The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
קונטרס מודפס, "Do You Know The Facts? Do You Know The Truth?" [האם אתה מודע לעובדות? האם אתה מכיר את דעת הרבנים?] – קונטרס התנגדות לגיוס נשים לצבא ההגנה לישראל. לונדון, הוצאת Agudas Israel Organization of Great Britain, [1953?]. אנגלית.
קונטרס בשפה האנגלית בו מובאים מאמרים וגילויי דעת נגד גיוס נשים לשירות בצה"ל, מפי גדולי ישראל שבארץ ובגולה: רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי דוד יונגרייז, ורבים אחרים; כן מובאים בקונטרס קטעי עיתון העוסקים במאבק נגד גיוס הנשים, ומאמרים פולמוסיים קצרים.
גיוס נשים לצבא החל עוד בימים שלפני הקמת מדינת ישראל (ועוגן בחוק ב-1949), ועורר מחלוקת אידיאולוגית חריפה שברבות השנים הלכה והתעצמה. ב-1953, טרם פרישתו, חיבר דוד בן-גוריון סקירה שעסקה בנושאים החשובים העומדים על סדר היום הציבורי, בה הביע את דעתו לפיה גיוס נשים לצבא הוא חיוני, וטען כי: "בדרך-כלל האשה בצבא, בין שהיא בוגרת גימנסיה או סמינריון לגננות ומורות, ילידת הארץ ובת-טובים, ובין אם היא עולה חדשה מארצות אירופה או ארצות המזרח – מתעלה בצבא מבחינה אנושית ויהודית גם יחד." (דוד בן גוריון, "צבא ומדינה", מערכות, מס' 279-280, יוני 1981, עמ' 9). על טענות ברוח זו, ועל טענות נוספות, משיב הקונטרס שלפנינו בנחרצות ובעמקות.
16 עמ'. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. מעטפת מקורית. סימונים בעט על המעטפת הקדמית.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מכתב ארוך (2 עמ') בחתימת ידו וחותמתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק – הרב הראשי לארץ ישראל. [ירושלים], שבט תרצ"ב [1932].
נכתב במכונת כתיבה, וחתום בחתימת ידו המלאה של הרב וחותמתו. קריאה לרבני המושבות לחזק את עדת מרעיתם, בקיום "המצוות התלויות בארץ" והפרשת תרומות ומעשרות.
האגרת שלפנינו נתפרסמה ככרוז מודפס בשעתו (ראה: אגרות הראי"ה, במהדורה החדשה, ירושלים תשע"ח, ד, עמ' תצג-תצד, נספח לאגרת קסו). לפנינו האגרת המקורית בחתימת ידו של הרב, ממנה הודפס הכרוז הנ"ל.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי, כ-26 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק קרועים.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מכתב בחתימות רבני ג'רבה, אל הראי"ה קוק והרב יעקב מאיר, ברכות לרגל הבחרם לרבנים ראשיים ו"לנשיאי הב"ד האשכנזים הי"ו והספרדים הי"ו מטעם הקהלות והממשלה הרוממה.... והננו מברכים אותם ברכת הכהנים.... נאום רועי צאן קדשים... החונים פה אי ג'רבא (תוניסי') המעתירים בעדם עתרת החיים והשלום: "ע"ה ציון ן' ר' שושן הכהן סיט"א"; "ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א"; "ע"ה מרדכי כמוס אמייס דר'[בי] יצחק הכהן ס"ט". חותמת: "ראש הרבנים ג'רבה" (כנראה, חותמו של רבי ציון שושן הכהן, או אולי של רבי מרדכי אמייס הכהן). בתחתית העמוד חתום בברכה נשיא הועד הציוני בג'רבה "ע"ה דוד עידאן ס"ט".
רבי ציון בן שושן הכהן (תרל"ב-תרצ"א), ראב"ד ג'רבה במשך כעשרים שנה. מחבר הספרים: "שערי ציון"; "ציון במשפט תפדה" ועוד.
רבי כלפון משה הכהן – מוהרמ"ך (תרל"ד-תש"י), מגדולי רבני תוניסיה, ורבה הראשי של ג'רבה במשך קרוב לעשרים שנה. מחבר הספרים: שו"ת "שואל ונשאל" ט' חלקים, ועוד עשרות ספרים.
רבי מרדכי כמוס אמייס הכהן (תרמ"ו בערך-תשל"ד), מגדולי רבני תוניסיה וחכמי ג'רבה, שכיהן משנת תש"י כרבה הראשי של מדינת תוניסיה. משנת תרע"ה כבר מונה כרבה הראשי של קהילת ג'רבה, ולאחר כמה שנים התפטר ממשרה זו, על מנת להמשיך לעסוק בתורה ולמסור שיעורים בבתי המדרש בג'רבה. על הגהותיו בספרים, היה רגיל לחתום אברי"ש [אמייס בן רבי יצחק שיחיה]. מחבר הספרים: שו"ת "גדולת מרדכי"; "דורש טוב לעמו"; ועוד.
[1] דף, 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. נקבי תיוק קרועים.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
דף בכתב-יד, פסק דין מטעם בית הדין בקושטא, על העברת שוחט ממשרתו, עם חתימות רבני קושטא. קושטא, חשוון תר"ח 1847.
כתיבה ספרדית נאה, בכתיבת סופר, עם חתימות מסולסלות של חכמי קושטא. בפסק הדין מתואר כיצד השוחט (במקום שאמור להיות רשום שמו ישנו חלל ריק והוא מתואר כ"צבי שבור") "הרבה להרשיע ולהאכיל נבילות לישראל... והתריס נגד ת"ח שבעיר... והורה שלא כדין להכשיר... באופן כי כל האוכל משחיטתו ובדיקתו של השוחט צבי שבור הנז' כאוכל בשר חזיר...".
בדף זה חתומים חברי שני בתי דינים בקושטא. בחלקו העליון של הדף פסק על העברת השוחט, החתום על ידי חברי "בית דין איסור והיתר": רבי נסים נחמיא אשכנזי, רבי יוסף אלפאנדרי וחותם נוסף (לא מזוהה). בחציו השני של הדף אישור מאת בית דין גבוה יותר (כנראה "בית דין רבה") בקושטא, עליו חתומים: רבי רפאל שבתי ן' יקר ורבי אליעזר די טולדו, ולצד חתימותיהם מופיעה גם חותמת של "בינדיאי יעקב חכם באשי איסטאנבול ויטובאביאה חאלה".
רבי נסים נחמיא אשכנזי (נפטר תרכ"ה), דיין וראש הממונים על "איסור והיתר" (מינוי רשמי הנהוג בקושטא ואיזמיר), בסביבות השנים תקצ"ט-תרט"ז, ומרבני העיר בשנת תרי"ז.
רבי יוסף אלפאנדרי, מגדולי רבני קושטא (נפטר תרכ"ז). תלמיד רבי יצחק הלוי מחבר השו"ת רב דגן, והמביא לדפוס של ספרו של רבו. רבי חיים פאלאג'י כותב עליו: "הרב המובהק כמוהר"ר יוסף אלפאנדרי ז"ל, אחד מרבני קושטא יע"א, מר דיינא דנחית לעומקא דדינא וכבר הראנו גודל חכמתו ועוצם פלפולו בספרו הבהיר פורת יוסף, רב גובריה ורב חיליה" (ברכת מועדיך לחיים, ב, דרוש כ, דף צד ע"א). בין ספריו שו"ת "פרת יוסף" וספר דרשות "ויקרא יוסף". בפטירתו נספד על ידי רבי חיים פאלאג'י (ברכת מועדיך שם) ועל ידי תלמידו רבי רפאל ביטראן.
רבי רפאל שבתי ן' יקר, דיין וממונה איסור והיתר החל מסביבות שנת תקע"ח, ומרבני קושטא משנת תרי"ב. כיהן גם כאב"ד באלאט. בפנקס בית הדין נרשם כי "נתבקש בישיבה של מעלה הרב הכולל כמוהר"ר שבת ן' יקר המכו' ג'י, יום 19 אלול תרי"ד" (פנקס בית הדין בקושטא, עמ' 77). הוספד באזמיר על ידי רבי נסים חיים מודעי, המכנהו "ראש על ארץ קושטא יע"א"
רבי אליעזר די טולדו, מגדולי רבני קושטא. תחילה שימש כדיין ופוסק בבלאט. לאחר מכן התמנה לדיין בקושטא, ובהמשך התמנה לראש בית דין רבה בעיר. מרבית פסקיו ודרושיו נדפסו בשני כרכי השו"ת "משנת ר' אליעזר". נפטר בשנת תר"ח (באותה שנה בה חתם על הדף שלפנינו) ונספד באזמיר על ידי רבי חיים פאלאג'י, המכנהו "צדיק", וכותב עליו: "...רבי אליעזר הגדול... הוא שפט את ישראל יותר מעשרים שנה... בעיר קושטא... כל העם מקצה היו רצים אחריו ותורה יבקשו מפיהו... וראוי לומר עליו אוי לדור שאבד מנהיגו..." (ראה חיים, חלק ב, ס' שמיני).
רבי יעקב – "בינדיאי [-העבד, טורקית] יעקב חכם באשי איסטאנבול ויטובאביאה [-ואגפיה] חאלה", מרבני קושטא. בשנת תר"ג, במסגרת הפולמוס הגדול על ההנהגה בירושלים, אנו מוצאים אותו חותם על אגרת חרם ונידוי נגד ראש הקהילה "חרב"א" [-חכם רבינו בכר אברהם], שנשמעו אודותיו שמועות רעות (מ' בניהו, 'חמש שנים שעשו את ירושלים לבוקה ומבוקה ומבולקה [תר"א-תר"ה]', אסופות, ו, תשנ"ב, עמ' שסא-שסב).
[1] דף. 35.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים זעירים וסימני קיפול, עם הדבקות נייר דבק.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
אוסף מכתבים, דפים וחלקי דפים בכתב-יד, עם דברי תורה ורישומים שונים. [פרס, תר"י-תרע"ה, בקירוב].
בין הדפים:
• מכתב המלצה משנת תרנ"א על נאמן כולל המערביים הגבאי יחזקאל מישאל, על ידי שד"ר ירושלים רבי אברהם חלואה, עם חתימות רבני יזד, רבי משה ב"ר יצחק אור שרגא (מולא אג'בבא), ורבנים נוספים ממשפחת אור שרגא: רבי שלמה בכה"ר שמואל, ורבי יוסף בכמה"ר אור.
• מכתב משנת תרע"ה מאת מולא אג'בבא.
• מכתבים וחלקי מכתבים (חצי מכתב בחתימת רבי שלמה בכה"ר שמואל אור שרגא, ועם חתימת חג'י מרדכי בן אלעזר).
• דפים עם רישומים שונים, ליקוטים בדברי תורה ועוד.
• מחצית מכתב משנת תר"י החתום על ידי רבי מנחם אלשיך, שד"ר ירושלים, לבבל, כורדיסטן וסוריה בשנים תרי"ב-תרי"ג.
• ועוד.
מצורף דף מודפס (דף [5]), מתוך ספר "תשובות שאלות ואגרות" (אגרות הרמב"ם), [קושטא, רע"ז 1517, בערך]. קרעים עם פגיעות בטקסט ופגמים.
כ-20 דפים וחלקי דפים. גודל ומצב משתנים.