ארכיון עם מאות תצלומים משפחתיים של משפחות מאיר (מאייר) ואוירבך, משפחות אביו ואימו של ראש ישיבת הנגב רבי יששכר מאיר (תרפ"ז-תשע"א). גרמניה וארץ ישראל, [סוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20 (כמה תצלומים מאוחרים יותר)].
כ-500 תצלומים המתעדים את תולדות שתי המשפחות החל בסוף המאה ה-19 בגרמניה ועד העלייה לארץ ישראל והחיים בה לקראת אמצע המאה ה-20. בתצלומים נראים רבי יששכר מאיר כילד בגרמניה, כנער וכאיש צעיר בארץ ישראל; אביו, יעקב מאיר; אמו, לאה מאיר לבית אוירבך; אחיותיו יהודית, שושנה ואילה מאיר; סבָיו וסבותיו, בהם אהרן והלן (הינדכי) אוירבך מהמבורג, רבי יששכר זליגמן ומתילדה מאייר מרגנסבורג, והורי סבו, מאייר ויִיטל מאייר לבית זליג; בני משפחה נוספים רבים; תצלומי מצבות של בני המשפחה; תצלומים וגלויות המתעדים את בית הכנסת ברגנסבורג, שם כיהן הסב רבי יששכר זליגמן מאייר כרב; ועוד.
יעקב מאיר, אביו של רבי יששכר מאיר, יצא מגרמניה לארץ ישראל לפני משפחתו, בכוונה להניח את היסודות לחיים בה ולצרף אליו במהרה את יתר המשפחה. בעת שהותו בארץ חלה, נסע לבית חולים במצרים ושם נפטר. לאה מאיר וארבעת ילדיה עלו לארץ ישראל דרך אמסטרדם לאחר פטירת האב, בשנת 1938, והתגוררו בפתח תקווה.
רבי יששכר מאיר (תרפ"ז-תשע"א), מייסד וראש ישיבת הנגב בנתיבות. נולד בהמבורג, ובשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל עם שלוש אחיותיו. החל ללמד בישיבת לומז'ה בשנת תש"א ובהמשך היה מקבוצת התלמידים הראשונה בישיבת פוניבז'. בהוראת רבו, הרב יוסף שלמה כהנמן, נשלח לקזבלנקה, שם ייסד ישיבה גבוהה וסמינר חרדי לבנות. לאחר שכיהן כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, משם עבר לנתיבות בראשית שנות ה-60, עם קבוצת בחורים מהציבור הדתי-לאומי, עמם יסד את "ישיבת עזתה", שכונתה באופן רשמי בשם "ישיבת הנגב". תוך מספר שנים גדלה הישיבה וכמאתיים תלמידים למדו בה. בהמשך התבססה בנתיבות קהילה גדולה בהנהגתו של רבי יששכר מאיר, והוקמו בה גם תלמודי תורה ובתי ספר לבנות. בשנותיו האחרונות הקימו רבי יששכר מאיר ותלמידיו סניפים לישיבה בעיר שדרות ובמושב זרועה, שסביבם התגבשו קהילות של יהודים יראים ובני תורה.
רבים מן התצלומים מתוארים בגבם בכתב יד, בעברית או בגרמנית. מרבית התצלומים מודבקים לדפי אלבום וחלקם מתוארים ומתוארכים על גבי דפי האלבום בכתב יד, בגרמנית. מעט מן התצלומים שצולמו או שועתקו בארץ ישראל חתומים בחותמות הצלמים, בהם "Photo Frankfurter" ו"צלמניה ל. איזנברג" בפתח תקוה ו"פוטו האחים אהרונסון" בבני ברק. כמה תצלומים מגרמניה חתומים אף הם בחותמות הצלמים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני. פגמים, קמטים, קרעים וכתמים ברבים מן התצלומים.
מצורפת: גלויה ששלח רבי יששכר מאיר למשפחתו מצפת, בעת שהותו בפנסיון "מרגלית" בעיר. 1947. גרמנית.

אוגדן גלויות, תמונות ואיורים של המשכן, מאת האדריכל יעקב יהודה, עם הסכמות הרב קוק, הרב הראשי לא"י, והרב מלצר, ראש ישיבת עץ חיים. ירושלים, [תרצ"ד 1934]. עברית ואנגלית.
כולל 6 גלויות ודף "תכנית המשכן". הגלויות נדפסו גם כל אחת לחוד ונמכרו בתערוכת יריד המזרח 1934 שבה היו מוצגים תבנית המשכן וכליו.
7 דף, מעטפת קרטון מודפסת. אורך: 11.5 ס"מ. רוחב: 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. רישום בכתב-יד על המעטפת האחורית.