ספר צידה ברוך, דרושים על פרשיות התורה, מאת רבי בצלאל בראנדייס. פראג, [תקמ"ו] 1786. מהדורה יחידה.
בדף [2] נדפסה הסכמתו של בעל ה"נודע ביהודה", בה מספר שרוב כתביו של המחבר, רבי בצלאל בראנדייס, נשרפו בשריפה שהתרחשה בקהילת בומסלא. כתביו שנותרו ממנו הם חידושים שחידש בילדותו, וניצלו מן האש על ידי כך שהיו כנראה מונחים בקרן זווית.
[2], נא, [1] דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות בשולי הדפים האחרונים. כריכת עור עתיקה משוקמת וכרוכה מחדש, עם שדרה חדשה.

טור אורח חיים, אבן העזר וחושן משפט. דיהרנפורט, [תק"נ-תקנ"ו 1790-1796]. שלושה חלקים בשלושה כרכים.
הגהות קצרות רבות בכתיבה אשכנזית, בעיקר בחלק אבן העזר.
בדף המגן של חלק חושן משפט, חתימות ורישומי בעלות של "רבי בנימין בעל הגה": "שייך לי הק' בנימין בעל הג"ה"; "שייך להתו' המופ' מה"ו בנימין נר"ו בעל המגיה"; "שייך לידידי הרבני המופלג בתורה וביראה מו"ה בנימין בעל הגה, בדירענפורט. הק' מ"ה טוב". בדף השער של חלק אבן העזר הוא חותם: "שייך לי הק' בנימין סגל". חותמות "הרב אשר מיכאל בן מוהר"ר חיים הכהן אב"ד דק"ק באזעל". רישומי בעלות נוספים.
מהדורת הטור שלפנינו היא המהדורה הראשונה של החיבור הנודע "חדושי הגהות" על הטור, שנדפס לאחר מכן במהדורות רבות. חיבור זה נדפס בעילום שם, אך ידוע כי חובר ע"י קבוצת תלמידי חכמים ובתוכם האחים רבי יוסף ורבי מיכאל שמעון מייא (ראה: מוריה, שנה ו גליון יב, עמ' מט; ושנה ז גליון ב-ג, עמ' ס). לא התברר לנו לגמרי מה משמעות כינויו של החותם שלפנינו "בנימין בעל הגה" או "בעל המגיה". יתכן כי היה בין חבורת תלמידי החכמים שכתבה את החיבור "חידושי הגהות".
שלושה כרכים. אורח חיים: [1], רצט [צ"ל: רצג], [9] דף. ספירת דפים משובשת. אבן העזר: [1], ריח, [4] דף. חושן משפט: [1], שיד [צ"ל: שטו], ו דף. ללא חלק יורה דעה. 36.5-38.5 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים בשולי חלק מהדפים. נזקי עש במספר מקומות, עם פגיעה בטקסט. קרעים קטנים במקומות בודדים, כמעט ללא פגיעה בטקסט. כריכות ישנות ופגומות, עם הדבקות נייר דבק גס לחיזוק על השדרות.

ספר שערי חכמה – ש"ב שמעתתא, עם שערי יראה, מאת רבי אלעזר לעוו בעל "שמן רוקח". פראג, תקס"ז [1807]. מהדורה ראשונה. כרוך עם: ספר ברכת יצחק, חלק ראשון, שאלות ותשובות מאת רבי חיים יצחק ירוחם. וינה, תרפ"ז [1923].
הדפסתו של ספר ברכת יצחק נפסקה באמצע.
‫שני ספרים בכרך אחד. ספר שערי חכמה: [2], פב, [7] דף. ספר ברכת יצחק: כז דף. 33.5 ס"מ. ספר ברכת יצחק נדפס על נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע בדף השער של ספר שערי חכמה, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער ושיקומים בהדבקות נייר. קרעים משוקמים בהדבקות נייר במספר מקומות נוספים. כריכה ישנה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

שלושה כרכים עם גליונות כתב העת "שומר ציון הנאמן", בעריכתם של הגאון רבי יעקב עטלינגר אב"ד אלטונה – בעל ה"ערוך לנר", ורבי שמואל ענאך. אלטונה, תמוז תר"ו עד טבת תרט"ז [1846-1855].
מצורפים, מספר פריטי נייר שנמצאו בין הגליונות: דיוקן בעל ה"ערוך לנר" (תצלום של הדפס); מכתב תורני מאת רבי יששכר בר אב"ד גראודנץ אל רבי ישראל מאיר פריימן (חתנו של ה"ערוך לנר"), גראודנץ, [תרמ"ב]; מעטפה של המכתב הנ"ל; מכתב תורני אל "מ' אלי' נר"ו אב"ד ומורה צדק לקהל עדתו", וואללשטיין, תר"ג [1843].
"שומר ציון הנאמן" היה כתב-עת תורני, ששם לו בין היתר כמטרה מוצהרת את המאבק ברפורמה והגנה על היהדות האורתודוקסית. הוא נדפס כמוסף דו-שבועי שצורף לכתב-העת הגרמני Der treue Zions-Wächter, שנערך אף הוא ע"י בעל ה"ערוך לנר". בראש הגליון מופיע המוטו של כתב-העת: "מכתב להרים קרן התורה והתעודה ולהסיר מכשול מדרך האמונה... חקירות, חדושים וביאורים, שאלות ותשובות, משלים ומליצות". "שומר ציון הנאמן" היה הראשון בז'אנר הזה של כתבי-עת תורניים ששילבו בין מאמרים תורניים למאמרי השקפה בענייני הזמן.
הגליון הראשון של כתב העת הופיע בי"ג תמוז תר"ו (7 ביולי 1846). הוא הופיע במשך אחת עשרה שנים, ובמשך זמן זה הופיעו סך הכל 222 גיליונות. הגיליון האחרון הופיע בכ"ד אדר תרי"ז, 20 במרץ 1857. בכרך הגליונות הראשון שלפנינו, מופיעים הגליונות הראשונים, החל מהגליון הראשון.
הכרך הראשון שלפנינו מכיל את גליונות א-נד; הכרך השני – 115 גליונות מתוך המספרים נה-רטו (חסרים 46 גליונות); בכרך השלישי – 37 גליונות כפולים, וכן 26 גליונות ראשונים של כתב העת הגרמני Der treue Zions-Wächter. רשימה מפורטת של הגליונות תשלח לכל דורש.
סה"כ 206 גליונות של "שומר ציון הנאמן" ועוד 26 גליונות של כתב העת הגרמני.
בדפי כרך הראשון מספר הגהות בכתב-יד.
בדף השער של הכרך הראשון חתימה: "חנני ד' בזה אליקים געטשליק שלעזינגער, תרי"ט לפ"ק".
הגאון הקדוש רבי אליקים געטשליק שלזינגר (תקע"ג-תר"ס), הנודע בשם "רבי געטש מהמבורג". תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר" בישיבת מנהיים. כאשר עבר רבו בשנת תקצ"ו (1836) לכהן ברבנות אלטונה, עבר עמו תלמידו החביב ללמוד שם והיה התלמיד הראשון בישיבת ה"ערוך לנר" באלטונה. במשך יותר מחמישים שנה כיהן כדיין ומרביץ תורה בישיבת ה"קלויז" החדש והישן של המבורג. תקופה קצרה כיהן גם כרבה של המבורג. נודע כאיש קדוש אשר לא פסק מללמוד ש"ס ופוסקים, ועסק רבות בספרי קבלה. איש מופת ידוע בצדקותו ובקדושתו, ולא פעם אחת אירע כי כאשר היה מבקר חולה, היה החולה מתרפא בו ביום או למחרת. על מצבתו נכתב: "מורנו ורבנו נר ישראל, עמוד התורה ואוצר היראה, הגאון החסיד... בקי בכל חדרי תורה... עמד לנס לבני דורו... קדוש וטהור מיום הולדו... ישב בשבת תחכמוני בבהמ"ד דקלויז ישן וחדש דקהלתנו יותר מנ"ה שנה...".
3 כרכים. 232 גליונות. גודל ומצב משתנים.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.