Online Auction 33, Part II: Judaica
Chassidic and Kabbalistic Books, Manuscripts and Letters, Photographs, Engravings, Jewish Ceremonial Art
October 12, 2021
- (-) Remove document filter document
- and (13) Apply and filter
- chassidut (7) Apply chassidut filter
- letter (7) Apply letter filter
- letters, (7) Apply letters, filter
- manuscript (7) Apply manuscript filter
- manuscripts, (7) Apply manuscripts, filter
- ketubot (6) Apply ketubot filter
- marriag (6) Apply marriag filter
- relat (6) Apply relat filter
Displaying 1 - 12 of 13
Online Auction 33, Part II: Judaica
October 12, 2021
Opening: $200
Sold for: $325
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
שני דפים מודפסים (באותיות כתב רש"י), עם מילוי בכתב יד – שטרות "תנאים אחרונים". אלטונה, תקכ"ד והמבורג תקנ"ו.
• שטר לנישואי החתן יהודה ליב ב"ר יוקל הויזן [פרנס ומנהיג ג' קהילות אה"ו. ראה אודותיו: חכמי אה"ו, עמ' 99], עם הכלה ריזכי בת הגבירה מינקכי ליידזדורף [אלמנת ר' דוד ליידזדורף, מנהיג הקהילה]. אלטונה, אייר תקכ"ד [1764]. חתומים ארבעה מבני משפחת ליידזדורף, ונאמני הקהילה רבי חיים פירשט [סופר הקהל. מכותבי המכתבים במחלוקת רבי יעקב עמדין ורבי יהונתן אייבשיץ. ראה אודותיו: חכמי אה"ו, עמ' 14] ורבי יוזפא טריר ש"ץ ונאמן קהילות אלטונה והמבורג.
• שטר לנישואי החתן יצחק איצק שטערין, עם הכלה יטכא סג"ל. המבורג, שבט תקנ"ו [1796]. חתומים החתן ונאמני הקהילה רבי אלחנן הענדיל בכרך [בעל פרחי שושנה, ש"ץ ונאמן במשך יותר מחמישים שנה. נולד תצ"ד-נפטר תקע"ח. ראה אודותיו: אוצר הרבנים, 2008; חכמי אה"ו, עמ' 104-105] ורבי ישראל ברעסלא [נפטר תקס"ט, ראה אודותיו: חכמי אה"ו, עמ' 101].
_ _ _ _ _ _ _ _
שטר "תנאים אחרונים" הנעשה ביום החופה, הוא מנהג קדום המוזכר בסמ"ע (חושן משפט, סימן רמ"ה) ובשו"ת מהר"י וויל (סימן קמ"ג). נוסח השטר נעשה עפ"י ספר "נחלת שבעה". בשטר זה מתבררים הכללים לירושת ה"נדוניה" במקרה והחתן לא יאריך ימים. לפעמים כוללים בשטר זה גם את "שטר החליצה" ובו בטחון להתחייבות לקיים מצות חליצה, אם תתאלמן בלא בנים.
2 דפים. 32-32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים. בלאי וקרעים קלים.
שני דפים מודפסים (באותיות כתב רש"י), עם מילוי בכתב יד – שטרות "תנאים אחרונים". אלטונה, תקכ"ד והמבורג תקנ"ו.
• שטר לנישואי החתן יהודה ליב ב"ר יוקל הויזן [פרנס ומנהיג ג' קהילות אה"ו. ראה אודותיו: חכמי אה"ו, עמ' 99], עם הכלה ריזכי בת הגבירה מינקכי ליידזדורף [אלמנת ר' דוד ליידזדורף, מנהיג הקהילה]. אלטונה, אייר תקכ"ד [1764]. חתומים ארבעה מבני משפחת ליידזדורף, ונאמני הקהילה רבי חיים פירשט [סופר הקהל. מכותבי המכתבים במחלוקת רבי יעקב עמדין ורבי יהונתן אייבשיץ. ראה אודותיו: חכמי אה"ו, עמ' 14] ורבי יוזפא טריר ש"ץ ונאמן קהילות אלטונה והמבורג.
• שטר לנישואי החתן יצחק איצק שטערין, עם הכלה יטכא סג"ל. המבורג, שבט תקנ"ו [1796]. חתומים החתן ונאמני הקהילה רבי אלחנן הענדיל בכרך [בעל פרחי שושנה, ש"ץ ונאמן במשך יותר מחמישים שנה. נולד תצ"ד-נפטר תקע"ח. ראה אודותיו: אוצר הרבנים, 2008; חכמי אה"ו, עמ' 104-105] ורבי ישראל ברעסלא [נפטר תקס"ט, ראה אודותיו: חכמי אה"ו, עמ' 101].
_ _ _ _ _ _ _ _
שטר "תנאים אחרונים" הנעשה ביום החופה, הוא מנהג קדום המוזכר בסמ"ע (חושן משפט, סימן רמ"ה) ובשו"ת מהר"י וויל (סימן קמ"ג). נוסח השטר נעשה עפ"י ספר "נחלת שבעה". בשטר זה מתבררים הכללים לירושת ה"נדוניה" במקרה והחתן לא יאריך ימים. לפעמים כוללים בשטר זה גם את "שטר החליצה" ובו בטחון להתחייבות לקיים מצות חליצה, אם תתאלמן בלא בנים.
2 דפים. 32-32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים. בלאי וקרעים קלים.
Category
Marriage Related Documents and Ketubot
Catalogue
Online Auction 33, Part II: Judaica
October 12, 2021
Opening: $100
Sold for: $450
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
שני שטרות התחייבויות בעת נישואין. גרמניה, ראשית המאה ה-19:
• שטר "חלק זכר" בכתב יד, שנתן רבי וואלף ברלין, לבתו שפרינצלא בעת נישואיה להחתן ר' מאיר בן ר' איצק מאנשבאך. בחתימות נאמני הקהל רבי אהרן באמברג סג"ל ורבי מאיר אופנהיים, ובחתימת רבי "וואלף בן אאמ"ו הרב מוהר"ר ליב ברלין זצלה"ה הכ"מ". פיורדא, אדר א' תקע"ה [1815].
רבי וואלף ברלין מפיורדא (תקכ"א-תקפ"ח) היה בנו של הגאון מהרל"ב – רבי ליב ברלין (תצ"ז-תקע"ד, מגדולי רבני גרמניה, ראש ישיבת פיורדא, ואב"ד בומברג וקאסל). בתולדות חיי אביו המהרל"ב, התפרסם צילום שטר "תנאים אחרונים" לנישואי שפרינצלא הנ"ל נכדת המהרל"ב (ראה חומר מצורף: המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, ב, עמ' 433-434).
• "שטר חליצה" בכתב יד, לנישואי החתן יצחק בן ר' יחזקיהו העס, עם הכלה הנה בת ר' שמואל זנוויל. בחתימות נאמני הקהל רבי אהרן משה מלמד ורבי אברהם ב"ר מרדכי שו"ב. עלדאגזען (Eldagsen) במדינת הנובר, חשון תקצ"ב [1831].
_ _ _ _ _ _ _ _
"שטר חצי חלק זכר" - הנעשה על פי תקנה קדומה ותפקידו להבטיח בבוא העת את ירושתה של בת יחד עם אַחֵיהָ, למרות שעל פי דיני התורה, בת אינה יורשת את אביה ואמה, במקום שיש בנים. בדרך כלל, נכתב השטר כחלק מן הנדוניה שהעניק האב לבתו בעת נישואיה, ובו התחייב כי חלקה של הבת בירושה יהיה מחצית מחלקם של הבנים.
"שטר חליצה" – הנמסר לכלה בעת החתונה. התחייבות של אַחֵי החתן לקיים מצות חליצה, אם תתאלמן ח"ו בלא בנים, ותתעגן עקב האיסור להנשא לאחרים ללא חליצה מאחד מאַחֵי בעלה. התחייבויות השטר מעוגנות בהתחייבות חוב כספי, במידה וְאַחֵי הבעל לא ירצו לחלוץ, ויעגנו את האשה. [במקרים שאַחֵי החתן קטנים בעת החתונה, אז מחתימים את אבי החתן על "שטר בטחון על חליצה" – ראה קטלוג קדם, מכירה מקוונת 17, פריט 50].
2 דף. 35/27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול.
שני שטרות התחייבויות בעת נישואין. גרמניה, ראשית המאה ה-19:
• שטר "חלק זכר" בכתב יד, שנתן רבי וואלף ברלין, לבתו שפרינצלא בעת נישואיה להחתן ר' מאיר בן ר' איצק מאנשבאך. בחתימות נאמני הקהל רבי אהרן באמברג סג"ל ורבי מאיר אופנהיים, ובחתימת רבי "וואלף בן אאמ"ו הרב מוהר"ר ליב ברלין זצלה"ה הכ"מ". פיורדא, אדר א' תקע"ה [1815].
רבי וואלף ברלין מפיורדא (תקכ"א-תקפ"ח) היה בנו של הגאון מהרל"ב – רבי ליב ברלין (תצ"ז-תקע"ד, מגדולי רבני גרמניה, ראש ישיבת פיורדא, ואב"ד בומברג וקאסל). בתולדות חיי אביו המהרל"ב, התפרסם צילום שטר "תנאים אחרונים" לנישואי שפרינצלא הנ"ל נכדת המהרל"ב (ראה חומר מצורף: המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, ב, עמ' 433-434).
• "שטר חליצה" בכתב יד, לנישואי החתן יצחק בן ר' יחזקיהו העס, עם הכלה הנה בת ר' שמואל זנוויל. בחתימות נאמני הקהל רבי אהרן משה מלמד ורבי אברהם ב"ר מרדכי שו"ב. עלדאגזען (Eldagsen) במדינת הנובר, חשון תקצ"ב [1831].
_ _ _ _ _ _ _ _
"שטר חצי חלק זכר" - הנעשה על פי תקנה קדומה ותפקידו להבטיח בבוא העת את ירושתה של בת יחד עם אַחֵיהָ, למרות שעל פי דיני התורה, בת אינה יורשת את אביה ואמה, במקום שיש בנים. בדרך כלל, נכתב השטר כחלק מן הנדוניה שהעניק האב לבתו בעת נישואיה, ובו התחייב כי חלקה של הבת בירושה יהיה מחצית מחלקם של הבנים.
"שטר חליצה" – הנמסר לכלה בעת החתונה. התחייבות של אַחֵי החתן לקיים מצות חליצה, אם תתאלמן ח"ו בלא בנים, ותתעגן עקב האיסור להנשא לאחרים ללא חליצה מאחד מאַחֵי בעלה. התחייבויות השטר מעוגנות בהתחייבות חוב כספי, במידה וְאַחֵי הבעל לא ירצו לחלוץ, ויעגנו את האשה. [במקרים שאַחֵי החתן קטנים בעת החתונה, אז מחתימים את אבי החתן על "שטר בטחון על חליצה" – ראה קטלוג קדם, מכירה מקוונת 17, פריט 50].
2 דף. 35/27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול.
Category
Marriage Related Documents and Ketubot
Catalogue
Online Auction 33, Part II: Judaica
October 12, 2021
Opening: $100
Sold for: $150
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
"שטר חליצה" מודפס, באותיות כתב אשכנזי רהוט. [אמשטרדם, סוף המאה ה-18 בקירוב].
מילוי בכתב יד, לחתונה שנערכה באמשטרדם בטבת תקס"ג [1803], בחתימות ידם של שני אַחֵי החתן, ושל שני נאמני הקהילה באמשטרדם.
_ _ _ _ _ _ _ _
שטר חליצה – הוא שטר שנחתם ע"י אַחֵי החתן ונמסר לכלה בעת החתונה. התחייבות לקיים מצות חליצה, אם תתאלמן ח"ו בלא בנים, ותתעגן עקב האיסור להנשא לאחרים ללא חליצה מאחד מאַחֵי בעלה. התחייבויות השטר מעוגנות בהתחייבות חוב כספי, במידה וְאַחֵי הבעל לא ירצו לחלוץ, ויעגנו את האשה. [במקרים שאַחֵי החתן קטנים בעת החתונה, אז מחתימים את אבי החתן על "שטר בטחון על חליצה" – ראה קטלוג קדם, מכירה מקוונת 17, פריט 50].
[1] דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
"שטר חליצה" מודפס, באותיות כתב אשכנזי רהוט. [אמשטרדם, סוף המאה ה-18 בקירוב].
מילוי בכתב יד, לחתונה שנערכה באמשטרדם בטבת תקס"ג [1803], בחתימות ידם של שני אַחֵי החתן, ושל שני נאמני הקהילה באמשטרדם.
_ _ _ _ _ _ _ _
שטר חליצה – הוא שטר שנחתם ע"י אַחֵי החתן ונמסר לכלה בעת החתונה. התחייבות לקיים מצות חליצה, אם תתאלמן ח"ו בלא בנים, ותתעגן עקב האיסור להנשא לאחרים ללא חליצה מאחד מאַחֵי בעלה. התחייבויות השטר מעוגנות בהתחייבות חוב כספי, במידה וְאַחֵי הבעל לא ירצו לחלוץ, ויעגנו את האשה. [במקרים שאַחֵי החתן קטנים בעת החתונה, אז מחתימים את אבי החתן על "שטר בטחון על חליצה" – ראה קטלוג קדם, מכירה מקוונת 17, פריט 50].
[1] דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
Category
Marriage Related Documents and Ketubot
Catalogue
Online Auction 33, Part II: Judaica
October 12, 2021
Opening: $100
Unsold
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
כתובה מודפסת. יפו, העשור השני של המאה ה-20.
טופס כתובה, נדפס בדיו כחולה וזהובה. מילוי בכתב יד לנישואיהם של החתן ישראל ב"ר בנימין יעקב והכלה שרה ב"ר דב אריה, כ"ט בתשרי תרפ"א (1920), יפו. ללא ציון מו"ל או מדפיס, יפו, העשור השני של המאה ה-20.
39.5X50 ס"מ. מצב בינוני. קרעים וקרעים חסרים לאורך סימני הקיפול ובשוליים, מחוזקים בגב הדף בנייר דבק וברצועות נייר. כתמים.
מצורפים:
• טופס כתובה, נדפס בדיו זהובה. שימש לסידור נישואין בהראת, אפגניסטאן. התאריך המקום, שמות החתן והכלה והפרטים הנוספים נמחקו, ונותרו רק חתימות העדים: יעקב בן מרדכי גרג'י ואשר בן מתתיה גרג'י. נדפס בדפוס לוי ושותפיו, ירושלים, "הובא לבית הדפוס בצואת הרב המפורסם אדמ"ור (!) יעקב גורג'י רב ומו"ץ, הראת, על ידי יחזקאל בן שמחה בצל", [שנות ה-20 של המאה ה-20]. 35X50 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. נוזל מחיקה. קרעים וקרעים חסרים קלים. סימני קיפול.
• תעודה גדולה ומעוטרת על תרומה לכולל "עסט. אונגארן מעהרן בעהמען" בירושלים, הוענקה לאהרן עגגער מבודפסט, תרע"א (1911). 54X28.5 ס"מ. מצב גרוע. חתוכה באמצעה; כל חציה העליון חסר. פגעי תילוע. פגעי עובש. כתמים. קרעים, מודבקים בגב התעודה בנייר דבק עבה.
כתובה מודפסת. יפו, העשור השני של המאה ה-20.
טופס כתובה, נדפס בדיו כחולה וזהובה. מילוי בכתב יד לנישואיהם של החתן ישראל ב"ר בנימין יעקב והכלה שרה ב"ר דב אריה, כ"ט בתשרי תרפ"א (1920), יפו. ללא ציון מו"ל או מדפיס, יפו, העשור השני של המאה ה-20.
39.5X50 ס"מ. מצב בינוני. קרעים וקרעים חסרים לאורך סימני הקיפול ובשוליים, מחוזקים בגב הדף בנייר דבק וברצועות נייר. כתמים.
מצורפים:
• טופס כתובה, נדפס בדיו זהובה. שימש לסידור נישואין בהראת, אפגניסטאן. התאריך המקום, שמות החתן והכלה והפרטים הנוספים נמחקו, ונותרו רק חתימות העדים: יעקב בן מרדכי גרג'י ואשר בן מתתיה גרג'י. נדפס בדפוס לוי ושותפיו, ירושלים, "הובא לבית הדפוס בצואת הרב המפורסם אדמ"ור (!) יעקב גורג'י רב ומו"ץ, הראת, על ידי יחזקאל בן שמחה בצל", [שנות ה-20 של המאה ה-20]. 35X50 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. נוזל מחיקה. קרעים וקרעים חסרים קלים. סימני קיפול.
• תעודה גדולה ומעוטרת על תרומה לכולל "עסט. אונגארן מעהרן בעהמען" בירושלים, הוענקה לאהרן עגגער מבודפסט, תרע"א (1911). 54X28.5 ס"מ. מצב גרוע. חתוכה באמצעה; כל חציה העליון חסר. פגעי תילוע. פגעי עובש. כתמים. קרעים, מודבקים בגב התעודה בנייר דבק עבה.
Category
Marriage Related Documents and Ketubot
Catalogue
Online Auction 33, Part II: Judaica
October 12, 2021
Opening: $100
Unsold
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
שטר תנאים, בהדפסה צבעונית (כתומה) עם איורים בדיו זהובה. הוצאת אהרן ציילינגאלד. וורשא, [שנות התר"צ].
מילוי בכתב יד, לאירוסי החתן משה מיכאל ב"ר אשר לדרמן, עם הכלה ברונה ב"ר אלתר יחיאל טאהאל, בעיר ינדז'יוב (פולין, Jędrzejów). טבת תרצ"ד [1933].
[1] דף. 41 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל.
שטר תנאים, בהדפסה צבעונית (כתומה) עם איורים בדיו זהובה. הוצאת אהרן ציילינגאלד. וורשא, [שנות התר"צ].
מילוי בכתב יד, לאירוסי החתן משה מיכאל ב"ר אשר לדרמן, עם הכלה ברונה ב"ר אלתר יחיאל טאהאל, בעיר ינדז'יוב (פולין, Jędrzejów). טבת תרצ"ד [1933].
[1] דף. 41 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל.
Category
Marriage Related Documents and Ketubot
Catalogue
Online Auction 33, Part II: Judaica
October 12, 2021
Opening: $100
Sold for: $150
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מקבץ שלשה מסמכים.
• שתי תעודות ציונים (ביידיש) של התלמידה פראדל בארטפעלד. בית הספר "בית יעקב" בעיר סאניק - לשנות הלימודים תרצ"ג ותרצ"ד. סאניק (Sanoku, דרום פולין - גליציה המערבית), תשרי ואלול תרצ"ד [1933-1934].
• כתובת נישואין בכתב יד, של החתן יצחק ב"ר אריה ליב, עם הכלה פריידע ב"ר יוסף. "זאגוזה, פלך ריכבאך דאלנע שלאנסק" (זאגוז', כפר בנפת שלונסק, שלזיה-פולין). ניסן תש"ז [1947]. כתובה של יהודי "שארית הפליטה" בפולין לאחר השואה.
[3] דף. גודל ומצב משתנים, טוב עד טוב-בינוני.
מקבץ שלשה מסמכים.
• שתי תעודות ציונים (ביידיש) של התלמידה פראדל בארטפעלד. בית הספר "בית יעקב" בעיר סאניק - לשנות הלימודים תרצ"ג ותרצ"ד. סאניק (Sanoku, דרום פולין - גליציה המערבית), תשרי ואלול תרצ"ד [1933-1934].
• כתובת נישואין בכתב יד, של החתן יצחק ב"ר אריה ליב, עם הכלה פריידע ב"ר יוסף. "זאגוזה, פלך ריכבאך דאלנע שלאנסק" (זאגוז', כפר בנפת שלונסק, שלזיה-פולין). ניסן תש"ז [1947]. כתובה של יהודי "שארית הפליטה" בפולין לאחר השואה.
[3] דף. גודל ומצב משתנים, טוב עד טוב-בינוני.
Category
Marriage Related Documents and Ketubot
Catalogue
Online Auction 33, Part II: Judaica
October 12, 2021
Opening: $200
Unsold
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
דף מתוך פנקס חברת "נר תמיד" בעיר סלאוויטא, עם חמש "הסכמות" על צירוף חברים לחבורה הקדושה, עליהן חתומים כמה מראשי החבורה. סלאוויטא, טבת-תמוז תקמ"ט [1788-1789].
הסכמות על קבלת חברים ל"חבורה קדישא נר תמיד דפה סלאוויטא". על ההסכמה הראשונה מהתאריך "זאת חנוכה דשנת תקמ"ט" [31 בדצמבר 1788], לצירוף "המרומם יהודא ב"ה שלמה רופא מומחה דפה ק' הנ"ל", חתומים ארבעה חותמים: "שמואל במה"ו משה זצ"ל"; "אברהם במה' שמואל זצ"ל"; "שלמה בהר"ר חיים ז"ל"; ו"פסח במהור"ר יהודא זצ"ל".
ההסכמה השניה מאותו תאריך, לצירוף "היניק וחכים כ"מ אליעזר נ"י", בנו של "הנכבד מה"ו משה בהרבני מ"ו ראובן". על הסכמה זו מופיעות חמש חתימות – שלוש מהן מופיעות גם על ההסכמה הראשונה, ואליהן נוספו החתימות: "שמואל זיינוויל ב"ה [צבי?]" ואברהם במוהר"ר יעקב זצ"ל".
בהסכמות הבאות נוספו עוד שמות חברים חדשים וחותמים חדשים, כאשר על ההסכמה האחרונה מופיעות 8 חתימות.
חלק מבני החבורה הנם מילדי הקהילה שצורפו "להיות נמנה בחבורה דמצוה זו", ע"י כסף "ששקל אביהם בעדם" וע"י הכסף שהם עתידים ליתן בעצמם "לכשיהיה בן שלש עשרה למצוות... ואחר החתונה למז"ט יעלה פתקו מהקלפי כאחד מבני החבורה". אין לנו מידע ברור על תפקידה של חברת "נר תמיד" ועל תפקידם של הנבחרים ב"קלפי כאחד בני החבורה". כפי הנראה, מדובר על התאגדות לקיום מצוה של קניית שמן למאור והדלקתו בבית המדרש כ"נר תמיד".
בתקופה זו נתמנה לרב הקהילה בסלאוויטא האדמו"ר רבי משה שפירא, בנו של הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ, שהקים את הדפוס המפורסם בסלאוויטא. על חברת "נר תמיד" בסלאוויטא ועל צירוף הרב שפירא לחברה זו, ראה עוד: קטלוג קדם, מכירה 12, פריט 517.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מספר קרעים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט.
דף מתוך פנקס חברת "נר תמיד" בעיר סלאוויטא, עם חמש "הסכמות" על צירוף חברים לחבורה הקדושה, עליהן חתומים כמה מראשי החבורה. סלאוויטא, טבת-תמוז תקמ"ט [1788-1789].
הסכמות על קבלת חברים ל"חבורה קדישא נר תמיד דפה סלאוויטא". על ההסכמה הראשונה מהתאריך "זאת חנוכה דשנת תקמ"ט" [31 בדצמבר 1788], לצירוף "המרומם יהודא ב"ה שלמה רופא מומחה דפה ק' הנ"ל", חתומים ארבעה חותמים: "שמואל במה"ו משה זצ"ל"; "אברהם במה' שמואל זצ"ל"; "שלמה בהר"ר חיים ז"ל"; ו"פסח במהור"ר יהודא זצ"ל".
ההסכמה השניה מאותו תאריך, לצירוף "היניק וחכים כ"מ אליעזר נ"י", בנו של "הנכבד מה"ו משה בהרבני מ"ו ראובן". על הסכמה זו מופיעות חמש חתימות – שלוש מהן מופיעות גם על ההסכמה הראשונה, ואליהן נוספו החתימות: "שמואל זיינוויל ב"ה [צבי?]" ואברהם במוהר"ר יעקב זצ"ל".
בהסכמות הבאות נוספו עוד שמות חברים חדשים וחותמים חדשים, כאשר על ההסכמה האחרונה מופיעות 8 חתימות.
חלק מבני החבורה הנם מילדי הקהילה שצורפו "להיות נמנה בחבורה דמצוה זו", ע"י כסף "ששקל אביהם בעדם" וע"י הכסף שהם עתידים ליתן בעצמם "לכשיהיה בן שלש עשרה למצוות... ואחר החתונה למז"ט יעלה פתקו מהקלפי כאחד מבני החבורה". אין לנו מידע ברור על תפקידה של חברת "נר תמיד" ועל תפקידם של הנבחרים ב"קלפי כאחד בני החבורה". כפי הנראה, מדובר על התאגדות לקיום מצוה של קניית שמן למאור והדלקתו בבית המדרש כ"נר תמיד".
בתקופה זו נתמנה לרב הקהילה בסלאוויטא האדמו"ר רבי משה שפירא, בנו של הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ, שהקים את הדפוס המפורסם בסלאוויטא. על חברת "נר תמיד" בסלאוויטא ועל צירוף הרב שפירא לחברה זו, ראה עוד: קטלוג קדם, מכירה 12, פריט 517.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מספר קרעים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט.
Category
Chassidut - Letters, Manuscripts, and Documents
Catalogue
Online Auction 33, Part II: Judaica
October 12, 2021
Opening: $250
Unsold
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
דף בכתב-יד, שטר תנאים לאירוסי החתן "מו"ה מאיר ישראל ליב" בן רבי אברהם דוב שארף מצפת, עם הכלה תמר הינדא בת רבי יעקב יוסף בידרמן, "והעומד מצדו הוא אביו הה"צ בנש"ק מו"ה דוד צבי שלמה נ"י", בחתימת העדים רבי "שמואל מאיר וויר[ט?]" ורבי "אשר לעמיל הכהן מעה"ק ירושלם ת"ו". צפת, כ"ה אייר תרנ"ז [1897].
הכלה היתה בתו היחידה של רבי יעקב יוסף בידרמן - בנו בכורו של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה מירושלים [ראה חומר מצורף]. רבי יעקב יוסף הנ"ל נפטר בקיצור ימים בשנת תר"ס [בחיי אביו], וכבר בשנת תרנ"ז אביו האדמו"ר לקח על עצמו את כל האחריות על נכדתו וההתחייבויות הכספיות לנישואי הזוג: "הה"צ ר' דוד צבי שלמה התחייב א"ע [את עצמו] לנדן עבור בנו סך חמשה עשר נאפולין, וחמשה נאפולין על מתנות להחתן... ולהחזיק הזוג על שלחנו שני שני[ם] אחרי החתונה...". מעניין לציין כי בעת האירוסין החתן עוד לא היה בר מצוה, וזמן החתונה נקבע "בעת שיתחנך החתן להניח תפילין בשעה טובה ומוצלחת".
האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, חלקם מחוזקים בנייר דבק בצדו האחורי של הדף.
דף בכתב-יד, שטר תנאים לאירוסי החתן "מו"ה מאיר ישראל ליב" בן רבי אברהם דוב שארף מצפת, עם הכלה תמר הינדא בת רבי יעקב יוסף בידרמן, "והעומד מצדו הוא אביו הה"צ בנש"ק מו"ה דוד צבי שלמה נ"י", בחתימת העדים רבי "שמואל מאיר וויר[ט?]" ורבי "אשר לעמיל הכהן מעה"ק ירושלם ת"ו". צפת, כ"ה אייר תרנ"ז [1897].
הכלה היתה בתו היחידה של רבי יעקב יוסף בידרמן - בנו בכורו של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה מירושלים [ראה חומר מצורף]. רבי יעקב יוסף הנ"ל נפטר בקיצור ימים בשנת תר"ס [בחיי אביו], וכבר בשנת תרנ"ז אביו האדמו"ר לקח על עצמו את כל האחריות על נכדתו וההתחייבויות הכספיות לנישואי הזוג: "הה"צ ר' דוד צבי שלמה התחייב א"ע [את עצמו] לנדן עבור בנו סך חמשה עשר נאפולין, וחמשה נאפולין על מתנות להחתן... ולהחזיק הזוג על שלחנו שני שני[ם] אחרי החתונה...". מעניין לציין כי בעת האירוסין החתן עוד לא היה בר מצוה, וזמן החתונה נקבע "בעת שיתחנך החתן להניח תפילין בשעה טובה ומוצלחת".
האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, חלקם מחוזקים בנייר דבק בצדו האחורי של הדף.
Category
Chassidut - Letters, Manuscripts, and Documents
Catalogue
Online Auction 33, Part II: Judaica
October 12, 2021
Opening: $200
Sold for: $750
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מקבץ מכתבים שנשלחו אל רבי יששכר דוב בעריש פינקלשטיין ממרביצי התורה בפולין ובלונדון. רוב המכתבים בדברי תורה. [אנגליה ופולין, שנות התר"ע-התש"י בקירוב].
• שלשה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מראדזין רבי ירוחם ליינער. לונדון, שנות התר"צ-הת"ש בקירוב].
• מכתב (ארבע עמודים), בענין תיקון ה"עירוב" בעיר ראדום, בכתב יד וחתימת רבי "אלי' הכהן פארבמאן". ראדום, תרע"ד [1914].
• שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים העליר [מהדיר "ספר המצוות" להרמב"ם], אל רבי יששכר דוב ואל רבי ירוחם ליינער.
• מכתב ארוך (חמשה עמודים) בדברי תורה, מאת רבי שמריה מנשה הכהן אדלר, בעל "מראה כהן". דארקינג, תשי"ג [1953].
• מכתב ארוך (3 דף), מאת רבי חיים שמואל לופיאן (בפתיחת המכתב הוא מתאר את הפצצות הגרמנים "שודדי הלילה" על ניו קאסל). גייטסהד, תש"א [1941].
הגאון רבי יששכר דב בעריש פינקלשטיין (תרמ"ז-תשל"ח), מרביץ תורה נודע בפולין ובאנגליה. חסיד ראדזין, במשך עשרים וחמש שנה שימש כאחד מראשי ישיבת "עץ חיים" בעיר חלם (פולין), והיה מראשי ומנהיגי הקהילה. תשע שנים גם ישב במועצת העיר חלם. היה מקורב לרבי מאיר שפירא מלובלין, ועמד עמו בקשרי מכתבים. עם עלות הנאצים לשלטון עבר הרב פינקלשטיין לאנגליה יחד עם בנו של האדמו"ר מראדזין, וייסד ברובע ווילסדן בלונדון את בית המדרש "כתר תורה - ראדזין", שם רבים נמשכו לשיעוריו ודרשותיו הייחודיות. כמו כן ניהל את הישיבה הקטנה "כתר תורה" יחד עם הרב שמחה זיסל לופיאן. באותה תקופה התמנה להיות פוסק בענייני כשרות בארגון השחיטה המרכזית, בנוסף להיותו חבר בוועד הרבנים של ארגון בתי הכנסת.
האדמו"ר רבי ירוחם ליינער (תרמ"ח-תשכ"ד), בעל "תפארת ירוחם". בן האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מחלם-ראדזין (אחיו הצעיר של האדמו"ר רבי גרשון חנוך ליינער בעל ה"תכלת"). גאון מופלג בנגלה ובנסתר. פרסם ספרים ומאמרים רבים, בהם מחקרים תורניים ופרסום גנזי כתבי יד מראשונים ואחרונים. בשנת תרצ"ה הגיע לאנגליה והקים בה את בית מדרשו של חסידות ראדזין. התגורר בשכונת קריקלווד (Cricklewood) בלונדון. בשנת תש"י עבר לארצות הברית והקים את בית מדרשו בשכונת בורו פארק.
הגאון הנודע רבי חיים העליר (תרל"ט-תש"ך), בעל "ספר המצוות", "לחקרי הלכות" ועוד ספרים רבים במחקרי תרגומי חז"ל וספרות הראשונים.
הגאון רבי שמריה מנשה הכהן אדלר (תר"ל בערך-תשי"ט). בעל "מראה כהן" היגר מפולין לאנגליה בשנת תרע"ה. חיבוריו כוללים התכתבויות הלכתיות עם רבים מרבני דורו (רבני אנגליה, וגאוני ליטא, גליציה ופולין). היה מעורב בדיונים הלכתיים, ודעותיו עוררו פולמוסים חריפים ביותר.
הגאון רבי חיים שמואל לאפיאן (תרס"ו-תשנ"ט), בנו של הגה"צ רבי אליהו לופיאן. מגדולי תלמידי ישיבת טלז בתקופת מהרי"ל בלוך. מחבורת מייסדי כולל האברכים בגייטסהד. ר"מ בישיבת מונטריי בשווייץ, ובהמשך מראשי ישיבת "נצח ישראל" בסנדרלנד. מחבר הספר "רווחא דשמעתא" על ה"שב שמעתתא".
8 מכתבים. גודל משתנה. מצב טוב.
מקבץ מכתבים שנשלחו אל רבי יששכר דוב בעריש פינקלשטיין ממרביצי התורה בפולין ובלונדון. רוב המכתבים בדברי תורה. [אנגליה ופולין, שנות התר"ע-התש"י בקירוב].
• שלשה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מראדזין רבי ירוחם ליינער. לונדון, שנות התר"צ-הת"ש בקירוב].
• מכתב (ארבע עמודים), בענין תיקון ה"עירוב" בעיר ראדום, בכתב יד וחתימת רבי "אלי' הכהן פארבמאן". ראדום, תרע"ד [1914].
• שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים העליר [מהדיר "ספר המצוות" להרמב"ם], אל רבי יששכר דוב ואל רבי ירוחם ליינער.
• מכתב ארוך (חמשה עמודים) בדברי תורה, מאת רבי שמריה מנשה הכהן אדלר, בעל "מראה כהן". דארקינג, תשי"ג [1953].
• מכתב ארוך (3 דף), מאת רבי חיים שמואל לופיאן (בפתיחת המכתב הוא מתאר את הפצצות הגרמנים "שודדי הלילה" על ניו קאסל). גייטסהד, תש"א [1941].
הגאון רבי יששכר דב בעריש פינקלשטיין (תרמ"ז-תשל"ח), מרביץ תורה נודע בפולין ובאנגליה. חסיד ראדזין, במשך עשרים וחמש שנה שימש כאחד מראשי ישיבת "עץ חיים" בעיר חלם (פולין), והיה מראשי ומנהיגי הקהילה. תשע שנים גם ישב במועצת העיר חלם. היה מקורב לרבי מאיר שפירא מלובלין, ועמד עמו בקשרי מכתבים. עם עלות הנאצים לשלטון עבר הרב פינקלשטיין לאנגליה יחד עם בנו של האדמו"ר מראדזין, וייסד ברובע ווילסדן בלונדון את בית המדרש "כתר תורה - ראדזין", שם רבים נמשכו לשיעוריו ודרשותיו הייחודיות. כמו כן ניהל את הישיבה הקטנה "כתר תורה" יחד עם הרב שמחה זיסל לופיאן. באותה תקופה התמנה להיות פוסק בענייני כשרות בארגון השחיטה המרכזית, בנוסף להיותו חבר בוועד הרבנים של ארגון בתי הכנסת.
האדמו"ר רבי ירוחם ליינער (תרמ"ח-תשכ"ד), בעל "תפארת ירוחם". בן האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מחלם-ראדזין (אחיו הצעיר של האדמו"ר רבי גרשון חנוך ליינער בעל ה"תכלת"). גאון מופלג בנגלה ובנסתר. פרסם ספרים ומאמרים רבים, בהם מחקרים תורניים ופרסום גנזי כתבי יד מראשונים ואחרונים. בשנת תרצ"ה הגיע לאנגליה והקים בה את בית מדרשו של חסידות ראדזין. התגורר בשכונת קריקלווד (Cricklewood) בלונדון. בשנת תש"י עבר לארצות הברית והקים את בית מדרשו בשכונת בורו פארק.
הגאון הנודע רבי חיים העליר (תרל"ט-תש"ך), בעל "ספר המצוות", "לחקרי הלכות" ועוד ספרים רבים במחקרי תרגומי חז"ל וספרות הראשונים.
הגאון רבי שמריה מנשה הכהן אדלר (תר"ל בערך-תשי"ט). בעל "מראה כהן" היגר מפולין לאנגליה בשנת תרע"ה. חיבוריו כוללים התכתבויות הלכתיות עם רבים מרבני דורו (רבני אנגליה, וגאוני ליטא, גליציה ופולין). היה מעורב בדיונים הלכתיים, ודעותיו עוררו פולמוסים חריפים ביותר.
הגאון רבי חיים שמואל לאפיאן (תרס"ו-תשנ"ט), בנו של הגה"צ רבי אליהו לופיאן. מגדולי תלמידי ישיבת טלז בתקופת מהרי"ל בלוך. מחבורת מייסדי כולל האברכים בגייטסהד. ר"מ בישיבת מונטריי בשווייץ, ובהמשך מראשי ישיבת "נצח ישראל" בסנדרלנד. מחבר הספר "רווחא דשמעתא" על ה"שב שמעתתא".
8 מכתבים. גודל משתנה. מצב טוב.
Category
Chassidut - Letters, Manuscripts, and Documents
Catalogue
Online Auction 33, Part II: Judaica
October 12, 2021
Opening: $100
Sold for: $125
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מטריסק רבי יעקב אריה טברסקי. [לונדון?, שנות התש"ל בקירוב]. יידיש.
מכתב משפחתי לבנו רבי יצחק טברסקי מבני ברק. בתוך הדברים מוזכר הרב פאדאווא מלונדון, שכנראה המכתב נשלח על ידו.
האדמו"ר רבי יעקב אריה טברסקי מטריסק-לונדון (תרמ"ה-תשרי תש"מ 1884-1979, אנצי' לחסידות, ב, עמ' רנז-רנח), מגדולי וזקני האדמו"רים באנגליה וארץ ישראל. נולד בעיר טריסק, בבית סבו-זקנו "המגיד מטריסק" האדמו"ר הנודע רבי אברהם טברסקי בעל ה"מגן אברהם" (תקס"ו-תרמ"ט). אביו האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא טברסקי מהאצאלס-יאסי (נפטר תרצ"ו), היה בנו של האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מבריסק (בנו של "המגיד מטריסק"). מצד אמו היה נכד האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש-רוז'ין. חתן האדמו"ר רבי פנחס השל מזינקוב.
כיהן כאדמו"ר בזינקוב ובקמניץ-פודולסק. בשנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה וברלין, מאימת השלטון הקומוניסטי, ובשנת תרפ"ד הגיע ללונדון והקים בה את בית מדרשו. ניהל עדת חסידים גדולה ונודע בשם האדמו"ר מטריסק ("דער טריסקער רבי"). אוהב ישראל בכל נפשו ובכל מאודו, והיה "טוב לשמים וטוב לבריות". במיוחד התפרסם במידת הכנסת אורחים שלו שלא ידעה גבולות. ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה כאהלו של אברהם אבינו, ותמיד היה מלא באורחים ממדינות שונות. כל ימיו היה מדוכא ביסורים ולמרות יסוריו לא פסקה עבודת הקודש שלו. לעת זקנותו עלה לארץ ישראל בשנת תשכ"ד והקים את בית מדרשו בבני ברק. עמד בקשר רב עם בני דודיו משפחות האדמו"רים בתל אביב משושלות רוז'ין, סדיגורה ובוהוש.
[1] דף. 18 ס"מ. 15 שורות בכתב יד קדשו. מצב טוב.
מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מטריסק רבי יעקב אריה טברסקי. [לונדון?, שנות התש"ל בקירוב]. יידיש.
מכתב משפחתי לבנו רבי יצחק טברסקי מבני ברק. בתוך הדברים מוזכר הרב פאדאווא מלונדון, שכנראה המכתב נשלח על ידו.
האדמו"ר רבי יעקב אריה טברסקי מטריסק-לונדון (תרמ"ה-תשרי תש"מ 1884-1979, אנצי' לחסידות, ב, עמ' רנז-רנח), מגדולי וזקני האדמו"רים באנגליה וארץ ישראל. נולד בעיר טריסק, בבית סבו-זקנו "המגיד מטריסק" האדמו"ר הנודע רבי אברהם טברסקי בעל ה"מגן אברהם" (תקס"ו-תרמ"ט). אביו האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא טברסקי מהאצאלס-יאסי (נפטר תרצ"ו), היה בנו של האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מבריסק (בנו של "המגיד מטריסק"). מצד אמו היה נכד האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש-רוז'ין. חתן האדמו"ר רבי פנחס השל מזינקוב.
כיהן כאדמו"ר בזינקוב ובקמניץ-פודולסק. בשנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה וברלין, מאימת השלטון הקומוניסטי, ובשנת תרפ"ד הגיע ללונדון והקים בה את בית מדרשו. ניהל עדת חסידים גדולה ונודע בשם האדמו"ר מטריסק ("דער טריסקער רבי"). אוהב ישראל בכל נפשו ובכל מאודו, והיה "טוב לשמים וטוב לבריות". במיוחד התפרסם במידת הכנסת אורחים שלו שלא ידעה גבולות. ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה כאהלו של אברהם אבינו, ותמיד היה מלא באורחים ממדינות שונות. כל ימיו היה מדוכא ביסורים ולמרות יסוריו לא פסקה עבודת הקודש שלו. לעת זקנותו עלה לארץ ישראל בשנת תשכ"ד והקים את בית מדרשו בבני ברק. עמד בקשר רב עם בני דודיו משפחות האדמו"רים בתל אביב משושלות רוז'ין, סדיגורה ובוהוש.
[1] דף. 18 ס"מ. 15 שורות בכתב יד קדשו. מצב טוב.
Category
Chassidut - Letters, Manuscripts, and Documents
Catalogue
Online Auction 33, Part II: Judaica
October 12, 2021
Opening: $120
Sold for: $150
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מקבץ מסמכים ומכתבים מבית האדמו"ר מזוויעהל. ירושלים, [תש"ח-תש"י בקירוב].
• מאמר בכתב יד לתולדות האדמו"ר רבי גדליה משה מזוויעהל זצ"ל, על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר.
• טופס תביעה לנזקי רכוש מהמשרד לנפגעי המלחמה, בהם מפורטים הנזקים בימי מלחמת תש"ח, שנפגע בית האדמו"ר ברח' רייכמן בשכונת בית ישראל בירושלים. [קיץ תש"ח-סתיו תש"ט 1948]. בתיאור הנזק נכתב: "...רסיס גודל[!] נכנס מהגג ושיבר את הרעפים והקורות וחלק מהתקרה, וכל הזכוכיות נשברו בהבית..." ב"הצעת המבקש לתקון הנזקים", נכתב: "לתקן שיה[יה] ראוי לגור בה ומה שיותר מהר, ופרט לפני הגשומים[!], ואם חו"ח [חס וחלילה] לא יתקנו לפני הגשומים אז הנזק יהיה יותר גודל". לא ברור מי מילא את הטופס [האם הוא בכתב-ידו של האדמו"ר רבי גדליה משה, או של אחד מבני ביתו]. בסוף הטופס חתימה: ".... גולד[מ]ן" [החתימה היא בכתב יד שונה, וכנראה לא של האדמו"ר].
• מכתב בקשה (בהדפסה ליטוגרפית) מ"ועד הבנין להקמת מעון ובית דירה עבור האדמו"ר מזוויעהל, הרה"צ רבי מרדכי גולדמן בבית פרלמן, מאה שערים ירושלים". [ירושלים, תש"י בערך]. עברית ויידיש. 7 עותקים.
האדמו"ר רבי גדליה משה גולדמן (תרמ"ז-תש"י 1887-1949), בן האדמו"ר רבי שלמה מזוויעהל וחתן האדמו"ר רבי דוד שלמה רבינוביץ מקוברין. גאון מופלג וצדיק יסוד עולם, כיהן ברבנות בקוברין ובזוויעהל. הוגלה לסיביר ע"י השלטון הסובייטי, לשבע שנים קשות (בין השנים תרפ"ט-תרצ"ו). לאחר מכן עלה לירושלים בה כבר גר אביו הגדול. בשנת תש"ה הוכתר לאדמו"ר על מקום אביו. נפטר בחשון תש"י (1949) ונקבר בבית העלמין הזמני בשכונת שייח'-באדר. מקום קברו נודע עד היום למקום תפילה וישועות, אליו נוהרים מתפללים רבים, הנוהגים להתפלל על קברו שלש פעמים רצופות, בימים שני חמישי ושני.
בנו ממלא מקומו – האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן (תרס"ו-תשמ"א, אנצי' לחסידות, ג', עמ' קצג), בעל "יקרא דמלכא". תלמיד חכם מופלג, איש קדוש פועל ישועות, נודע במעשי חסד ונשיאה בעול עם הבריות.
9 פריטי נייר, גודל ומצב משתנה. טוב עד בינוני.
מקבץ מסמכים ומכתבים מבית האדמו"ר מזוויעהל. ירושלים, [תש"ח-תש"י בקירוב].
• מאמר בכתב יד לתולדות האדמו"ר רבי גדליה משה מזוויעהל זצ"ל, על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר.
• טופס תביעה לנזקי רכוש מהמשרד לנפגעי המלחמה, בהם מפורטים הנזקים בימי מלחמת תש"ח, שנפגע בית האדמו"ר ברח' רייכמן בשכונת בית ישראל בירושלים. [קיץ תש"ח-סתיו תש"ט 1948]. בתיאור הנזק נכתב: "...רסיס גודל[!] נכנס מהגג ושיבר את הרעפים והקורות וחלק מהתקרה, וכל הזכוכיות נשברו בהבית..." ב"הצעת המבקש לתקון הנזקים", נכתב: "לתקן שיה[יה] ראוי לגור בה ומה שיותר מהר, ופרט לפני הגשומים[!], ואם חו"ח [חס וחלילה] לא יתקנו לפני הגשומים אז הנזק יהיה יותר גודל". לא ברור מי מילא את הטופס [האם הוא בכתב-ידו של האדמו"ר רבי גדליה משה, או של אחד מבני ביתו]. בסוף הטופס חתימה: ".... גולד[מ]ן" [החתימה היא בכתב יד שונה, וכנראה לא של האדמו"ר].
• מכתב בקשה (בהדפסה ליטוגרפית) מ"ועד הבנין להקמת מעון ובית דירה עבור האדמו"ר מזוויעהל, הרה"צ רבי מרדכי גולדמן בבית פרלמן, מאה שערים ירושלים". [ירושלים, תש"י בערך]. עברית ויידיש. 7 עותקים.
האדמו"ר רבי גדליה משה גולדמן (תרמ"ז-תש"י 1887-1949), בן האדמו"ר רבי שלמה מזוויעהל וחתן האדמו"ר רבי דוד שלמה רבינוביץ מקוברין. גאון מופלג וצדיק יסוד עולם, כיהן ברבנות בקוברין ובזוויעהל. הוגלה לסיביר ע"י השלטון הסובייטי, לשבע שנים קשות (בין השנים תרפ"ט-תרצ"ו). לאחר מכן עלה לירושלים בה כבר גר אביו הגדול. בשנת תש"ה הוכתר לאדמו"ר על מקום אביו. נפטר בחשון תש"י (1949) ונקבר בבית העלמין הזמני בשכונת שייח'-באדר. מקום קברו נודע עד היום למקום תפילה וישועות, אליו נוהרים מתפללים רבים, הנוהגים להתפלל על קברו שלש פעמים רצופות, בימים שני חמישי ושני.
בנו ממלא מקומו – האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן (תרס"ו-תשמ"א, אנצי' לחסידות, ג', עמ' קצג), בעל "יקרא דמלכא". תלמיד חכם מופלג, איש קדוש פועל ישועות, נודע במעשי חסד ונשיאה בעול עם הבריות.
9 פריטי נייר, גודל ומצב משתנה. טוב עד בינוני.
Category
Chassidut - Letters, Manuscripts, and Documents
Catalogue
Online Auction 33, Part II: Judaica
October 12, 2021
Opening: $300
Sold for: $575
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
פנקס "תעודת עליה", עם תמונה, מילוי בכתב-יד וחותמות ה"משרד הארץ ישראלי" של "הסוכנות היהודית לארץ ישראל". וינה. [תרצ"ט] 1939.
תעודה של "הסוכנות היהודית" לעליית האדמו"ר רבי "אריה הרש טברסקי ומשפחתו" לארץ ישראל. בתעודה נכתב כי עולים עמו אשתו חוה ובתו מלכה, ונרשמו הנתונים הבאים: המקצוע – "רב", הנתינות – "גרמניה"; עזבו את וינה בתאריך 20/2/1939; נוסעים באניה אדריאטיקה לחוף חיפה. בעמוד האחרון חותמת מבית עולים בתל אביב מהתאריך 7/3/39.
האדמו"ר מזלטופולי-טשורטקוב – רבי צבי אריה טברסקי (תרנ"ז-תשכ"ח). חתנו הצעיר של האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב ובנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטופולי. רבי צבי אריה היה חביב מאד על חותנו הקדוש רבי ישראל מטשורטקוב, שהשפיע עליו רבות בקדושתו ובהנהגתו. הוא היה נמוך קומה, וחותנו היה אומר עליו כי בגופו הקטן שוכנת נשמה גדולה וגבוהה. לעתים אף היה מורה להמתין מלהתחיל בתפילת חזרת הש"ץ, עד שחתנו רבי צבי אריה יסיים את תפילתו שבלחש (על צדיקים ועל חסידים, עמ' 313). נודע כצדיק נשגב ועובד השם בלי הפסקה והיסח הדעת. איש אמת, ענוותן ושפל ברך. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה יחד עם חותנו הרבי מטשורטקוב, ולאחר פטירת חותנו בשנת תרצ"ד בקשו ממנו חסידי טשורטקוב בתל אביב כי יעלה לארץ בחפצם להכתירו לאדמו"ר עליהם. בענוותנותו הרבה סירב רבי צבי אריה להצעתם ונשאר על מקומו בווינה. עם כניסת הנאצים לווינה בשנת תרצ"ח הוכנס למאסר במחנה דכאו יחד עם רבי שלמה מטשורטקוב בן-גיסו. בשנת תרצ"ט שוחרר והצליח להמלט לארץ ישראל, יחד עם משפחתו (התעודה שלפנינו היא מעלייתו זו). הקים את בית מדרשו בתל אביב ונחשב לאחד מגדולי אדמו"רי בית רוז'ין בארץ ישראל. לאחר פטירת אחיינו האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב, הוכתר רבי צבי אריה גם לאדמו"ר לחסידי טשורטקוב והיה האדמו"ר האחרון לבית טשורטקוב. בתו היחידה אשת הרב פנחס ביברפלד מרבני תל אביב.
פנקס, [2] דפים פנימיים ושני דפי מעטפת. חסרים 2 דף בסוף הפנקס. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים ובלאי.
פנקס "תעודת עליה", עם תמונה, מילוי בכתב-יד וחותמות ה"משרד הארץ ישראלי" של "הסוכנות היהודית לארץ ישראל". וינה. [תרצ"ט] 1939.
תעודה של "הסוכנות היהודית" לעליית האדמו"ר רבי "אריה הרש טברסקי ומשפחתו" לארץ ישראל. בתעודה נכתב כי עולים עמו אשתו חוה ובתו מלכה, ונרשמו הנתונים הבאים: המקצוע – "רב", הנתינות – "גרמניה"; עזבו את וינה בתאריך 20/2/1939; נוסעים באניה אדריאטיקה לחוף חיפה. בעמוד האחרון חותמת מבית עולים בתל אביב מהתאריך 7/3/39.
האדמו"ר מזלטופולי-טשורטקוב – רבי צבי אריה טברסקי (תרנ"ז-תשכ"ח). חתנו הצעיר של האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב ובנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטופולי. רבי צבי אריה היה חביב מאד על חותנו הקדוש רבי ישראל מטשורטקוב, שהשפיע עליו רבות בקדושתו ובהנהגתו. הוא היה נמוך קומה, וחותנו היה אומר עליו כי בגופו הקטן שוכנת נשמה גדולה וגבוהה. לעתים אף היה מורה להמתין מלהתחיל בתפילת חזרת הש"ץ, עד שחתנו רבי צבי אריה יסיים את תפילתו שבלחש (על צדיקים ועל חסידים, עמ' 313). נודע כצדיק נשגב ועובד השם בלי הפסקה והיסח הדעת. איש אמת, ענוותן ושפל ברך. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה יחד עם חותנו הרבי מטשורטקוב, ולאחר פטירת חותנו בשנת תרצ"ד בקשו ממנו חסידי טשורטקוב בתל אביב כי יעלה לארץ בחפצם להכתירו לאדמו"ר עליהם. בענוותנותו הרבה סירב רבי צבי אריה להצעתם ונשאר על מקומו בווינה. עם כניסת הנאצים לווינה בשנת תרצ"ח הוכנס למאסר במחנה דכאו יחד עם רבי שלמה מטשורטקוב בן-גיסו. בשנת תרצ"ט שוחרר והצליח להמלט לארץ ישראל, יחד עם משפחתו (התעודה שלפנינו היא מעלייתו זו). הקים את בית מדרשו בתל אביב ונחשב לאחד מגדולי אדמו"רי בית רוז'ין בארץ ישראל. לאחר פטירת אחיינו האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב, הוכתר רבי צבי אריה גם לאדמו"ר לחסידי טשורטקוב והיה האדמו"ר האחרון לבית טשורטקוב. בתו היחידה אשת הרב פנחס ביברפלד מרבני תל אביב.
פנקס, [2] דפים פנימיים ושני דפי מעטפת. חסרים 2 דף בסוף הפנקס. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים ובלאי.
Category
Chassidut - Letters, Manuscripts, and Documents
Catalogue