Online Auction 33, Part I - Judaica
Early Books, Books Printed in the East and in Jerusalem, Letters and Manuscripts
October 11, 2021
- (-) Remove israel filter israel
- and (56) Apply and filter
- eretz (56) Apply eretz filter
- jerusalem (56) Apply jerusalem filter
- print (56) Apply print filter
- handwritten (29) Apply handwritten filter
- letter (29) Apply letter filter
- sheet (29) Apply sheet filter
- singl (29) Apply singl filter
- 19 (27) Apply 19 filter
- 19th (27) Apply 19th filter
- 20 (27) Apply 20 filter
- 20th (27) Apply 20th filter
- book (27) Apply book filter
- centuri (27) Apply centuri filter
- earli (27) Apply earli filter
- in (27) Apply in filter
- israel, (27) Apply israel, filter
- th (27) Apply th filter
Displaying 49 - 56 of 56
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $100
Sold for: $275
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מכתב שד"רות מטעם ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, לראשי קהילת תאוורירת במרוקו, עם חתימות ראשי הישיבה וגדולי חכמי מקובלי "בית אל". ירושלים, [שנות התר"פ-תר"צ בערך].
נייר מכתבים של הישיבה (בהדפסה בדיו זהובה) עם מכתב בכתב יד נאה (כתיבת רש"י), עם חתימות של גדולי המקובלים בירושלים: רבי שלום הדאיה, רבי אברהם עזריאל, רבי שמואל עזראן, רבי נפתלי ברוך ורבי ישועה בן שושן.
נשלח לקהילת תאוורירת, בשם השד"ר "כמוהר"ר רבינו עובדיה שאקי", שממנו "נוכחנו לדעת... את כל הטובה אשר עשיתם עמו". החכמים מבקשים "ובקשתנו היא על העתיד, שכן תשתדלו תמיד לעשות עם כל שלוחי בית אל יכב"ץ" ובפרט עם השד"ר החדש רבי דוד שטרית, "לעשות עמו כמו שעשיתם עם השד"ר הקודם הנז', ואנחנו אלה פה נברך אותכם בכל שבת קודש אחר קריאת התורה למען תאריכו ימים ושנות חיים...".
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה.
החתומים לפנינו הם: הגאון המקובל רבי שלום הדאיה (תרכ"ב-תש"ה), מחכמי ארם-צובא וירושלים. "זקן המקובלים" בירושלים, משנת תרפ"ז כיהן כראש ישיבת המקובלים "בית אל" ומשנת תר"ץ מונה לראב"ד ירושלים.
הגאון המקובל רבי אברהם עזריאל (תרכ"ב-תש"ז), מגדולי רבני ירושלים. נכד הראשון לציון רבי אהרן עזריאל בעל "כפי אהרן". בגיל כ"ד כבר מונה לאחד מדייני העיר ובהמשך אף מונה לראב"ד.
הגאון המקובל רבי שמואל עזראן (תרכ"ז-תשט"ז), ראב"ד העדה המערבית בירושלים [יוצאי צפון אפריקה]. בשנת תרס"ז עלה ממרוקו ליפו ובשנת תרפ"ו עבר לירושלים, ומיד עם בואו לירושלים הוכתר לאחד מראשי ישיבת המקובלים "בית אל".
המקובל רבי נפתלי ברוך (נפטר תש"ז), זקן עסקני הציבור הספרדי בירושלים, וראש הגבאים של ישיבת "בית אל". על מצבתו בהר הזיתים נכתב: "חכם בנגלה ובסתרי תורה, רב פעלים".
המקובל רבי נתן ישועה בן שושן (אבן סוסאן), מגבאי הישיבה. חתן המקובל רבי אברהם פינטו ממראקש.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. בלאי וקרעים קלים בקפלי הדף ובשוליו.
מכתב שד"רות מטעם ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, לראשי קהילת תאוורירת במרוקו, עם חתימות ראשי הישיבה וגדולי חכמי מקובלי "בית אל". ירושלים, [שנות התר"פ-תר"צ בערך].
נייר מכתבים של הישיבה (בהדפסה בדיו זהובה) עם מכתב בכתב יד נאה (כתיבת רש"י), עם חתימות של גדולי המקובלים בירושלים: רבי שלום הדאיה, רבי אברהם עזריאל, רבי שמואל עזראן, רבי נפתלי ברוך ורבי ישועה בן שושן.
נשלח לקהילת תאוורירת, בשם השד"ר "כמוהר"ר רבינו עובדיה שאקי", שממנו "נוכחנו לדעת... את כל הטובה אשר עשיתם עמו". החכמים מבקשים "ובקשתנו היא על העתיד, שכן תשתדלו תמיד לעשות עם כל שלוחי בית אל יכב"ץ" ובפרט עם השד"ר החדש רבי דוד שטרית, "לעשות עמו כמו שעשיתם עם השד"ר הקודם הנז', ואנחנו אלה פה נברך אותכם בכל שבת קודש אחר קריאת התורה למען תאריכו ימים ושנות חיים...".
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה.
החתומים לפנינו הם: הגאון המקובל רבי שלום הדאיה (תרכ"ב-תש"ה), מחכמי ארם-צובא וירושלים. "זקן המקובלים" בירושלים, משנת תרפ"ז כיהן כראש ישיבת המקובלים "בית אל" ומשנת תר"ץ מונה לראב"ד ירושלים.
הגאון המקובל רבי אברהם עזריאל (תרכ"ב-תש"ז), מגדולי רבני ירושלים. נכד הראשון לציון רבי אהרן עזריאל בעל "כפי אהרן". בגיל כ"ד כבר מונה לאחד מדייני העיר ובהמשך אף מונה לראב"ד.
הגאון המקובל רבי שמואל עזראן (תרכ"ז-תשט"ז), ראב"ד העדה המערבית בירושלים [יוצאי צפון אפריקה]. בשנת תרס"ז עלה ממרוקו ליפו ובשנת תרפ"ו עבר לירושלים, ומיד עם בואו לירושלים הוכתר לאחד מראשי ישיבת המקובלים "בית אל".
המקובל רבי נפתלי ברוך (נפטר תש"ז), זקן עסקני הציבור הספרדי בירושלים, וראש הגבאים של ישיבת "בית אל". על מצבתו בהר הזיתים נכתב: "חכם בנגלה ובסתרי תורה, רב פעלים".
המקובל רבי נתן ישועה בן שושן (אבן סוסאן), מגבאי הישיבה. חתן המקובל רבי אברהם פינטו ממראקש.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. בלאי וקרעים קלים בקפלי הדף ובשוליו.
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $150
Sold for: $500
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מכתב מהנהלת כולל שומרי החומות, בחתימת ממוני הכולל רבי יעקב שלום ורבי נטע שלמה גרין. מעבר לדף: מכתב הבד"צ של העדה החרדית "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים" בחתימות הדיינים רבי יצחק פרענקיל, רבי פנחס עפשטיין ורבי שמחה בונם וורנר. בשולי הדף, 5 שורות בכתב ידו וחתימתו (וחותמתו) של רבי יוסף חיים זוננפלד "רב ואב"ד לקהלת האשכנזים בעה"ק ירושלם". ירושלים, אלול, תר"צ [1930].
מכתב רבי יוסף חיים זוננפלד מסתיים בברכת שנה טובה: "...ויכתבו ויחתמו לאלתר לחיים ולשנה טובה ומבורכת... המחכה לישועה קרובה יוסף חיים זאנענפעלד".
המכתבים עוסקים בענין דירה של ה"כולל", שעל פי צוואת הנדיב ימסר הבית לדייר, לגור בו "עד ביאת גואל צדק" [רוב דירות ה"כולל" נמסרו אז רק לדיירים לתקופות של שלש שנים, מלבד במקרים מיוחדים כגון אלו, שהבית נמסר לדייר לגור בו כל ימי חייו - או עד שיבוא המשיח באמצע...].
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
הגאון מחוסט - רבי יצחק פרנקל (תרכ"ג-תרצ"א, אוצר הרבנים 10943), חסיד חריף וגאון מופלג מגדולי הונגריה. בשנת תר"ס עלה לירושלים, וכיהן כחבר הבד"צ של רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק ירוחם דיסקין. חתום על הכרוזים והחרמות נגד בתי הספר, נגד הכדורגל ונגד הרב קוק. הוציא לאור את שו"ת בית היוצר לזקנו הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט, והוסיף בהם מחידושיו "פרי יצחק" ו"אמרי פ"י". הוסיף גם קונטרסים לספרי אביו רבי אליהו פרנקל אב"ד לעוועלעק, "אבני אליהו", "עטרת אליהו" ו"אורות אלים".
הגאון רבי שמחה בונם וורנר (תרכ"ז-תרצ"ו), גאון ומקובל, עלה בילדותו מפולין לירושלים יחד עם אביו רבי משה מנחם מנדל וורנר (שד"ר מפורסם, ומקים שכונת "בתי וורנר" בירושלים). "תמיד שקד על התורה ולא יצא מארבע אמות של הלכה. כיהן כדיין ומורה צדק בירושלים" (גליס, אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, עמ' קנג). בנו הוא הגאון רבי אשר זאב וורנר אב"ד טבריה.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי כ-21.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
מכתב מהנהלת כולל שומרי החומות, בחתימת ממוני הכולל רבי יעקב שלום ורבי נטע שלמה גרין. מעבר לדף: מכתב הבד"צ של העדה החרדית "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים" בחתימות הדיינים רבי יצחק פרענקיל, רבי פנחס עפשטיין ורבי שמחה בונם וורנר. בשולי הדף, 5 שורות בכתב ידו וחתימתו (וחותמתו) של רבי יוסף חיים זוננפלד "רב ואב"ד לקהלת האשכנזים בעה"ק ירושלם". ירושלים, אלול, תר"צ [1930].
מכתב רבי יוסף חיים זוננפלד מסתיים בברכת שנה טובה: "...ויכתבו ויחתמו לאלתר לחיים ולשנה טובה ומבורכת... המחכה לישועה קרובה יוסף חיים זאנענפעלד".
המכתבים עוסקים בענין דירה של ה"כולל", שעל פי צוואת הנדיב ימסר הבית לדייר, לגור בו "עד ביאת גואל צדק" [רוב דירות ה"כולל" נמסרו אז רק לדיירים לתקופות של שלש שנים, מלבד במקרים מיוחדים כגון אלו, שהבית נמסר לדייר לגור בו כל ימי חייו - או עד שיבוא המשיח באמצע...].
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
הגאון מחוסט - רבי יצחק פרנקל (תרכ"ג-תרצ"א, אוצר הרבנים 10943), חסיד חריף וגאון מופלג מגדולי הונגריה. בשנת תר"ס עלה לירושלים, וכיהן כחבר הבד"צ של רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק ירוחם דיסקין. חתום על הכרוזים והחרמות נגד בתי הספר, נגד הכדורגל ונגד הרב קוק. הוציא לאור את שו"ת בית היוצר לזקנו הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט, והוסיף בהם מחידושיו "פרי יצחק" ו"אמרי פ"י". הוסיף גם קונטרסים לספרי אביו רבי אליהו פרנקל אב"ד לעוועלעק, "אבני אליהו", "עטרת אליהו" ו"אורות אלים".
הגאון רבי שמחה בונם וורנר (תרכ"ז-תרצ"ו), גאון ומקובל, עלה בילדותו מפולין לירושלים יחד עם אביו רבי משה מנחם מנדל וורנר (שד"ר מפורסם, ומקים שכונת "בתי וורנר" בירושלים). "תמיד שקד על התורה ולא יצא מארבע אמות של הלכה. כיהן כדיין ומורה צדק בירושלים" (גליס, אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, עמ' קנג). בנו הוא הגאון רבי אשר זאב וורנר אב"ד טבריה.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי כ-21.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $200
Sold for: $375
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
דף בהדפסה צבעונית, "שטר מקנה" של אחוזת קבר בהר הזיתים, מטעם "חברא קדישא גומלי חסד של אמת - לכוללות אשכנזים פרושים".
מילוי בכתב יד מחודש שבט תרפ"ט [1929], למכירת חלקת קבר ל"האשה חנה שיינא בת הרב ר' חיים מרדכי מבירז', אלמנת הרב הג' ר' ידידיה", עם שש חתימות ידם של ראשי הנהלת החברא קדישא: רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי נחום בערגמאן, רבי גדליה מנחם ברודר, רבי יצחק אליעזר חרל"פ, רבי אריה ליב הורוויץ ורבי יעקב יהודה חפץ.
בהמשך הדף אישורים על "סכום הכסף הנתקבל", עם שתי חתימות נוספות בכתב ידו של רבי יוסף חיים זוננפלד.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
גם לאחר שנתמנה לתפקיד רבה הראשי של "העדה החרדית", המשיך רבי יוסף חיים במלאכת הקודש של קברני ה"חברא קדישא - גחש"א" בירושלים, ואף לעת זקנתו היה הולך בהלוויות, בתפקידו כראש ה"דגל" של החברא קדישא.
[1] דף, 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. קרעים קלים.
דף בהדפסה צבעונית, "שטר מקנה" של אחוזת קבר בהר הזיתים, מטעם "חברא קדישא גומלי חסד של אמת - לכוללות אשכנזים פרושים".
מילוי בכתב יד מחודש שבט תרפ"ט [1929], למכירת חלקת קבר ל"האשה חנה שיינא בת הרב ר' חיים מרדכי מבירז', אלמנת הרב הג' ר' ידידיה", עם שש חתימות ידם של ראשי הנהלת החברא קדישא: רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי נחום בערגמאן, רבי גדליה מנחם ברודר, רבי יצחק אליעזר חרל"פ, רבי אריה ליב הורוויץ ורבי יעקב יהודה חפץ.
בהמשך הדף אישורים על "סכום הכסף הנתקבל", עם שתי חתימות נוספות בכתב ידו של רבי יוסף חיים זוננפלד.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
גם לאחר שנתמנה לתפקיד רבה הראשי של "העדה החרדית", המשיך רבי יוסף חיים במלאכת הקודש של קברני ה"חברא קדישא - גחש"א" בירושלים, ואף לעת זקנתו היה הולך בהלוויות, בתפקידו כראש ה"דגל" של החברא קדישא.
[1] דף, 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. קרעים קלים.
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $120
Unsold
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "משה בלויא" מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. רייכנהאלע (באד-רייכנהאל, גרמניה), כ"ג אב [תרפ"ג].
נכתב בעת נסיעת רבי משה בלוי בראש המשלחת הירושלמית אל ה"כנסיה הגדולה" הראשונה של "אגודת ישראל" שהתקיימה בווינה. רבי משה ממען את המכתב ל"כבוד הלשכה השחורה הי"ו" [יתכן שזהו כינוי אירוני שנתן רבי משה בלוי לחברי לשכתו בירושלים "מרכז אגודת ישראל", על משקל הכינוי בו כינו החוגים הציוניים את ה"לשכה" בקובנא של העסקנים החרדים המתנגדים לציונות].
רבי משה בלוי כותב, כי הרב בן ציון ידלר נסע לקרלסבד, אל הקונגרס הציוני שהתקיים שם באותה עת - "...בטח תתפלאו על זה, אכן כן הוא הדבר. הוא נסע עפ"י האינצטיבא [=היזמה] של הרה"ג רובין ובהסכמת כולנו, וגם בהסכמת הצירים הציונים שנסעו אתנו על הספינה. התועלת מנסיעתו והנמוקים לזה, נודיע לכם במכתב... משה בלויא".
בראש המכתב מודיע רבי משה בלוי כי הגיעו לבאד-רייכנהאל בנסיעה ישרה מטריאסטה, וכי הם מתכוונים לצאת לווינה ביום שני הבא.
הקונגרס הציוני ה-13 נערך בתחילת חודש אוגוסט 1923, בעיר קרלסבד. הכנסיה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" נערכה בעיר וינה כשבוע לאחר מכן, בין התאריכים ג-י' באלול (15-22 באוגוסט). "המגיד הירושלמי" רבי בן ציון ידלר הגיע במשלחת רשמית מירושלים אל הכנסיה הגדולה בעיר וינה. תחילה נסע לעיר קרלסבד וביקר כמה ימים באופן בלתי-רשמי בקונגרס הציוני בעיר.
במכתב שלפנינו נראה כי רבי משה בלוי מנסה להצטדק בפני חבריו על נסיעתו של רבי בן ציון ידלר אל הקונגרס הציוני. רבי בן ציון ידלר עצמו מספר בזכרונותיו על מסעו לכנסיה הגדולה הראשונה, ואף מתייחס לסיבת הנסיעה הזו לקונגרס הציוני בקרלסבד ומתאר את מעשיו שם: "...בשבוע ההוא בו נסענו התקיים גם קונגרס הציונים בעיר קרלסבד. חברי ובראשם הגאון ר' מרדכי לייב [רובין, ראב"ד ירושלים] יעצוני לנסוע לשם, כדי למחות ולדבר על לב הצירים התמימים הנאספים שם לקול קריאת ראשי הציונים, לספר להם על מצב ההרס שהביאו ראשי הציונים על אר"י. כיון שרבו עלי הפצרות חברי הסכמתי להפנות את צעדי לקרלסבד. כל נוסעי הספינה השתתפו בהוצאות הנסיעה לקונגרס. ביום ג' כ''ה מנחם אב הגענו לווינה ולמחרת ביום ד' נסעתי ברכבת המהירה לקרלסבד... בשבת קודש אחה''צ דרשתי שם בבהכ''נ הגדול לפני קהל רב, ואחר השבת נפגשתי עם הרבה מהנאספים והוכחתים בפרטות על השתתפותם בעניני הציונות, וגם ספרתי לפניהם מהחורבן שעשו הציונים בא"י, בפרט בענין החינוך בבתי ספר וגימנזיות שלהם, חילול שבת ופריצות, וגם על מה שהקימו לאחרונה את המטבח הגדול בירושלים עבור הפועלים וכולו על מאכלי טריפה..." (בטוב ירושלים, עמ' קלז).
[1] דף. 9.5X14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים (כתמי רטיבות), קרעים ובלאי, עם פגיעות בטקסט. נקבי תיוק.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "משה בלויא" מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. רייכנהאלע (באד-רייכנהאל, גרמניה), כ"ג אב [תרפ"ג].
נכתב בעת נסיעת רבי משה בלוי בראש המשלחת הירושלמית אל ה"כנסיה הגדולה" הראשונה של "אגודת ישראל" שהתקיימה בווינה. רבי משה ממען את המכתב ל"כבוד הלשכה השחורה הי"ו" [יתכן שזהו כינוי אירוני שנתן רבי משה בלוי לחברי לשכתו בירושלים "מרכז אגודת ישראל", על משקל הכינוי בו כינו החוגים הציוניים את ה"לשכה" בקובנא של העסקנים החרדים המתנגדים לציונות].
רבי משה בלוי כותב, כי הרב בן ציון ידלר נסע לקרלסבד, אל הקונגרס הציוני שהתקיים שם באותה עת - "...בטח תתפלאו על זה, אכן כן הוא הדבר. הוא נסע עפ"י האינצטיבא [=היזמה] של הרה"ג רובין ובהסכמת כולנו, וגם בהסכמת הצירים הציונים שנסעו אתנו על הספינה. התועלת מנסיעתו והנמוקים לזה, נודיע לכם במכתב... משה בלויא".
בראש המכתב מודיע רבי משה בלוי כי הגיעו לבאד-רייכנהאל בנסיעה ישרה מטריאסטה, וכי הם מתכוונים לצאת לווינה ביום שני הבא.
הקונגרס הציוני ה-13 נערך בתחילת חודש אוגוסט 1923, בעיר קרלסבד. הכנסיה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" נערכה בעיר וינה כשבוע לאחר מכן, בין התאריכים ג-י' באלול (15-22 באוגוסט). "המגיד הירושלמי" רבי בן ציון ידלר הגיע במשלחת רשמית מירושלים אל הכנסיה הגדולה בעיר וינה. תחילה נסע לעיר קרלסבד וביקר כמה ימים באופן בלתי-רשמי בקונגרס הציוני בעיר.
במכתב שלפנינו נראה כי רבי משה בלוי מנסה להצטדק בפני חבריו על נסיעתו של רבי בן ציון ידלר אל הקונגרס הציוני. רבי בן ציון ידלר עצמו מספר בזכרונותיו על מסעו לכנסיה הגדולה הראשונה, ואף מתייחס לסיבת הנסיעה הזו לקונגרס הציוני בקרלסבד ומתאר את מעשיו שם: "...בשבוע ההוא בו נסענו התקיים גם קונגרס הציונים בעיר קרלסבד. חברי ובראשם הגאון ר' מרדכי לייב [רובין, ראב"ד ירושלים] יעצוני לנסוע לשם, כדי למחות ולדבר על לב הצירים התמימים הנאספים שם לקול קריאת ראשי הציונים, לספר להם על מצב ההרס שהביאו ראשי הציונים על אר"י. כיון שרבו עלי הפצרות חברי הסכמתי להפנות את צעדי לקרלסבד. כל נוסעי הספינה השתתפו בהוצאות הנסיעה לקונגרס. ביום ג' כ''ה מנחם אב הגענו לווינה ולמחרת ביום ד' נסעתי ברכבת המהירה לקרלסבד... בשבת קודש אחה''צ דרשתי שם בבהכ''נ הגדול לפני קהל רב, ואחר השבת נפגשתי עם הרבה מהנאספים והוכחתים בפרטות על השתתפותם בעניני הציונות, וגם ספרתי לפניהם מהחורבן שעשו הציונים בא"י, בפרט בענין החינוך בבתי ספר וגימנזיות שלהם, חילול שבת ופריצות, וגם על מה שהקימו לאחרונה את המטבח הגדול בירושלים עבור הפועלים וכולו על מאכלי טריפה..." (בטוב ירושלים, עמ' קלז).
[1] דף. 9.5X14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים (כתמי רטיבות), קרעים ובלאי, עם פגיעות בטקסט. נקבי תיוק.
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $150
Sold for: $188
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
"כתב קבלה" לשוחט, בחתימת השו"ב רבי אברהם ראם ובחתימת רבני בית הדין: רבי יוסף גרשון הורביץ, רבי אליהו ראם ורבי אברהם דוד רוזנטל. עם כמה שורות בכתב-ידו וחתימתו של הראב"ד רבי צבי פסח פראנק. ירושלים, תש"א-תש"ב [1941].
תעודה גדולה – בכתיבה קליגרפית, בדיו שחורה ואדומה. הנסמך לשוחט הוא הבחור רבי יהושע ברוך לוי "מלומדי הישיבה הק' תורת אמת" [ישיבת חב"ד], והוא נבחן על ידיעותיו בהשחזת הסכין ובדיקתו, בשחיטה ובבדיקת הריאה.
החותם ראשון על התעודה, הוא השוחט הנודע רבי אברהם ראם (תרס"ג-תשכ"ג), בן הגאון רבי יונה ראם מבירז מרבני ירושלים. נודע לשוחט בקי במלאכתו ותלמיד חכם מופלג, שרבים סמכו על הוראותיו. מעניין לציין כי לאחר פטירתו של ר' אברהם ראם, הפסיק הגרי"ש אלישיב לאכול מבשר בהמה, עקב חששותיו לסמוך על הכרעות שוחטים אחרים.
[1] דף. 45 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
"כתב קבלה" לשוחט, בחתימת השו"ב רבי אברהם ראם ובחתימת רבני בית הדין: רבי יוסף גרשון הורביץ, רבי אליהו ראם ורבי אברהם דוד רוזנטל. עם כמה שורות בכתב-ידו וחתימתו של הראב"ד רבי צבי פסח פראנק. ירושלים, תש"א-תש"ב [1941].
תעודה גדולה – בכתיבה קליגרפית, בדיו שחורה ואדומה. הנסמך לשוחט הוא הבחור רבי יהושע ברוך לוי "מלומדי הישיבה הק' תורת אמת" [ישיבת חב"ד], והוא נבחן על ידיעותיו בהשחזת הסכין ובדיקתו, בשחיטה ובבדיקת הריאה.
החותם ראשון על התעודה, הוא השוחט הנודע רבי אברהם ראם (תרס"ג-תשכ"ג), בן הגאון רבי יונה ראם מבירז מרבני ירושלים. נודע לשוחט בקי במלאכתו ותלמיד חכם מופלג, שרבים סמכו על הוראותיו. מעניין לציין כי לאחר פטירתו של ר' אברהם ראם, הפסיק הגרי"ש אלישיב לאכול מבשר בהמה, עקב חששותיו לסמוך על הכרעות שוחטים אחרים.
[1] דף. 45 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $100
Unsold
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
אוסף של חוברות ופרסומים שונים בעניין פרעות תרפ"ט ופרעות תרצ"ו:
• ועדת החקירה, דין וחשבון מלא מעבודת ועדת החקירה הפרלמנטרית בירושלים, החל מיום 24 באוקטובר 1929. הוצאת "תל-אביב", תל-אביב, [תרפ"ט-תר"צ 1929-1930]. שש חוברות, חלקים א, ב, ג, ה, ו, ז. חלק ד' חסר. חלק א', חלק ג' וחלק ה' מופיעים פעמיים (העותק השני של חלק א' הוא מן המהדורה השנייה, מן העותק הראשון חסרה המעטפת).
שש חוברות עם סיכומים ודו"חות של ישיבות "ועדת שו", ועדת החקירה הבריטית למאורעות תרפ"ט.
בצד האחורי של כל אחד מעמודי השער מופיע הכיתוב: "ע"פ הסטינוגרמה בעתונים 'דבר', 'דאר היום', 'הארץ' ו'פלשתין ביולטין' בצרוף תעודות, תיאורים ורשמים".
על העטיפות מופיעות תמונות של משתתפי הועדה, ועל גבי העטיפה האחורית של אחת החוברות מופיע הכיתוב: "הצלומים של ארושקס, הקלישאות של פיקובסקי".
מצורפות החוברות:
• לזכר חללי יערות הכרמל. חיפה, תרצ"ט [1939].
• שבוע הדמים בירושלים ובארץ ישראל י"ז-כ"ב אב תרפ"ט, מתוך כתב העת, ירושלים, שבועון לעם, בעריכת ד"ר אליהו בלנק. ירושלים, תרפ"ט [1929. שנה א' חוברת יב.
• כרך ובו אגודים פרסומים שונים ומספר גליונות מתוך כתבי עת שונים:
מצדה, יוצא לאור על ידי התאגדות הסטודנטים. ירושלים, תרצ"ג [1933].
יזכר, תמונות ותולדות י"ח קדושי ניסן תרצ"ו. [תל-אביב, אחר תרצ"ו 1936].
קול הדם, תמונות ותולדות קדושי ירושלים, חיפה ופצועי יפו. [תל אביב, שנות ה-30].
הזכרת נשמות, מאורעות הדמים בתל-אביב. [תל אביב, שנות ה-30].
חזית-הנער, במה לשאלות הנער הלאומי בארץ ישראל, בעריכת ד"ר י. ה. ייבין. ירושלים, תרצ"ד 1934.
רעיון ומפעל, בטאון מרכזי לקרן תל-חי. תל-אביב, תרצ"ה 1935. שני גליונות מהשנה הראשונה.
בסערת המלחמה, קובץ בעניני השעה. הוצאת ברית הסטודנטים "אל-על", ירושלים, תרצ"ו [1936].
12 כרכים וחוברות. גודל ומצב משתנים.
אוסף של חוברות ופרסומים שונים בעניין פרעות תרפ"ט ופרעות תרצ"ו:
• ועדת החקירה, דין וחשבון מלא מעבודת ועדת החקירה הפרלמנטרית בירושלים, החל מיום 24 באוקטובר 1929. הוצאת "תל-אביב", תל-אביב, [תרפ"ט-תר"צ 1929-1930]. שש חוברות, חלקים א, ב, ג, ה, ו, ז. חלק ד' חסר. חלק א', חלק ג' וחלק ה' מופיעים פעמיים (העותק השני של חלק א' הוא מן המהדורה השנייה, מן העותק הראשון חסרה המעטפת).
שש חוברות עם סיכומים ודו"חות של ישיבות "ועדת שו", ועדת החקירה הבריטית למאורעות תרפ"ט.
בצד האחורי של כל אחד מעמודי השער מופיע הכיתוב: "ע"פ הסטינוגרמה בעתונים 'דבר', 'דאר היום', 'הארץ' ו'פלשתין ביולטין' בצרוף תעודות, תיאורים ורשמים".
על העטיפות מופיעות תמונות של משתתפי הועדה, ועל גבי העטיפה האחורית של אחת החוברות מופיע הכיתוב: "הצלומים של ארושקס, הקלישאות של פיקובסקי".
מצורפות החוברות:
• לזכר חללי יערות הכרמל. חיפה, תרצ"ט [1939].
• שבוע הדמים בירושלים ובארץ ישראל י"ז-כ"ב אב תרפ"ט, מתוך כתב העת, ירושלים, שבועון לעם, בעריכת ד"ר אליהו בלנק. ירושלים, תרפ"ט [1929. שנה א' חוברת יב.
• כרך ובו אגודים פרסומים שונים ומספר גליונות מתוך כתבי עת שונים:
מצדה, יוצא לאור על ידי התאגדות הסטודנטים. ירושלים, תרצ"ג [1933].
יזכר, תמונות ותולדות י"ח קדושי ניסן תרצ"ו. [תל-אביב, אחר תרצ"ו 1936].
קול הדם, תמונות ותולדות קדושי ירושלים, חיפה ופצועי יפו. [תל אביב, שנות ה-30].
הזכרת נשמות, מאורעות הדמים בתל-אביב. [תל אביב, שנות ה-30].
חזית-הנער, במה לשאלות הנער הלאומי בארץ ישראל, בעריכת ד"ר י. ה. ייבין. ירושלים, תרצ"ד 1934.
רעיון ומפעל, בטאון מרכזי לקרן תל-חי. תל-אביב, תרצ"ה 1935. שני גליונות מהשנה הראשונה.
בסערת המלחמה, קובץ בעניני השעה. הוצאת ברית הסטודנטים "אל-על", ירושלים, תרצ"ו [1936].
12 כרכים וחוברות. גודל ומצב משתנים.
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $100
Unsold
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
אוסף דפי תפילה ופרסומים מתקופת קום המדינה, תש"ז-תש"ט 1947-1949:
• גליון מנהלת העם, צווים והודעות. יצא לאור בתל-אביב, ביום א' אייר תש"ח [1948].
• צבא הגנה לישראל, חוקת השפוט, תש"ח. מתוך תוספת ב' של העתון הרשמי של מדינת ישראל מס' 20, מיום ד' באלול תש"ח, 9 בספטמבר 1948. [תל-אביב, תש"ח 1948].
• סדר התפלה לחג העצמאות הראשון במדינת ישראל. בית הכנסת הגדול בתל-אביב, ה' אייר התש"ט [1949].
• דף, תפלה ליום שני של ראש-השנה בשעת פתיחת ההיכל וביום הכפורים לפני תפילת הנעילה, מאת הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, ערב ראש השנה תש"ח. [ירושלים, תש"ז 1947]. שני עותקים.
• דף, סליחה לימים נוראים ותפלה ליום שני של ראש השנה בשעת פתיחת ההיכל וביום הכפורים לפני תפלת הנעילה, מטעם הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. אלול תש"ח.
• דף, דברי שלום וברכה אל קהל ישראל יושבי ירושלים, מאת הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. ערב ראש השנה תש"ח. שני עותקים.
3 חוברות, ו-5 דפים בודדים. גודל ומצב משתנים.
אוסף דפי תפילה ופרסומים מתקופת קום המדינה, תש"ז-תש"ט 1947-1949:
• גליון מנהלת העם, צווים והודעות. יצא לאור בתל-אביב, ביום א' אייר תש"ח [1948].
• צבא הגנה לישראל, חוקת השפוט, תש"ח. מתוך תוספת ב' של העתון הרשמי של מדינת ישראל מס' 20, מיום ד' באלול תש"ח, 9 בספטמבר 1948. [תל-אביב, תש"ח 1948].
• סדר התפלה לחג העצמאות הראשון במדינת ישראל. בית הכנסת הגדול בתל-אביב, ה' אייר התש"ט [1949].
• דף, תפלה ליום שני של ראש-השנה בשעת פתיחת ההיכל וביום הכפורים לפני תפילת הנעילה, מאת הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, ערב ראש השנה תש"ח. [ירושלים, תש"ז 1947]. שני עותקים.
• דף, סליחה לימים נוראים ותפלה ליום שני של ראש השנה בשעת פתיחת ההיכל וביום הכפורים לפני תפלת הנעילה, מטעם הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. אלול תש"ח.
• דף, דברי שלום וברכה אל קהל ישראל יושבי ירושלים, מאת הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. ערב ראש השנה תש"ח. שני עותקים.
3 חוברות, ו-5 דפים בודדים. גודל ומצב משתנים.
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue
Online Auction 33, Part I - Judaica
October 11, 2021
Opening: $200
Sold for: $275
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מאתיים קבלות מודפסות של החווה החקלאית סג'רה, עם מילוי פרטים בכתב-יד, חותמות-דיו רשמיות וחתימות של מנהלי החווה. כרוכות יחד. סג'רה, 1903. צרפתית.
קבלות רשמיות של החווה החקלאית סג'רה שניתנו תמורת שירותים ומוצרים שסופקו לחווה. רבות מהקבלות חתומות בידי אליהו קראוזה, מנהל החווה מטעם ארגון יק"א בין השנים 1901-1913, ולימים המנהל של ביה"ס החקלאי "מקווה ישראל". כמה קבלות חתומות בידי אליעזר נחום ברון, מנהל חדרי האירוח בחווה. על גבי כמה קבלות מופיעות חותמות-דיו עות'מאניות וחותמות-דיו של החברה החיפאית "A. Dück & Cie.".
החווה בסג'רה הוקמה ב-1899 כמרכז הכשרה חקלאית בידי החברה להתיישבות יהודית יק"א. העבודה בחווה החלה בשנת 1900, ובשנת 1902 הוקמה על אדמת החווה המושבה אילניה. בין חקלאי סג'רה נמנה גם דוד בן-גוריון, ששהה במקום מאוקטובר 1907 עד אוקטובר 1909. בין ההצלחות של הפרויקט החקלאי בחוות סג'רה בשנים הראשונות להיווסדה היו העברת השמירה על החווה לידיים יהודיות על ידי ארגון "בר גיורא" ("כיבוש השמירה"); ייסוד ההסתדרות "החורש" במטרה לאגד את כל פועלי הגליל במושבות ובחוות הלאומיות; וייסוד הקולקטיב החקלאי הראשון.
[200] קבלות, 21X13 ס"מ, כרוכות יחד בכריכה חדשה (עם דפי בטנה חדשים). מצב טוב. סימני קיפול במספר קבלות. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים ספורים (ללא פגיעה בטקסט).
מאתיים קבלות מודפסות של החווה החקלאית סג'רה, עם מילוי פרטים בכתב-יד, חותמות-דיו רשמיות וחתימות של מנהלי החווה. כרוכות יחד. סג'רה, 1903. צרפתית.
קבלות רשמיות של החווה החקלאית סג'רה שניתנו תמורת שירותים ומוצרים שסופקו לחווה. רבות מהקבלות חתומות בידי אליהו קראוזה, מנהל החווה מטעם ארגון יק"א בין השנים 1901-1913, ולימים המנהל של ביה"ס החקלאי "מקווה ישראל". כמה קבלות חתומות בידי אליעזר נחום ברון, מנהל חדרי האירוח בחווה. על גבי כמה קבלות מופיעות חותמות-דיו עות'מאניות וחותמות-דיו של החברה החיפאית "A. Dück & Cie.".
החווה בסג'רה הוקמה ב-1899 כמרכז הכשרה חקלאית בידי החברה להתיישבות יהודית יק"א. העבודה בחווה החלה בשנת 1900, ובשנת 1902 הוקמה על אדמת החווה המושבה אילניה. בין חקלאי סג'רה נמנה גם דוד בן-גוריון, ששהה במקום מאוקטובר 1907 עד אוקטובר 1909. בין ההצלחות של הפרויקט החקלאי בחוות סג'רה בשנים הראשונות להיווסדה היו העברת השמירה על החווה לידיים יהודיות על ידי ארגון "בר גיורא" ("כיבוש השמירה"); ייסוד ההסתדרות "החורש" במטרה לאגד את כל פועלי הגליל במושבות ובחוות הלאומיות; וייסוד הקולקטיב החקלאי הראשון.
[200] קבלות, 21X13 ס"מ, כרוכות יחד בכריכה חדשה (עם דפי בטנה חדשים). מצב טוב. סימני קיפול במספר קבלות. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים ספורים (ללא פגיעה בטקסט).
Category
Jerusalem and Eretz Israel - Printed and Handwritten Letters and Single Sheets
Catalogue