חמישה ספרים עם חתימות וחותמות רבנים:
* ספר הארוך מש"ך על טור יורה דעה. וינה, תקס"ט 1809. דף השער קרוע ומשוקם. בלאי, סימני עש.
חותמת של רבי חנוך דב פדווא (תרס"ח- תש"ס), חסיד בעלז. רב בווינה. עלה לירושלים, כיהן כרב שכונת כנסת ישראל בירושלים ובלונדון. חיבר ספר "חשב האפוד".
חותמת של רבי שלום צוקער (נולד בתרל"ה), מו"צ בעיר פולנאה, וכיהן כרב בעיר טורטשין.
* חידושי הר"ן על מסכת גיטין. וורשא, תרי"ח 1858.
נכרך עמו: בית יעקב שני חלקים, חידושים על מסכת כתובות וביאורים על שו"ע אה"ע, מאת רבי יעקב מליסא. קניגסברג, [תר"ך 1860].
חתימה וחותמת של רבי אברהם מרדכי אלתר (נספה בשואה בשנת ת"ש), בנו של רבי שלמה אלתר, אחיינו של רבי יהודה לייב אלתר (בעל שפת אמת). שימש כרב בזכלין.
חתימת בעלות של "מרדכי מכונה מאטיל ליפשיץ". על הכריכה השמאלית הפנימית חידושי תורה בכתב יד.
* תשובות מהרי"א, מאת רבי יהודה אסאד, שני חלקים. חלק ראשון על או"ח ויו"ד: לבוב, תרל"ג 1873. חלק שני על אה"ע וחו"מ: פרשבורג, תר"ם [1880]. דפים שבירים.
חתימה של רבי משה פלדמן, תלמיד החתן סופר, חתן ר' שמעון פרידמן מגלנטא, רב בגאלנטא על מקום חותנו, מו"ץ בבודפשט. באחד הדפים הערות למדניות בכתב ידו.
* ספר עיקרי הד"ט חלק ראשון על אורח חיים וחלק שני על יורה דעה, מאת רבי דניאל טירני. פיעטרקוב, תרל"ח 1878.
רישום בעלות בכתב יד וחותמת של רבי יעקב שמעון גולדנהארין, מורה הוראה בפולנאה.
* תשובות כתב סופר חלק יורה דעה שני חלקים, מאת רבי אברהם שמואל בנימין סופר. חלק ראשון, פרשבורג, תרל"ט [1879]. חלק שני, פרשבורג, תרמ"ד [1884].
חתימה וחותמת של הגאון רבי שלמה פישר (תרי"א-תרצ"ב), תלמיד הכת"ס, רבה הראשון של הקהילה האורתודוכסית במינכן, ראב"ד בקרלסבורג, מחבר הספרים: קרבני עם לחמי, ייני עם חלבי.
חותמת של רבי יהושע סג"ל דייטש (תר"ע-תש"ן), בעל "בית הלחמי", בנו של הגאון ממאקאווא רבי חיים יהודה דייטש וחתנו של רבי דוד שפרבער אב"ד בראשוב. כיהן כרב בבראשוב ובקהלות שונות בחו"ל. היה מקושר לאדמו"רי ויז'ניץ ובעלז. לאחר השואה עלה עם חותנו לירושלים בה נתמנה לאב"ד קטמון. היה ראש הישיבה הראשון בישיבות בעלז בארץ ישראל.
5 ספרים. גודל ומצב משתנים.

ארבעה מכתבים בכתב ידם וחתימתם של רבנים ואישים:
* שני מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי ישראל ליברטובסקי אב"ד מאזיר, הכותב אל קרובי משפחתו שבתל אביב. מוזיר (בלארוס), תרצ"ג [1933].
הראשון כתוב על נייר משני צדדיו ועליו גם חותמת הרב. המכתב השני כתוב על פני שני דפים מקופלים ומצורפת לו המעטפה.
מצב כללי בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
* מכתב בכתב ידו וחתימתו של ד"ר שלמה מנדלקרן, חוקר מקרא, סופר ומשורר, מחבר הקונקורדנציה לתנ"ך "היכל הקודש" אל נמען לא ידוע בעניין ספריו. [מקום ושנה לא ידועים].
14x9.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקרעים קלים.
* מכתב כתוב בכתב יד על גבי נייר מסמכים רשמי של רבי רפאל שפירא מוולוז'ין. וולוז'ין, תרע"ב [1912].
10x13 ס"מ. נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צדיו. הדף חתוך באמצעו וחסר כל חציו התחתון. מצב בינוני. כתמים וקרעים קלים.
4 מכתבים.

ספר שם הגדולים, ועד לחכמים, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי. נדפסו בסדר חדש עם מערכת גדולים ומערכת ספרים בעריכת יצחק אייזיק בן יעקב. ווילנא, תרי"ג 1852.
מהדורה זו נערכה על ידי יצחק אייזיק בן יעקב, מחבר הביבליוגרפיה הנודעת "אוצר הספרים".
מספר רישומי בעלות בתוך הספר "שייך להגאון יהושע אלעזר חאדרוב". רבי יהושע אלעזר חאדרוב, חתן רבי חיים האגר מקוסוב בעל "תורת חיים" ומייסד שושלת קוסוב-ויז'ניץ. התגורר ברוסיה והתפרסם בנדיבותו הרבה. לאחר פטירת חותנו עבר לעיר קולומייא, שם התרכזו סביבו חסידי קוסוב.
חתימות וחותמות בעלים נוספות, ביניהן חותמת "הרב מנחם צבי אייכנשטיין". רישומים והערות קצרות בפנים הספר.
‫XIV עמ’, צב; [1], פז, [1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי מספר דפים. פגמים בכריכה. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מסערט-ויזניץ רבי ברוך הגר. חיפה, [תשי"א 1951?]
במכתב מברך האדמו"ר את אחד מחסידיו ששלח לו הזמנה לנישואי בתו.
האדמו"ר הקדוש רבי ברוך הגר מסרט-ויזניץ (תרנ"ה-תשכ"ד, אוצר הרבנים 4066), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויזניץ. נסמך להוראה ע"י מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סערט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
נייר מסמכים רשמי, 22 ס"מ. מצב טוב.

אוסף 18 ספרי הלכה – חתימות וחותמות רבנים:
* כרתי ופלתי, על שו"ע יורה דעה, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. [סדילקאב?] ‬[תק"ף 1820 בערך]. רישום בעלות של רבי מרדכי דוד לוין, מרביץ תורה בעץ חיים בירושלים, בעל "דרכי דוד".
* שאלות ותשובות מהרש"ל. לבוב, תרי"ט 1859. הערות למדניות בשני דפים.
נכרכו עמו:
* ספר שם עולם, מאת רבי מיכאל וורוניק. ברעסלויא, תר"ו [1846].
* שו"ת הר"ן. לבוב, תרכ"א 1860. סימני עש.
בכל הספרים חותמות של רבי אשר אנשיל ווייס. הגאון רבי אשר אנשיל ווייס (תרמ"ב-נספה בשואה) תלמיד ה"ערוגת הבושם" וה"שבט סופר". משנת תרע"ג כיהן ברבנות נאג'פאלו (טרנסילבניה). ספריו "שמן למנחה" נדפסו ע"י צאצאיו בשנים תשכ"ט-תש"ן.
* מחנה אפרים, מאת רבי אפרים נבון. [לבוב, תר"ך 1860]. חותמות וחתימת רבי "חיים יעקב הכהן [פיינשטיין]", שד"ר מעיה"ק צפת ביאס (רומניה) וחתימת רבי חיים טודרוס הרשלר, מצדיקי ירושלים.
* שאלות ותשובות הר"ן. קניגסברג, [תרכ"א 1861]. חותמת של רבי יעקב בן ציון מנדלסון. שימש ברבנות בלידס, גייטסהד, גלזגו, ובניו יורק. רישום בעלות של "אברהם יעקב וינברגר".
* ספר המקנה, על הקניינים, מאת רבי אליעזר זוסמן סופר. פרשבורג, תרל"ז-תר"ם 1880-1877. חותמת של המחבר רבי אליעזר זוסמן. ר' אליעזר זוסמן סופר (תק"צ-תרס"ג), גאון עצום רב בק"ק האלאש ופאקש. מחבר ילקוט אליעזר, דמשק אליעזר ועוד.
* שאלות ותשובות הרא"ש. ווילנא, תרמ"א [1881]. רישום בעלות של רבי חיים טודרוס הרשלר, הצדיק משכונת 'שערי חסד' בירושלים.
* ראש יוסף, על מסכת חולין, מאת רבי יוסף תאומים. יוזפוב, תרמ"ג 1882.
חותמת של רבי יהודה צבי ברנדוויין, האדמו"ר מסטרטין (תרס"ג-תשכ"ט), נכדם של רבי צבי אריה מאליק ורבי אברהם מסטרטין. למד בבחרותו אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, היה תלמידו המובהק וגיסו של האדמו"ר הקדוש רבי יהודה ליב אשלג בעל "הסולם". עסק כל ימיו בתורת הקבלה והפצתה ברבים. הגיה וסידר לדפוס את ספרי רבו בעל "הסולם" ואף כתב פירוש "מעלות הסולם" על תיקוני הזוהר, כהמשך לחיבור רבו על ספר הזוהר.
* שער אפרים, לבוב, תרמ"ז 1886. חותמת של רבי ישראל מנחם ברוין אב"ד דק"ק ברעזאוויטץ וליפיאן יצ"ו" (תרכ"ה-תש"א, נספה בשואה).
* פקועות שדה, הערות והשגות על ספר שדי חמד, מרבנים שונים. [תר"ס 1900]. רישום בעלות וחותמת של רבי חיים טודרוס הרשלר מצדיקי ירושלים.
חותמת של רבי חיים מיכל מיכלין (תרכ"ז-תרצ"ט), תלמיד חכם, מעסקני ובוני ירושלים המפורסמים, שימש במשך שנים כמזכיר ישיבת עץ חיים ובית החולים "ביקור חולים", והיה מזכירם האישי של רבני ירושלים רמ"נ כהנוב ורבי שמואל סלנט, ושל הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר.
* שאלות ותשובות מהר"ם שיק על חלק אורח חיים. סאטמר, תרס"ד [1904]. חותמת של רבי יהושע לפקוביץ. תלמיד הדעת סופר. רבה האחרון של קאמאראן (=קומארום). נספה בשואה.
* חדושי חתם סופר על מסכת כתובות. סאטמר, תרס"ח [1908]. שני שערים. הראשון קצר ובדיו אדומה-ירוקה. חותמת של רבי ישראל מנחם ברוין.
* ראשון לציון, על התלמוד, חידושים ברמב"ם ועל שו"ע יורה דעה, מאת רבי חיים בן עטר. ירושלים, [תרע"ה 1915]. חותמת רבי אברהם אלימלך גולדשטיין, ר"מ בפרשבורג. מחבר הספר "נחלת אברהם". נרצח בשואה.
* קונטרס תוצאות חיים, חידושים בעניני מלאכת הוצאה, מאת רבי מנחם מזעמבא. וורשא, תרפ"א [1921]. חותמת של רבי שלמה שמשון קרליץ (תר"ע-תש"ס), אחיינו של החזון איש. מקורב לרבי חיים עוזר גרודזינסקי שסמך עליו בעניינים חשובים. מו"ץ בלכוביץ. עלה לארץ עם אביו וכיהן כדיין ואב"ד בפתח תקווה.
* תוספות חיים חלק שני, קונטרס עגונות וענייני אבן העזר. ריגא, תרפ"ט [1929]. חותמת של המחבר רבי חיים לובאצקי (תר"ם-תש"א), רב בקבילניק-פלך וילנא, רעזיצא. חיבר גם "ברכת חיים".
* יד הלוי, הדרנים על הש"ס, ביאורי סוגיות, שו"ת ודרושים, מאת רבי יוסף דב הלוי לוין. ניו יורק, תש"ט [1949]. רישום בעלות של הגאון רבי דוד פוברסקי (תרס"ב-תשנ"ט). ראש ישיבת פוניבז'.
* בנין אב חלק חמישי, שאלות ותשובות מאת רבי אליהו בקשי דורון. ירושלים, תשס"ט [2009]. הקדשה מאת המחבר רבי אליהו בקשי דורון, לרבי יצחק לורנץ מישיבת קול תורה.
18 ספרים ב-16 כרכים. גודל משתנה. מצב כללי: בינוני-טוב. סימני עש ובלאי.