מכתב המלצה בשמו של רבי יעקב חזק, תלמיד הרמח"ל, עבור יהודי שעורך הגרלה על ספר התורה שלו לשם מימון נדוניה לבתו. פאדובה, תקכ"ט [1769].
מכתב המלצה בו מעיד רבי יעקב חזק שמדובר ב"איש ממשפחה יקרה" ושכל מי שיתן "ארבעה ליטרין מטבע ויניציאה" יכנס להגרלה על ספר התורה. עוד הוא מעיד על כשרותו הגמורה של הספר ושקוראים מדי שבת בשבתו בציבור.
בשורה האחרונה הפניה לחתימתו של רבי יעקב חזק "אשר חתימת ידו מונחת בפנקס המתחיל במנין מאה ואחד".
בסוף המכתב נוספו מספר שורות בכתב יד שונה מיום יב סיון תקמ"ד [1784], שייתכן וקשורים לעניין המדובר.
תלמיד-חבר של רבינו הרמח"ל. [רבי יעקב חזק יסד את ישיבת "מבקשי השם" ללימוד הקבלה יחד עם רבי משה דוד וואלי. אליהם הצטרף בהמשך רבי משה חיים לוצאטו שהיה צעיר מהם (בגיל 17). לאחר זמן מינו את תלמידם הצעיר לראשות הישיבה, וכולם ישבו לפניו כתלמידים ולומדים תורה מפיו בקביעות]. היה מעורב רבות בפולמוס נגד כתבי הרמח"ל. החיד"א שנפגש עמו בשנות התק"ל, מביא משמו דברים רבים ומופלאים בשם אליהו הנביא ו"המגיד" מן השמים שנתגלו לרמח"ל ולבני חבורתו. החיד"א גם כותב על רוב קדושתו, בתיאור פגישתו "עם הרב החסיד מופת דורנו הר"י חזק... ושמעתי על הרב הנזכר שלא ראה קרי מימיו". החיד"א ראה ברבי יעקב חזק אחד מגדולי חסידי הדור המופלגים בתורה ובמעשים. רבי מאיר טריאסטי מפאדובה העיד ששמע מפיו כי "מהר"י חזק הוא קדוש כמלאך ה' צבאות" והיה מבקש את ברכתו. (רמ"ש גירונדי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה, עמ' 148). ראה חומר מצורף.
דף 11x19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים ובלאי. סימני קיפול. נקבי עש זעירים בודדים.

מכתב לא חתום באיטלקית מאת קהילת מנטובה בעניינו של הרב שלמה בן אליהו נסים. [איטליה], [תר"ך 1860].
הרב שלמה נסים למד באותה העת אצל הרב אליעזר לוי רבה של טרייסטי וכן אצל הרב עמנואל קסטלנובו מחבר ספר "מסגרת השולחן". כמו כן שימש כרב קהילה בליוורנו ובטרייסטי, וכסגן רב במנטובה. במכתב מבקשים אנשי קהילת מנטובה מהנהלת בית המדרש לרבנים והעומד בראשה שד"ל וכן מרבה של פאדובה להעניק לרב שמואל ניסים את התואר "מורנו הרב".
דף 22.5x34 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.

מכתב כתוב בכתב יד. פאדובה, 1845. איטלקית.
המכתב עוסק בהצעות שידוכים לבחורי בית המדרש לרבנים בפאדובה. ככל הנראה אחד מן הבחורים מתייעץ עם חבירו לגבי הצעת נישואין מסוימת. לקראת סופו של המכתב מספר שורות מחוקות בעט.
מקורו של המכתב בארכיון מסמכים שהגיע מתלמידיו של שד"ל.
דף 20x25 מצב טוב-בינוני. נייר עדין. קרעים קטנים וחורים זעירים. סימני קיפול.

כתב יד. אגרת מאת רבי אברהם לוצאטו, כפי הנראה קרוב משפחה של הרמח"ל, כותב אל רבי שבתי מאריני, מגדולי תלמידיו וידידיו של הרמח"ל שהחזיק בידו כתבי יד, כנראה מרבם הגדול רבי משה חיים לוצאטו.
במכתב זה מודה רבי אברהם צבי לוצאטו לרבו רבי שבתי מאריני על קבלת כתבי היד ומבטיח להחזירם. הוא מבקש בקשה אופיינית מתלמיד לרבו: 'שלא ימנע ממני לשרתו', והוא מוסיף לדרוש בשלומו 'גם מצד מעלת אבי ואחי ודודי וכולנו יחד חפצים לשרתו'.
החתימה מיום א' כ"א לחודש אדר תקל"א [1771]. מעבר לדף: "האיגרת הזאת היא שלוחה לאיש אשר חכו ממתקים...הוא מורי ורבי שבתי מריני..." פאדובה. יש להניח שהכתבים ששלח רבי שבתי מאריני אל כותב המכתב קשורים אל כתבים ובהם דברי תורה שעברו מיד ליד בין תלמידי הרמח"ל בפאדובה.
[1] דף. 24X18 ס"מ. מצב טוב.