Online Auction 33, Part I - Judaica
Early Books, Books Printed in the East and in Jerusalem, Letters and Manuscripts
October 11, 2021
- and (232) Apply and filter
- book (164) Apply book filter
- print (118) Apply print filter
- eretz (56) Apply eretz filter
- israel (56) Apply israel filter
- jerusalem (56) Apply jerusalem filter
- in (54) Apply in filter
- letter (53) Apply letter filter
- sheet (35) Apply sheet filter
- singl (35) Apply singl filter
- earli (31) Apply earli filter
- jewri (30) Apply jewri filter
- handwritten (29) Apply handwritten filter
- 19 (27) Apply 19 filter
- 19th (27) Apply 19th filter
- 20 (27) Apply 20 filter
- 20th (27) Apply 20th filter
- centuri (27) Apply centuri filter
- israel, (27) Apply israel, filter
- th (27) Apply th filter
- manuscript (25) Apply manuscript filter
- prayer (21) Apply prayer filter
- siddurim (21) Apply siddurim filter
- classic (20) Apply classic filter
- commentari (20) Apply commentari filter
- countri (20) Apply countri filter
- document (20) Apply document filter
- halachah (20) Apply halachah filter
- halachah, (20) Apply halachah, filter
- ladino (20) Apply ladino filter
- materi (20) Apply materi filter
- material, (20) Apply material, filter
- orient (20) Apply orient filter
- responsa (20) Apply responsa filter
- bibliographi (19) Apply bibliographi filter
- histori (19) Apply histori filter
- history, (19) Apply history, filter
- judaica (19) Apply judaica filter
- bibl (15) Apply bibl filter
- erit (15) Apply erit filter
- hapletah (15) Apply hapletah filter
- holocaust (15) Apply holocaust filter
- italian (15) Apply italian filter
- she (15) Apply she filter
- she'erit (15) Apply she'erit filter
- sheerit (15) Apply sheerit filter
- tehillim (15) Apply tehillim filter
- controversi (13) Apply controversi filter
- pamphlet (13) Apply pamphlet filter
- pamphlets, (13) Apply pamphlets, filter
Displaying 217 - 228 of 297
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $120
Unsold
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "משה בלויא" מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. רייכנהאלע (באד-רייכנהאל, גרמניה), כ"ג אב [תרפ"ג].
נכתב בעת נסיעת רבי משה בלוי בראש המשלחת הירושלמית אל ה"כנסיה הגדולה" הראשונה של "אגודת ישראל" שהתקיימה בווינה. רבי משה ממען את המכתב ל"כבוד הלשכה השחורה הי"ו" [יתכן שזהו כינוי אירוני שנתן רבי משה בלוי לחברי לשכתו בירושלים "מרכז אגודת ישראל", על משקל הכינוי בו כינו החוגים הציוניים את ה"לשכה" בקובנא של העסקנים החרדים המתנגדים לציונות].
רבי משה בלוי כותב, כי הרב בן ציון ידלר נסע לקרלסבד, אל הקונגרס הציוני שהתקיים שם באותה עת - "...בטח תתפלאו על זה, אכן כן הוא הדבר. הוא נסע עפ"י האינצטיבא [=היזמה] של הרה"ג רובין ובהסכמת כולנו, וגם בהסכמת הצירים הציונים שנסעו אתנו על הספינה. התועלת מנסיעתו והנמוקים לזה, נודיע לכם במכתב... משה בלויא".
בראש המכתב מודיע רבי משה בלוי כי הגיעו לבאד-רייכנהאל בנסיעה ישרה מטריאסטה, וכי הם מתכוונים לצאת לווינה ביום שני הבא.
הקונגרס הציוני ה-13 נערך בתחילת חודש אוגוסט 1923, בעיר קרלסבד. הכנסיה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" נערכה בעיר וינה כשבוע לאחר מכן, בין התאריכים ג-י' באלול (15-22 באוגוסט). "המגיד הירושלמי" רבי בן ציון ידלר הגיע במשלחת רשמית מירושלים אל הכנסיה הגדולה בעיר וינה. תחילה נסע לעיר קרלסבד וביקר כמה ימים באופן בלתי-רשמי בקונגרס הציוני בעיר.
במכתב שלפנינו נראה כי רבי משה בלוי מנסה להצטדק בפני חבריו על נסיעתו של רבי בן ציון ידלר אל הקונגרס הציוני. רבי בן ציון ידלר עצמו מספר בזכרונותיו על מסעו לכנסיה הגדולה הראשונה, ואף מתייחס לסיבת הנסיעה הזו לקונגרס הציוני בקרלסבד ומתאר את מעשיו שם: "...בשבוע ההוא בו נסענו התקיים גם קונגרס הציונים בעיר קרלסבד. חברי ובראשם הגאון ר' מרדכי לייב [רובין, ראב"ד ירושלים] יעצוני לנסוע לשם, כדי למחות ולדבר על לב הצירים התמימים הנאספים שם לקול קריאת ראשי הציונים, לספר להם על מצב ההרס שהביאו ראשי הציונים על אר"י. כיון שרבו עלי הפצרות חברי הסכמתי להפנות את צעדי לקרלסבד. כל נוסעי הספינה השתתפו בהוצאות הנסיעה לקונגרס. ביום ג' כ''ה מנחם אב הגענו לווינה ולמחרת ביום ד' נסעתי ברכבת המהירה לקרלסבד... בשבת קודש אחה''צ דרשתי שם בבהכ''נ הגדול לפני קהל רב, ואחר השבת נפגשתי עם הרבה מהנאספים והוכחתים בפרטות על השתתפותם בעניני הציונות, וגם ספרתי לפניהם מהחורבן שעשו הציונים בא"י, בפרט בענין החינוך בבתי ספר וגימנזיות שלהם, חילול שבת ופריצות, וגם על מה שהקימו לאחרונה את המטבח הגדול בירושלים עבור הפועלים וכולו על מאכלי טריפה..." (בטוב ירושלים, עמ' קלז).
[1] דף. 9.5X14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים (כתמי רטיבות), קרעים ובלאי, עם פגיעות בטקסט. נקבי תיוק.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "משה בלויא" מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. רייכנהאלע (באד-רייכנהאל, גרמניה), כ"ג אב [תרפ"ג].
נכתב בעת נסיעת רבי משה בלוי בראש המשלחת הירושלמית אל ה"כנסיה הגדולה" הראשונה של "אגודת ישראל" שהתקיימה בווינה. רבי משה ממען את המכתב ל"כבוד הלשכה השחורה הי"ו" [יתכן שזהו כינוי אירוני שנתן רבי משה בלוי לחברי לשכתו בירושלים "מרכז אגודת ישראל", על משקל הכינוי בו כינו החוגים הציוניים את ה"לשכה" בקובנא של העסקנים החרדים המתנגדים לציונות].
רבי משה בלוי כותב, כי הרב בן ציון ידלר נסע לקרלסבד, אל הקונגרס הציוני שהתקיים שם באותה עת - "...בטח תתפלאו על זה, אכן כן הוא הדבר. הוא נסע עפ"י האינצטיבא [=היזמה] של הרה"ג רובין ובהסכמת כולנו, וגם בהסכמת הצירים הציונים שנסעו אתנו על הספינה. התועלת מנסיעתו והנמוקים לזה, נודיע לכם במכתב... משה בלויא".
בראש המכתב מודיע רבי משה בלוי כי הגיעו לבאד-רייכנהאל בנסיעה ישרה מטריאסטה, וכי הם מתכוונים לצאת לווינה ביום שני הבא.
הקונגרס הציוני ה-13 נערך בתחילת חודש אוגוסט 1923, בעיר קרלסבד. הכנסיה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" נערכה בעיר וינה כשבוע לאחר מכן, בין התאריכים ג-י' באלול (15-22 באוגוסט). "המגיד הירושלמי" רבי בן ציון ידלר הגיע במשלחת רשמית מירושלים אל הכנסיה הגדולה בעיר וינה. תחילה נסע לעיר קרלסבד וביקר כמה ימים באופן בלתי-רשמי בקונגרס הציוני בעיר.
במכתב שלפנינו נראה כי רבי משה בלוי מנסה להצטדק בפני חבריו על נסיעתו של רבי בן ציון ידלר אל הקונגרס הציוני. רבי בן ציון ידלר עצמו מספר בזכרונותיו על מסעו לכנסיה הגדולה הראשונה, ואף מתייחס לסיבת הנסיעה הזו לקונגרס הציוני בקרלסבד ומתאר את מעשיו שם: "...בשבוע ההוא בו נסענו התקיים גם קונגרס הציונים בעיר קרלסבד. חברי ובראשם הגאון ר' מרדכי לייב [רובין, ראב"ד ירושלים] יעצוני לנסוע לשם, כדי למחות ולדבר על לב הצירים התמימים הנאספים שם לקול קריאת ראשי הציונים, לספר להם על מצב ההרס שהביאו ראשי הציונים על אר"י. כיון שרבו עלי הפצרות חברי הסכמתי להפנות את צעדי לקרלסבד. כל נוסעי הספינה השתתפו בהוצאות הנסיעה לקונגרס. ביום ג' כ''ה מנחם אב הגענו לווינה ולמחרת ביום ד' נסעתי ברכבת המהירה לקרלסבד... בשבת קודש אחה''צ דרשתי שם בבהכ''נ הגדול לפני קהל רב, ואחר השבת נפגשתי עם הרבה מהנאספים והוכחתים בפרטות על השתתפותם בעניני הציונות, וגם ספרתי לפניהם מהחורבן שעשו הציונים בא"י, בפרט בענין החינוך בבתי ספר וגימנזיות שלהם, חילול שבת ופריצות, וגם על מה שהקימו לאחרונה את המטבח הגדול בירושלים עבור הפועלים וכולו על מאכלי טריפה..." (בטוב ירושלים, עמ' קלז).
[1] דף. 9.5X14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים (כתמי רטיבות), קרעים ובלאי, עם פגיעות בטקסט. נקבי תיוק.
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $150
Sold for: $188
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
"כתב קבלה" לשוחט, בחתימת השו"ב רבי אברהם ראם ובחתימת רבני בית הדין: רבי יוסף גרשון הורביץ, רבי אליהו ראם ורבי אברהם דוד רוזנטל. עם כמה שורות בכתב-ידו וחתימתו של הראב"ד רבי צבי פסח פראנק. ירושלים, תש"א-תש"ב [1941].
תעודה גדולה – בכתיבה קליגרפית, בדיו שחורה ואדומה. הנסמך לשוחט הוא הבחור רבי יהושע ברוך לוי "מלומדי הישיבה הק' תורת אמת" [ישיבת חב"ד], והוא נבחן על ידיעותיו בהשחזת הסכין ובדיקתו, בשחיטה ובבדיקת הריאה.
החותם ראשון על התעודה, הוא השוחט הנודע רבי אברהם ראם (תרס"ג-תשכ"ג), בן הגאון רבי יונה ראם מבירז מרבני ירושלים. נודע לשוחט בקי במלאכתו ותלמיד חכם מופלג, שרבים סמכו על הוראותיו. מעניין לציין כי לאחר פטירתו של ר' אברהם ראם, הפסיק הגרי"ש אלישיב לאכול מבשר בהמה, עקב חששותיו לסמוך על הכרעות שוחטים אחרים.
[1] דף. 45 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
"כתב קבלה" לשוחט, בחתימת השו"ב רבי אברהם ראם ובחתימת רבני בית הדין: רבי יוסף גרשון הורביץ, רבי אליהו ראם ורבי אברהם דוד רוזנטל. עם כמה שורות בכתב-ידו וחתימתו של הראב"ד רבי צבי פסח פראנק. ירושלים, תש"א-תש"ב [1941].
תעודה גדולה – בכתיבה קליגרפית, בדיו שחורה ואדומה. הנסמך לשוחט הוא הבחור רבי יהושע ברוך לוי "מלומדי הישיבה הק' תורת אמת" [ישיבת חב"ד], והוא נבחן על ידיעותיו בהשחזת הסכין ובדיקתו, בשחיטה ובבדיקת הריאה.
החותם ראשון על התעודה, הוא השוחט הנודע רבי אברהם ראם (תרס"ג-תשכ"ג), בן הגאון רבי יונה ראם מבירז מרבני ירושלים. נודע לשוחט בקי במלאכתו ותלמיד חכם מופלג, שרבים סמכו על הוראותיו. מעניין לציין כי לאחר פטירתו של ר' אברהם ראם, הפסיק הגרי"ש אלישיב לאכול מבשר בהמה, עקב חששותיו לסמוך על הכרעות שוחטים אחרים.
[1] דף. 45 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $100
Unsold
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
אוסף של חוברות ופרסומים שונים בעניין פרעות תרפ"ט ופרעות תרצ"ו:
• ועדת החקירה, דין וחשבון מלא מעבודת ועדת החקירה הפרלמנטרית בירושלים, החל מיום 24 באוקטובר 1929. הוצאת "תל-אביב", תל-אביב, [תרפ"ט-תר"צ 1929-1930]. שש חוברות, חלקים א, ב, ג, ה, ו, ז. חלק ד' חסר. חלק א', חלק ג' וחלק ה' מופיעים פעמיים (העותק השני של חלק א' הוא מן המהדורה השנייה, מן העותק הראשון חסרה המעטפת).
שש חוברות עם סיכומים ודו"חות של ישיבות "ועדת שו", ועדת החקירה הבריטית למאורעות תרפ"ט.
בצד האחורי של כל אחד מעמודי השער מופיע הכיתוב: "ע"פ הסטינוגרמה בעתונים 'דבר', 'דאר היום', 'הארץ' ו'פלשתין ביולטין' בצרוף תעודות, תיאורים ורשמים".
על העטיפות מופיעות תמונות של משתתפי הועדה, ועל גבי העטיפה האחורית של אחת החוברות מופיע הכיתוב: "הצלומים של ארושקס, הקלישאות של פיקובסקי".
מצורפות החוברות:
• לזכר חללי יערות הכרמל. חיפה, תרצ"ט [1939].
• שבוע הדמים בירושלים ובארץ ישראל י"ז-כ"ב אב תרפ"ט, מתוך כתב העת, ירושלים, שבועון לעם, בעריכת ד"ר אליהו בלנק. ירושלים, תרפ"ט [1929. שנה א' חוברת יב.
• כרך ובו אגודים פרסומים שונים ומספר גליונות מתוך כתבי עת שונים:
מצדה, יוצא לאור על ידי התאגדות הסטודנטים. ירושלים, תרצ"ג [1933].
יזכר, תמונות ותולדות י"ח קדושי ניסן תרצ"ו. [תל-אביב, אחר תרצ"ו 1936].
קול הדם, תמונות ותולדות קדושי ירושלים, חיפה ופצועי יפו. [תל אביב, שנות ה-30].
הזכרת נשמות, מאורעות הדמים בתל-אביב. [תל אביב, שנות ה-30].
חזית-הנער, במה לשאלות הנער הלאומי בארץ ישראל, בעריכת ד"ר י. ה. ייבין. ירושלים, תרצ"ד 1934.
רעיון ומפעל, בטאון מרכזי לקרן תל-חי. תל-אביב, תרצ"ה 1935. שני גליונות מהשנה הראשונה.
בסערת המלחמה, קובץ בעניני השעה. הוצאת ברית הסטודנטים "אל-על", ירושלים, תרצ"ו [1936].
12 כרכים וחוברות. גודל ומצב משתנים.
אוסף של חוברות ופרסומים שונים בעניין פרעות תרפ"ט ופרעות תרצ"ו:
• ועדת החקירה, דין וחשבון מלא מעבודת ועדת החקירה הפרלמנטרית בירושלים, החל מיום 24 באוקטובר 1929. הוצאת "תל-אביב", תל-אביב, [תרפ"ט-תר"צ 1929-1930]. שש חוברות, חלקים א, ב, ג, ה, ו, ז. חלק ד' חסר. חלק א', חלק ג' וחלק ה' מופיעים פעמיים (העותק השני של חלק א' הוא מן המהדורה השנייה, מן העותק הראשון חסרה המעטפת).
שש חוברות עם סיכומים ודו"חות של ישיבות "ועדת שו", ועדת החקירה הבריטית למאורעות תרפ"ט.
בצד האחורי של כל אחד מעמודי השער מופיע הכיתוב: "ע"פ הסטינוגרמה בעתונים 'דבר', 'דאר היום', 'הארץ' ו'פלשתין ביולטין' בצרוף תעודות, תיאורים ורשמים".
על העטיפות מופיעות תמונות של משתתפי הועדה, ועל גבי העטיפה האחורית של אחת החוברות מופיע הכיתוב: "הצלומים של ארושקס, הקלישאות של פיקובסקי".
מצורפות החוברות:
• לזכר חללי יערות הכרמל. חיפה, תרצ"ט [1939].
• שבוע הדמים בירושלים ובארץ ישראל י"ז-כ"ב אב תרפ"ט, מתוך כתב העת, ירושלים, שבועון לעם, בעריכת ד"ר אליהו בלנק. ירושלים, תרפ"ט [1929. שנה א' חוברת יב.
• כרך ובו אגודים פרסומים שונים ומספר גליונות מתוך כתבי עת שונים:
מצדה, יוצא לאור על ידי התאגדות הסטודנטים. ירושלים, תרצ"ג [1933].
יזכר, תמונות ותולדות י"ח קדושי ניסן תרצ"ו. [תל-אביב, אחר תרצ"ו 1936].
קול הדם, תמונות ותולדות קדושי ירושלים, חיפה ופצועי יפו. [תל אביב, שנות ה-30].
הזכרת נשמות, מאורעות הדמים בתל-אביב. [תל אביב, שנות ה-30].
חזית-הנער, במה לשאלות הנער הלאומי בארץ ישראל, בעריכת ד"ר י. ה. ייבין. ירושלים, תרצ"ד 1934.
רעיון ומפעל, בטאון מרכזי לקרן תל-חי. תל-אביב, תרצ"ה 1935. שני גליונות מהשנה הראשונה.
בסערת המלחמה, קובץ בעניני השעה. הוצאת ברית הסטודנטים "אל-על", ירושלים, תרצ"ו [1936].
12 כרכים וחוברות. גודל ומצב משתנים.
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $100
Unsold
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
אוסף דפי תפילה ופרסומים מתקופת קום המדינה, תש"ז-תש"ט 1947-1949:
• גליון מנהלת העם, צווים והודעות. יצא לאור בתל-אביב, ביום א' אייר תש"ח [1948].
• צבא הגנה לישראל, חוקת השפוט, תש"ח. מתוך תוספת ב' של העתון הרשמי של מדינת ישראל מס' 20, מיום ד' באלול תש"ח, 9 בספטמבר 1948. [תל-אביב, תש"ח 1948].
• סדר התפלה לחג העצמאות הראשון במדינת ישראל. בית הכנסת הגדול בתל-אביב, ה' אייר התש"ט [1949].
• דף, תפלה ליום שני של ראש-השנה בשעת פתיחת ההיכל וביום הכפורים לפני תפילת הנעילה, מאת הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, ערב ראש השנה תש"ח. [ירושלים, תש"ז 1947]. שני עותקים.
• דף, סליחה לימים נוראים ותפלה ליום שני של ראש השנה בשעת פתיחת ההיכל וביום הכפורים לפני תפלת הנעילה, מטעם הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. אלול תש"ח.
• דף, דברי שלום וברכה אל קהל ישראל יושבי ירושלים, מאת הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. ערב ראש השנה תש"ח. שני עותקים.
3 חוברות, ו-5 דפים בודדים. גודל ומצב משתנים.
אוסף דפי תפילה ופרסומים מתקופת קום המדינה, תש"ז-תש"ט 1947-1949:
• גליון מנהלת העם, צווים והודעות. יצא לאור בתל-אביב, ביום א' אייר תש"ח [1948].
• צבא הגנה לישראל, חוקת השפוט, תש"ח. מתוך תוספת ב' של העתון הרשמי של מדינת ישראל מס' 20, מיום ד' באלול תש"ח, 9 בספטמבר 1948. [תל-אביב, תש"ח 1948].
• סדר התפלה לחג העצמאות הראשון במדינת ישראל. בית הכנסת הגדול בתל-אביב, ה' אייר התש"ט [1949].
• דף, תפלה ליום שני של ראש-השנה בשעת פתיחת ההיכל וביום הכפורים לפני תפילת הנעילה, מאת הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, ערב ראש השנה תש"ח. [ירושלים, תש"ז 1947]. שני עותקים.
• דף, סליחה לימים נוראים ותפלה ליום שני של ראש השנה בשעת פתיחת ההיכל וביום הכפורים לפני תפלת הנעילה, מטעם הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. אלול תש"ח.
• דף, דברי שלום וברכה אל קהל ישראל יושבי ירושלים, מאת הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. ערב ראש השנה תש"ח. שני עותקים.
3 חוברות, ו-5 דפים בודדים. גודל ומצב משתנים.
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $200
Sold for: $275
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מאתיים קבלות מודפסות של החווה החקלאית סג'רה, עם מילוי פרטים בכתב-יד, חותמות-דיו רשמיות וחתימות של מנהלי החווה. כרוכות יחד. סג'רה, 1903. צרפתית.
קבלות רשמיות של החווה החקלאית סג'רה שניתנו תמורת שירותים ומוצרים שסופקו לחווה. רבות מהקבלות חתומות בידי אליהו קראוזה, מנהל החווה מטעם ארגון יק"א בין השנים 1901-1913, ולימים המנהל של ביה"ס החקלאי "מקווה ישראל". כמה קבלות חתומות בידי אליעזר נחום ברון, מנהל חדרי האירוח בחווה. על גבי כמה קבלות מופיעות חותמות-דיו עות'מאניות וחותמות-דיו של החברה החיפאית "A. Dück & Cie.".
החווה בסג'רה הוקמה ב-1899 כמרכז הכשרה חקלאית בידי החברה להתיישבות יהודית יק"א. העבודה בחווה החלה בשנת 1900, ובשנת 1902 הוקמה על אדמת החווה המושבה אילניה. בין חקלאי סג'רה נמנה גם דוד בן-גוריון, ששהה במקום מאוקטובר 1907 עד אוקטובר 1909. בין ההצלחות של הפרויקט החקלאי בחוות סג'רה בשנים הראשונות להיווסדה היו העברת השמירה על החווה לידיים יהודיות על ידי ארגון "בר גיורא" ("כיבוש השמירה"); ייסוד ההסתדרות "החורש" במטרה לאגד את כל פועלי הגליל במושבות ובחוות הלאומיות; וייסוד הקולקטיב החקלאי הראשון.
[200] קבלות, 21X13 ס"מ, כרוכות יחד בכריכה חדשה (עם דפי בטנה חדשים). מצב טוב. סימני קיפול במספר קבלות. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים ספורים (ללא פגיעה בטקסט).
מאתיים קבלות מודפסות של החווה החקלאית סג'רה, עם מילוי פרטים בכתב-יד, חותמות-דיו רשמיות וחתימות של מנהלי החווה. כרוכות יחד. סג'רה, 1903. צרפתית.
קבלות רשמיות של החווה החקלאית סג'רה שניתנו תמורת שירותים ומוצרים שסופקו לחווה. רבות מהקבלות חתומות בידי אליהו קראוזה, מנהל החווה מטעם ארגון יק"א בין השנים 1901-1913, ולימים המנהל של ביה"ס החקלאי "מקווה ישראל". כמה קבלות חתומות בידי אליעזר נחום ברון, מנהל חדרי האירוח בחווה. על גבי כמה קבלות מופיעות חותמות-דיו עות'מאניות וחותמות-דיו של החברה החיפאית "A. Dück & Cie.".
החווה בסג'רה הוקמה ב-1899 כמרכז הכשרה חקלאית בידי החברה להתיישבות יהודית יק"א. העבודה בחווה החלה בשנת 1900, ובשנת 1902 הוקמה על אדמת החווה המושבה אילניה. בין חקלאי סג'רה נמנה גם דוד בן-גוריון, ששהה במקום מאוקטובר 1907 עד אוקטובר 1909. בין ההצלחות של הפרויקט החקלאי בחוות סג'רה בשנים הראשונות להיווסדה היו העברת השמירה על החווה לידיים יהודיות על ידי ארגון "בר גיורא" ("כיבוש השמירה"); ייסוד ההסתדרות "החורש" במטרה לאגד את כל פועלי הגליל במושבות ובחוות הלאומיות; וייסוד הקולקטיב החקלאי הראשון.
[200] קבלות, 21X13 ס"מ, כרוכות יחד בכריכה חדשה (עם דפי בטנה חדשים). מצב טוב. סימני קיפול במספר קבלות. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים ספורים (ללא פגיעה בטקסט).
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $100
Sold for: $175
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
ספר שאלת חכם, בעניין הלנת המת על פי סוגיות הש"ס, מאת הרב הדוקטור נפתלי הירץ שלזינגר. פרנקפורט דאודר, [תקע"א 1811]. מהדורה יחידה.
הסכמה מאת רבי אהרן יהודה ליב מרגליות, אב"ד פרנקפורט דאודר.
הספר עוסק בפולמוס שהתנהל בגרמניה בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 בעניין איסור הלנת המתים וקביעת רגע המוות בהלכה היהודית. בשנת 1772, פרידריך השני, דוכס מקלנבורג-שוורין הוציא הוראה, לפיה אסור לקבור אדם עד שיעברו שלושה ימים מיום מותו (מתוך חשש שמדובר ב"מת מדומה"). יהודי הדוכסות פנו לרבי יעקב עמדין - היעב"ץ, ולמשה מנדלסון שיבואו לעזרתם בהגנה על מנהג הקבורה היהודי. מנדלסון טען שאמנם דין התורה לא מחייב קבורה מיידית, אבל ההלכה מחייבת אותה מדרבנן. הוא הציע פשרה, על פיה הקהילה היהודית תמשיך במנהג הקבורה המיידית, אבל רק אחרי שרופא מוסמך יוודא שהנפטר מת מוות ודאי. היעב"ץ אחז בדעה הפוכה. הוא טען שהתמיכה ברפואה המודרנית היא זו שמובילה את מנדלסון בתשובתו, והוא מבסס אותה על פי ראיות מפוקפקות מהתלמוד, ולכן אין לאמץ את הפשרה שהציע. מנדלסון והיעב"ץ החליפו ביניהם מכתבים בהם הם מנמקים את דעותיהם אך לא הגיעו להסכמה. בסופו של דבר הפשרה שהציע מנדלסון נתקבלה על ידי הממשלה, אך במישור התורני הסוגייה לא שככה ורבנים נוספים מגרמניה ומדינות נוספות המשיכו לדון באיסור הלנת המת וקביעת המוות, ולהביע את דעותיהם לכאן או לכאן. בספר שלפנינו, סוקר המחבר את הדעות השונות של קודמיו בעניין, ומצדד בעמדה התומכת בהלנת המת, לשם מניעת ספקות. בספר אף מפורטים סימני המוות המובהקים. עוד על סוגיית הלנת המת וספר "שאלת חכם", ראה: משה סמט, "הלנת מתים, לתולדות הפולמוס על קביעת זמן המוות", אסופות, ג, ירושלים תשמ"ט, עמ' תיג-תסה.
הערות בכתב-יד (גרמנית) בדף המגן.
מב דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם פגמים קלים.
ספר שאלת חכם, בעניין הלנת המת על פי סוגיות הש"ס, מאת הרב הדוקטור נפתלי הירץ שלזינגר. פרנקפורט דאודר, [תקע"א 1811]. מהדורה יחידה.
הסכמה מאת רבי אהרן יהודה ליב מרגליות, אב"ד פרנקפורט דאודר.
הספר עוסק בפולמוס שהתנהל בגרמניה בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 בעניין איסור הלנת המתים וקביעת רגע המוות בהלכה היהודית. בשנת 1772, פרידריך השני, דוכס מקלנבורג-שוורין הוציא הוראה, לפיה אסור לקבור אדם עד שיעברו שלושה ימים מיום מותו (מתוך חשש שמדובר ב"מת מדומה"). יהודי הדוכסות פנו לרבי יעקב עמדין - היעב"ץ, ולמשה מנדלסון שיבואו לעזרתם בהגנה על מנהג הקבורה היהודי. מנדלסון טען שאמנם דין התורה לא מחייב קבורה מיידית, אבל ההלכה מחייבת אותה מדרבנן. הוא הציע פשרה, על פיה הקהילה היהודית תמשיך במנהג הקבורה המיידית, אבל רק אחרי שרופא מוסמך יוודא שהנפטר מת מוות ודאי. היעב"ץ אחז בדעה הפוכה. הוא טען שהתמיכה ברפואה המודרנית היא זו שמובילה את מנדלסון בתשובתו, והוא מבסס אותה על פי ראיות מפוקפקות מהתלמוד, ולכן אין לאמץ את הפשרה שהציע. מנדלסון והיעב"ץ החליפו ביניהם מכתבים בהם הם מנמקים את דעותיהם אך לא הגיעו להסכמה. בסופו של דבר הפשרה שהציע מנדלסון נתקבלה על ידי הממשלה, אך במישור התורני הסוגייה לא שככה ורבנים נוספים מגרמניה ומדינות נוספות המשיכו לדון באיסור הלנת המת וקביעת המוות, ולהביע את דעותיהם לכאן או לכאן. בספר שלפנינו, סוקר המחבר את הדעות השונות של קודמיו בעניין, ומצדד בעמדה התומכת בהלנת המת, לשם מניעת ספקות. בספר אף מפורטים סימני המוות המובהקים. עוד על סוגיית הלנת המת וספר "שאלת חכם", ראה: משה סמט, "הלנת מתים, לתולדות הפולמוס על קביעת זמן המוות", אסופות, ג, ירושלים תשמ"ט, עמ' תיג-תסה.
הערות בכתב-יד (גרמנית) בדף המגן.
מב דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם פגמים קלים.
Category
Polemics - Proclamations, Pamphlets, and Controversial Books
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $100
Sold for: $125
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
ספר תספורת לוליינית, תשובות אודות איסור הגילוח בימי חול המועד, מאת רבי יעקב יחזקאל הלוי. ברלין, [תקצ"ט 1839].
הספר כולל תשובות ודברי בקורת על ספר "מאמר התגלחת" מאת רבי יצחק שמואל ריג'יו, שנדפס בוינה מספר שנים קודם לכן, ובו התיר המחבר להתגלח בחול המועד.
[3], xi, [1], 98, [2] עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה.
ספר תספורת לוליינית, תשובות אודות איסור הגילוח בימי חול המועד, מאת רבי יעקב יחזקאל הלוי. ברלין, [תקצ"ט 1839].
הספר כולל תשובות ודברי בקורת על ספר "מאמר התגלחת" מאת רבי יצחק שמואל ריג'יו, שנדפס בוינה מספר שנים קודם לכן, ובו התיר המחבר להתגלח בחול המועד.
[3], xi, [1], 98, [2] עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה.
Category
Polemics - Proclamations, Pamphlets, and Controversial Books
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $100
Sold for: $138
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
ספר תורת הקנאות, מכתבי רבני גרמניה, הולנד, פולין והונגריה, נגד אסיפת הרפורמים בברוינשווייג. אמשטרדם, תר"ה [1845]. שתי חוברות.
אסיפת הרפורמים הראשונה נערכה בחודש תמוז תר"ד (1844) בעיר ברוינשווייג שבגרמניה, ובה הוכרז על עריכת "תיקונים" בהלכה ובסידור התפילה. בתגובה התגייסו ראשי הפקוא"מ באמשטרדם, רצ"ה לעהרן ור"א פרינץ, להשיב מלחמה שערה, הריצו מכתבים לכל גדולי הדור, והדפיסו את מכתבי התשובה שקיבלו בשתי החוברות שלפנינו, תחת השם "תורת הקנאות". ככל הנראה היתה כוונה גם להוציא לאור חוברת שלישית, שלא הופיעה לבסוף.
שתי חוברות. חוברת ראשונה: יג דף. חוברת שניה: [1], יד-לג דף. 26 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קמטים. רישום בכתב-יד. מעטפות נייר ירוקות, מודפסות, מקוריות. כתמים ופגמים במעטפות הנייר.
ספר תורת הקנאות, מכתבי רבני גרמניה, הולנד, פולין והונגריה, נגד אסיפת הרפורמים בברוינשווייג. אמשטרדם, תר"ה [1845]. שתי חוברות.
אסיפת הרפורמים הראשונה נערכה בחודש תמוז תר"ד (1844) בעיר ברוינשווייג שבגרמניה, ובה הוכרז על עריכת "תיקונים" בהלכה ובסידור התפילה. בתגובה התגייסו ראשי הפקוא"מ באמשטרדם, רצ"ה לעהרן ור"א פרינץ, להשיב מלחמה שערה, הריצו מכתבים לכל גדולי הדור, והדפיסו את מכתבי התשובה שקיבלו בשתי החוברות שלפנינו, תחת השם "תורת הקנאות". ככל הנראה היתה כוונה גם להוציא לאור חוברת שלישית, שלא הופיעה לבסוף.
שתי חוברות. חוברת ראשונה: יג דף. חוברת שניה: [1], יד-לג דף. 26 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קמטים. רישום בכתב-יד. מעטפות נייר ירוקות, מודפסות, מקוריות. כתמים ופגמים במעטפות הנייר.
Category
Polemics - Proclamations, Pamphlets, and Controversial Books
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $100
Sold for: $325
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
ספר שערי חיים, בירורים הלכתיים אודות דין מחללי שבת והכופרים בתורה, מאת הגאון רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש. אונגוואר, תרכ"ט [1869]. מהדורה ראשונה.
בירורים הלכתיים אודות דין מחללי שבת והכופרים בתורה שבכתב או תורה שבעל פה ודברי פולמוס נגד הקהילות הניאולוגיות בהונגריה.
בשער חתימת ידו של רבי "נפתלי בהרמא"י הכהן שווארץ" – רבי נפתלי שוורץ בעל ה"בית נפתלי" (תר"ו-תרנ"ז), בנו וממלא מקומו של בעל ה"קול אריה" - רבי אברהם יהודה שווארץ אב"ד ה'-מאד (העגאליא מאד - Mád, הונגריה). כיהן ברבנות העיר מאד החל משנת תרמ"ד, והקים בה ישיבה גדולה. מקורב לאדמו"רי בעלז ושינאווא.
חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
[4], ד-מג, [1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וסימני עש. דפים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.
ספר שערי חיים, בירורים הלכתיים אודות דין מחללי שבת והכופרים בתורה, מאת הגאון רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש. אונגוואר, תרכ"ט [1869]. מהדורה ראשונה.
בירורים הלכתיים אודות דין מחללי שבת והכופרים בתורה שבכתב או תורה שבעל פה ודברי פולמוס נגד הקהילות הניאולוגיות בהונגריה.
בשער חתימת ידו של רבי "נפתלי בהרמא"י הכהן שווארץ" – רבי נפתלי שוורץ בעל ה"בית נפתלי" (תר"ו-תרנ"ז), בנו וממלא מקומו של בעל ה"קול אריה" - רבי אברהם יהודה שווארץ אב"ד ה'-מאד (העגאליא מאד - Mád, הונגריה). כיהן ברבנות העיר מאד החל משנת תרמ"ד, והקים בה ישיבה גדולה. מקורב לאדמו"רי בעלז ושינאווא.
חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
[4], ד-מג, [1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וסימני עש. דפים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.
Category
Polemics - Proclamations, Pamphlets, and Controversial Books
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $150
Sold for: $350
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
ספר זמיר עריצים, פולמוס נגד החסידות, מאת רבי דוד ממאקוב. [קניגסברג, תר"כ 1860 בקירוב]. מהדורה שנייה. בשער נדפס התאריך "תקנ"ח" (שהועתק מהמהדורה הראשונה).
ספר פולמוס נגד החסידות. בשער: " ספר זמיר עריצים... אשר קמו בעדת היהודים כת אחת ונקראים בשם חסידים. היו לצנינים... תפילתם בקולות ולפידים. מלאים חמס ובגד בוגדים... רופאי אליל... שינו נוסח התפילה בכל מלה ומלה... הניחו התורה הנותנת ללומדיה אורה. לכן קמתי אני הצעיר מתאבק בעפר רגלי ת"ח וסר למשמעתו של הגאון מ"ו אליהו ז"ל והדפסתי זה הספר קטן להיות למזכרת לדורי דורות".
ספר זמיר עריצים שנדפס בוורשא תקנ"ח שונה בתוכנו מספר הפולמוס נגד החסידות שקדם לו, "זמיר עריצים וחרבות צורים", שנדפס לראשונה באלעקסניץ בשנת תקל"ב, והמיוחס לרבי אריה יהודה ליב ב"ר מרדכי סופר מבראד. מחבר הספר שלפנינו העלים את שמו, אך ידוע שהוא רבי דוד ב"ר בן-ציון ממאקוב.
רישום בכתב-יד בדף המגן: "רש"י בר"ב שו"ב במינסק".
טז דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דף השער מנותק בחלקו. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם פגמים.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1266.
ספר זמיר עריצים, פולמוס נגד החסידות, מאת רבי דוד ממאקוב. [קניגסברג, תר"כ 1860 בקירוב]. מהדורה שנייה. בשער נדפס התאריך "תקנ"ח" (שהועתק מהמהדורה הראשונה).
ספר פולמוס נגד החסידות. בשער: " ספר זמיר עריצים... אשר קמו בעדת היהודים כת אחת ונקראים בשם חסידים. היו לצנינים... תפילתם בקולות ולפידים. מלאים חמס ובגד בוגדים... רופאי אליל... שינו נוסח התפילה בכל מלה ומלה... הניחו התורה הנותנת ללומדיה אורה. לכן קמתי אני הצעיר מתאבק בעפר רגלי ת"ח וסר למשמעתו של הגאון מ"ו אליהו ז"ל והדפסתי זה הספר קטן להיות למזכרת לדורי דורות".
ספר זמיר עריצים שנדפס בוורשא תקנ"ח שונה בתוכנו מספר הפולמוס נגד החסידות שקדם לו, "זמיר עריצים וחרבות צורים", שנדפס לראשונה באלעקסניץ בשנת תקל"ב, והמיוחס לרבי אריה יהודה ליב ב"ר מרדכי סופר מבראד. מחבר הספר שלפנינו העלים את שמו, אך ידוע שהוא רבי דוד ב"ר בן-ציון ממאקוב.
רישום בכתב-יד בדף המגן: "רש"י בר"ב שו"ב במינסק".
טז דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דף השער מנותק בחלקו. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם פגמים.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1266.
Category
Polemics - Proclamations, Pamphlets, and Controversial Books
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $100
Sold for: $150
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
קונטרס פי שנים, שני מכתבים. [אונגוואר], [תרמ"ח 1888, בקירוב].
קונטרס פולמוסי נגד רבי אלעזר לעוו שהצליח להתמנות לרבנות אונגוואר. בקונטרס מובא מכתב חריף שכתב רבי אלעזר בשנת תרכ"ב נגד האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא ונגד החסידות ומכתב של רבי צבי הירש מליסקא המתייחס לפולמוס זה.
הגאון רבי אלעזר לעוו (תקצ"ט-תרע"ח) בעל "פקודת אלעזר", בנו של רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהל בעל "דברי ירמיהו". מגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה הצפונית. כיהן ברבנות אוהל משנת תרל"ד. בשנת תרמ"ח התקבל לרבנות אונגוואר. בשני המקומות נלחמו בו חוגי החסידים, למרות קנאותו לדבר השם. כתב פולמוס זה יצא לאור ע"י החסידים, עם הגיעו לאונגוואר, כדי לפרסם מהי דעתו האמיתית של הרב החדש על החסידות.
ח' עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. רישום בכתב-יד. כריכה חדשה.
עוד על ספר זה, ראה: "במעגלי חסידים", ירושלים תש"ס, עמ' 88.
קונטרס פי שנים, שני מכתבים. [אונגוואר], [תרמ"ח 1888, בקירוב].
קונטרס פולמוסי נגד רבי אלעזר לעוו שהצליח להתמנות לרבנות אונגוואר. בקונטרס מובא מכתב חריף שכתב רבי אלעזר בשנת תרכ"ב נגד האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא ונגד החסידות ומכתב של רבי צבי הירש מליסקא המתייחס לפולמוס זה.
הגאון רבי אלעזר לעוו (תקצ"ט-תרע"ח) בעל "פקודת אלעזר", בנו של רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהל בעל "דברי ירמיהו". מגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה הצפונית. כיהן ברבנות אוהל משנת תרל"ד. בשנת תרמ"ח התקבל לרבנות אונגוואר. בשני המקומות נלחמו בו חוגי החסידים, למרות קנאותו לדבר השם. כתב פולמוס זה יצא לאור ע"י החסידים, עם הגיעו לאונגוואר, כדי לפרסם מהי דעתו האמיתית של הרב החדש על החסידות.
ח' עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. רישום בכתב-יד. כריכה חדשה.
עוד על ספר זה, ראה: "במעגלי חסידים", ירושלים תש"ס, עמ' 88.
Category
Polemics - Proclamations, Pamphlets, and Controversial Books
Catalogue
Lot 228 Ofel UBochen – Jerusalem, 1890 – Polemic Between the Rabbi of Ada and Rabbi Shlomo Ganzfried
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $100
Sold for: $125
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
אופל ובחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" מאת רבי שלמה גנצפריד, מאת רבי מרדכי אליעזר וועבר. [ירושלים, תר"ן בערך 1890].
רבי שלמה גאנצפריד מחבר "קיצור שולחן ערוך" השיג בספרו "אהלי שם" על האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". כנגדו יצא בפולמוס "הרב מאדא" - רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב, רב באדא ועוד, ובסוף ימיו בירושלים) בחוברת בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (נדפס תרמ"ד) ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך "מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים, שהדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט), הפיצוהו ואף הדביקוהו על קירות בתי ירושלים. הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס שלפנינו, בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי "מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן".
בקונטרס זה מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השניה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראה גם ש' הלוי, מס' 637-638].
על פולמוס הרב וועבר והרב גאצפריד ראה: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס – אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.
[4] עמ'. 34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קטנים חסרים בשולי הדפים. הדפים נתונים בתוך כיסויים משקף (Mylar), כרוכים בכריכה חדשה.
אופל ובחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" מאת רבי שלמה גנצפריד, מאת רבי מרדכי אליעזר וועבר. [ירושלים, תר"ן בערך 1890].
רבי שלמה גאנצפריד מחבר "קיצור שולחן ערוך" השיג בספרו "אהלי שם" על האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". כנגדו יצא בפולמוס "הרב מאדא" - רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב, רב באדא ועוד, ובסוף ימיו בירושלים) בחוברת בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (נדפס תרמ"ד) ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך "מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים, שהדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט), הפיצוהו ואף הדביקוהו על קירות בתי ירושלים. הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס שלפנינו, בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי "מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן".
בקונטרס זה מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השניה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראה גם ש' הלוי, מס' 637-638].
על פולמוס הרב וועבר והרב גאצפריד ראה: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס – אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.
[4] עמ'. 34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קטנים חסרים בשולי הדפים. הדפים נתונים בתוך כיסויים משקף (Mylar), כרוכים בכריכה חדשה.
Category
Polemics - Proclamations, Pamphlets, and Controversial Books
Catalogue