Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
Displaying 13 - 16 of 16
![שני תצלומים המתעדים את יהודי קהילת רובנו באוקראינה. [רובנו, המחצית הראשונה של המאה ה-20]. 1. קבוצה מיהודי העיר (בהם המורה לעב](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol22-public/374_1.jpg "Photograph – Rabbi Shlomo Ibn Denan Rabbi of Fez – Morocco, 1929")
![שני תצלומים המתעדים את יהודי קהילת רובנו באוקראינה. [רובנו, המחצית הראשונה של המאה ה-20]. 1. קבוצה מיהודי העיר (בהם המורה לעב](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol22-public/374_2.jpg "Photograph – Rabbi Shlomo Ibn Denan Rabbi of Fez – Morocco, 1929")
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $120
Unsold
שני תצלומים המתעדים את יהודי קהילת רובנו באוקראינה. [רובנו, המחצית הראשונה של המאה ה-20].
1. קבוצה מיהודי העיר (בהם המורה לעברית אשר לעמיל קולקר, נפטר בארץ ישראל 1941) בהיכל בית הכנסת של חסידי אליק בעיר. מאחוריהם נראה ארון הקודש המפואר שהובא לבית הכנסת בשנת 1913.
16.5X23 ס"מ. מצב טוב. פגמים וקרעים קלים. מודבק ללוח קרטון.
2. קבוצת יהודים ברחוב שקולנה, שכל אוכלוסייתו הייתה יהודית. בקצה התמונה נראה בניין בית המרחץ היהודי.
17X12 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגמים וקרעים בתצלום. מוצמד ללוח קרטון.
שני התצלומים מופיעים בספר ה"יזכור" לקהילת רובנו בעריכת אריה אבטיחי, הוצאת "ילקוט ווהלין", תשי"ז. עמ' 336, 396.
1. קבוצה מיהודי העיר (בהם המורה לעברית אשר לעמיל קולקר, נפטר בארץ ישראל 1941) בהיכל בית הכנסת של חסידי אליק בעיר. מאחוריהם נראה ארון הקודש המפואר שהובא לבית הכנסת בשנת 1913.
16.5X23 ס"מ. מצב טוב. פגמים וקרעים קלים. מודבק ללוח קרטון.
2. קבוצת יהודים ברחוב שקולנה, שכל אוכלוסייתו הייתה יהודית. בקצה התמונה נראה בניין בית המרחץ היהודי.
17X12 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגמים וקרעים בתצלום. מוצמד ללוח קרטון.
שני התצלומים מופיעים בספר ה"יזכור" לקהילת רובנו בעריכת אריה אבטיחי, הוצאת "ילקוט ווהלין", תשי"ז. עמ' 336, 396.
Category
Pictures – Engravings and Photographs, Prints and Books with Prints
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $100
Unsold
ארכיון עם מאות תצלומים משפחתיים של משפחות מאיר (מאייר) ואוירבך, משפחות אביו ואימו של ראש ישיבת הנגב רבי יששכר מאיר (תרפ"ז-תשע"א). גרמניה וארץ ישראל, [סוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20 (כמה תצלומים מאוחרים יותר)].
כ-500 תצלומים המתעדים את תולדות שתי המשפחות החל בסוף המאה ה-19 בגרמניה ועד העלייה לארץ ישראל והחיים בה לקראת אמצע המאה ה-20. בתצלומים נראים רבי יששכר מאיר כילד בגרמניה, כנער וכאיש צעיר בארץ ישראל; אביו, יעקב מאיר; אמו, לאה מאיר לבית אוירבך; אחיותיו יהודית, שושנה ואילה מאיר; סבָיו וסבותיו, בהם אהרן והלן (הינדכי) אוירבך מהמבורג, רבי יששכר זליגמן ומתילדה מאייר מרגנסבורג, והורי סבו, מאייר ויִיטל מאייר לבית זליג; בני משפחה נוספים רבים; תצלומי מצבות של בני המשפחה; תצלומים וגלויות המתעדים את בית הכנסת ברגנסבורג, שם כיהן הסב רבי יששכר זליגמן מאייר כרב; ועוד.
יעקב מאיר, אביו של רבי יששכר מאיר, יצא מגרמניה לארץ ישראל לפני משפחתו, בכוונה להניח את היסודות לחיים בה ולצרף אליו במהרה את יתר המשפחה. בעת שהותו בארץ חלה, נסע לבית חולים במצרים ושם נפטר. לאה מאיר וארבעת ילדיה עלו לארץ ישראל דרך אמסטרדם לאחר פטירת האב, בשנת 1938, והתגוררו בפתח תקווה.
רבי יששכר מאיר (תרפ"ז-תשע"א), מייסד וראש ישיבת הנגב בנתיבות. נולד בהמבורג, ובשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל עם שלוש אחיותיו. החל ללמד בישיבת לומז'ה בשנת תש"א ובהמשך היה מקבוצת התלמידים הראשונה בישיבת פוניבז'. בהוראת רבו, הרב יוסף שלמה כהנמן, נשלח לקזבלנקה, שם ייסד ישיבה גבוהה וסמינר חרדי לבנות. לאחר שכיהן כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, משם עבר לנתיבות בראשית שנות ה-60, עם קבוצת בחורים מהציבור הדתי-לאומי, עמם יסד את "ישיבת עזתה", שכונתה באופן רשמי בשם "ישיבת הנגב". תוך מספר שנים גדלה הישיבה וכמאתיים תלמידים למדו בה. בהמשך התבססה בנתיבות קהילה גדולה בהנהגתו של רבי יששכר מאיר, והוקמו בה גם תלמודי תורה ובתי ספר לבנות. בשנותיו האחרונות הקימו רבי יששכר מאיר ותלמידיו סניפים לישיבה בעיר שדרות ובמושב זרועה, שסביבם התגבשו קהילות של יהודים יראים ובני תורה.
רבים מן התצלומים מתוארים בגבם בכתב יד, בעברית או בגרמנית. מרבית התצלומים מודבקים לדפי אלבום וחלקם מתוארים ומתוארכים על גבי דפי האלבום בכתב יד, בגרמנית. מעט מן התצלומים שצולמו או שועתקו בארץ ישראל חתומים בחותמות הצלמים, בהם "Photo Frankfurter" ו"צלמניה ל. איזנברג" בפתח תקוה ו"פוטו האחים אהרונסון" בבני ברק. כמה תצלומים מגרמניה חתומים אף הם בחותמות הצלמים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני. פגמים, קמטים, קרעים וכתמים ברבים מן התצלומים.
מצורפת: גלויה ששלח רבי יששכר מאיר למשפחתו מצפת, בעת שהותו בפנסיון "מרגלית" בעיר. 1947. גרמנית.
כ-500 תצלומים המתעדים את תולדות שתי המשפחות החל בסוף המאה ה-19 בגרמניה ועד העלייה לארץ ישראל והחיים בה לקראת אמצע המאה ה-20. בתצלומים נראים רבי יששכר מאיר כילד בגרמניה, כנער וכאיש צעיר בארץ ישראל; אביו, יעקב מאיר; אמו, לאה מאיר לבית אוירבך; אחיותיו יהודית, שושנה ואילה מאיר; סבָיו וסבותיו, בהם אהרן והלן (הינדכי) אוירבך מהמבורג, רבי יששכר זליגמן ומתילדה מאייר מרגנסבורג, והורי סבו, מאייר ויִיטל מאייר לבית זליג; בני משפחה נוספים רבים; תצלומי מצבות של בני המשפחה; תצלומים וגלויות המתעדים את בית הכנסת ברגנסבורג, שם כיהן הסב רבי יששכר זליגמן מאייר כרב; ועוד.
יעקב מאיר, אביו של רבי יששכר מאיר, יצא מגרמניה לארץ ישראל לפני משפחתו, בכוונה להניח את היסודות לחיים בה ולצרף אליו במהרה את יתר המשפחה. בעת שהותו בארץ חלה, נסע לבית חולים במצרים ושם נפטר. לאה מאיר וארבעת ילדיה עלו לארץ ישראל דרך אמסטרדם לאחר פטירת האב, בשנת 1938, והתגוררו בפתח תקווה.
רבי יששכר מאיר (תרפ"ז-תשע"א), מייסד וראש ישיבת הנגב בנתיבות. נולד בהמבורג, ובשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל עם שלוש אחיותיו. החל ללמד בישיבת לומז'ה בשנת תש"א ובהמשך היה מקבוצת התלמידים הראשונה בישיבת פוניבז'. בהוראת רבו, הרב יוסף שלמה כהנמן, נשלח לקזבלנקה, שם ייסד ישיבה גבוהה וסמינר חרדי לבנות. לאחר שכיהן כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, משם עבר לנתיבות בראשית שנות ה-60, עם קבוצת בחורים מהציבור הדתי-לאומי, עמם יסד את "ישיבת עזתה", שכונתה באופן רשמי בשם "ישיבת הנגב". תוך מספר שנים גדלה הישיבה וכמאתיים תלמידים למדו בה. בהמשך התבססה בנתיבות קהילה גדולה בהנהגתו של רבי יששכר מאיר, והוקמו בה גם תלמודי תורה ובתי ספר לבנות. בשנותיו האחרונות הקימו רבי יששכר מאיר ותלמידיו סניפים לישיבה בעיר שדרות ובמושב זרועה, שסביבם התגבשו קהילות של יהודים יראים ובני תורה.
רבים מן התצלומים מתוארים בגבם בכתב יד, בעברית או בגרמנית. מרבית התצלומים מודבקים לדפי אלבום וחלקם מתוארים ומתוארכים על גבי דפי האלבום בכתב יד, בגרמנית. מעט מן התצלומים שצולמו או שועתקו בארץ ישראל חתומים בחותמות הצלמים, בהם "Photo Frankfurter" ו"צלמניה ל. איזנברג" בפתח תקוה ו"פוטו האחים אהרונסון" בבני ברק. כמה תצלומים מגרמניה חתומים אף הם בחותמות הצלמים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני. פגמים, קמטים, קרעים וכתמים ברבים מן התצלומים.
מצורפת: גלויה ששלח רבי יששכר מאיר למשפחתו מצפת, בעת שהותו בפנסיון "מרגלית" בעיר. 1947. גרמנית.
Category
Pictures – Engravings and Photographs, Prints and Books with Prints
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $100
Unsold
גלוית "שנה טובה" בהוצאה עצמית הנושאת את דיוקן השולח וברכת שנה טובה שראשי שורותיה הם אקרוסטיכון שמו. ארץ ישראל ערב ראש השנה תרפ"ו (1925).
בפינה הימנית של הגלויה משובץ דיוקן מצולם של השולח, ישראל יעקב גליקמאן, בתוך מסגרת מעוצבת כבול ובה מצוין המקום והתאריך – "1925 תרפ"ה, ארץ ישראל, תל אביב". והאיחול "לשנה טובה".
ברכה ארוכה העשויה קטעי פסוקים ופסוקי-פיוט שראשי שורותיה הם אקרוסטיכון שמו של גליקמאן ממלאת את עיקר שטח הגלויה. גליקמאן חתום על הגלויה בתואר "יושב ראש בשנה העבר' בביהכנ"ס של החבורה שערי שמים".
13.5X9 ס"מ. מצב טוב. קרעים חסרים קטנים בשתי פינות. כתמים.
בפינה הימנית של הגלויה משובץ דיוקן מצולם של השולח, ישראל יעקב גליקמאן, בתוך מסגרת מעוצבת כבול ובה מצוין המקום והתאריך – "1925 תרפ"ה, ארץ ישראל, תל אביב". והאיחול "לשנה טובה".
ברכה ארוכה העשויה קטעי פסוקים ופסוקי-פיוט שראשי שורותיה הם אקרוסטיכון שמו של גליקמאן ממלאת את עיקר שטח הגלויה. גליקמאן חתום על הגלויה בתואר "יושב ראש בשנה העבר' בביהכנ"ס של החבורה שערי שמים".
13.5X9 ס"מ. מצב טוב. קרעים חסרים קטנים בשתי פינות. כתמים.
Category
Pictures – Engravings and Photographs, Prints and Books with Prints
Catalogue
Online Auction 022 – Judaica: Books, Manuscripts, Letters, Objects
March 4, 2020
Opening: $100
Unsold
אוגדן גלויות, תמונות ואיורים של המשכן, מאת האדריכל יעקב יהודה, עם הסכמות הרב קוק, הרב הראשי לא"י, והרב מלצר, ראש ישיבת עץ חיים. ירושלים, [תרצ"ד 1934]. עברית ואנגלית.
כולל 6 גלויות ודף "תכנית המשכן". הגלויות נדפסו גם כל אחת לחוד ונמכרו בתערוכת יריד המזרח 1934 שבה היו מוצגים תבנית המשכן וכליו.
7 דף, מעטפת קרטון מודפסת. אורך: 11.5 ס"מ. רוחב: 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. רישום בכתב-יד על המעטפת האחורית.
כולל 6 גלויות ודף "תכנית המשכן". הגלויות נדפסו גם כל אחת לחוד ונמכרו בתערוכת יריד המזרח 1934 שבה היו מוצגים תבנית המשכן וכליו.
7 דף, מעטפת קרטון מודפסת. אורך: 11.5 ס"מ. רוחב: 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. רישום בכתב-יד על המעטפת האחורית.
Category
Pictures – Engravings and Photographs, Prints and Books with Prints
Catalogue