנשי-רוח, אמנים ומשוררים ישראלים, מצב הבריאות, ועוד כהנה וכהנה רעיונות ונושאים. רבים מן המכתבים נוגעים בעבודה על הדפסת תיקיית הליטוגרפיות "אקולוגיה". ויזלטיר מביע את דעתו על איוריו של כהן והתאמתם לפואמה; כותב על הקושי שבעבודה על התרגום בהתכתבות, שולח הערות ושינויי-נוסח לתרגום ודן בסוגיות שונות הקשורות לעיצוב ולהדפסת התיקייה. כך כותב ויזלטיר על תרגום הפואמה: "קיבלתי משאר-בשרך את המכתב + הליטוגרפיה (נחמדה אם כי קצת גראפית). כבר תמהתי מדוע אינני מקבל תשובה אחר משלוח התרגום. התרגום הזה משגע אותי. לו יכולנו לשבת יחד עם ראס ועם קרטיס, היינו מוציאים בערב אחד תרגום מתקבל על הדעת. אבל תכתובת היא מכשיר מגושם מאד לתהליכים כאלה, ביחוד כאשר מדובר ב-4 אנשים שרק אחד מהם יודע בדיוק איך עושים שיר. אני מציע שנשתמש עכשיו בנוסח של קרטיס כנקודת-מוצא ונכניס בו אי-אלו שינויים כמו שתראה להלן..." (11.1.1975). לא פעם נזכרים במכתבים ענייני ספרות והתייחסותו של ויזלטיר למשוררים ואנשי-רוח בתל-אביב. כך, למשל, כותב ויזלטיר על יונה וולך: "פרי הראה לי שירים שמסרה לו יונה וולך. מדובר בחמש או שש פואמות... הקריאה בחומר הזה היתה קשה מאוד. מה אומר ומה אדבר. לא האמנתי שיונה תוכל להגיע לאפסות כזאת. טורים מתמשכים עד אין סוף של אפסות מוחלטת. שעמום ושטות טוטאליים. לא מעניין אפילו כמסמך פסיכיאטרי". (20.2.1975). כן נזכרים במכתביו של ויזלטיר מקסים גילן, נתן זך, גבריאל מוקד, יוסף שרון, מנשה קדישמן, מיכאיל גרובמן ורבים אחרים. ויזלטיר מתאר במכתביו את שגרת החיים בתל-אביב, ולא פעם שולח לידידו אשר שוהה בניו-יוק עדכונים קצרים מן הנעשה בעיר. בחלק מן המכתבים מוזכר גם המצב הפוליטי בישראל. במכתב מנובמבר 1974 כותב: "כאן נכנס בימים האחרונים החורף, ומזג-האוויר הזה מיטיב אתי. מצד שני, ההידרדרות הכלכלית הנוראה והמועקה השיגרתית של ההוויה הישראלית והטיפשות האנושית. הבוקר חדרו מחבלים לבית בבית-שאן, ועוד לא ברור מה מתרחש שם (ברגע זה מהדורת חדשות נוספת: כוחות הביטחון פרצו לבניין. 4 המחבלים נהרגו. 3 אזרחים נהרגו. ויש 8 פצועים)". ויזלטיר (נולד 1941) – מבכירי המשוררים והמתרגמים הפועלים כיום בישראל. חתן פרס ישראל בשנת תש"ס. מנימוקי השופטים בהענקת הפרס: "שירתו של ויזלטיר מעמידה במרכזה בחינה ביקורתית של העולם, הסביבה והזולת, והיא בעלת אפקט חברתי-מוסרי-פוליטי נוקב. העיר תל-אביב היא המרחב שבו הוא מכונן את שירתו, והיא מתקיימת בה כמושא ליחסי קרבה והסתייגות כאחת. ויזלטיר ניחן במערכת חישה מחודדת היטב, הקולטת את זמנו-זמננו ומאבחנת את פגעיו; שירתו היא שירה שופטת, המפרקת מוסכמות, מערערת על תדמיות מקובלות, וחותרת אל 'אמת' החורגת משגרת דיבור או מחשבה. אך מאחורי הדיבור המתגרה, האגרסיבי - האופייני כל כך לויזלטיר - משוקע כוח רגשי, ומסתמנת נוכחות אנושית מעורבת ומחויבת המגלה אחריות לחיי אדם. 'שירה היא נשיקת האקלים, הלשון, האמת' - כדברי ויזלטיר עצמו בשירו 'שירה היא'". • מצורפים: שלושה איורים (עט על נייר), כפי הנראה מאת נחום כהן; שלושה גזירי-עתונים – טקסטים מאת ויזלטיר (השיר "עוד שרטוטים תל-אביביים", אשר פורסם ב"מעריב", עליו סימן ויזלטיר בעט את שגיאות ההדפסה; ועוד); השיר "צורך חתימה", מודפס במכונת כתיבה; תרגום אנגלי לפואמה "אקולוגיה" (מודפס במכונת כתיבה), עם הערות ותיקונים בכתב-יד. סה"כ - 8 ליטוגרפיות (ללא תיקייה וללא הדף עם הטקסט המקורי אשר צורף במקור לתיקיה), 29X39 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים בשוליים. כ-25 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב (בחלקם כתמים, סימני קיפול או קרעים קלים). חלק מן המכתבים אינם שלמים.