מכתב בכתב ידו וחתימתו של הרב איסר יהודא אונטרמן. תל-אביב, תשכ"ד [1964].
תשובה הלכתית על נייר מכתבים רשמי, בעניין חולה במחלה קשה שנסע להתרפא בגרמניה ונדרש לאכול אוכל שאינו כשר.
הרב איסר יהודא אונטרמן (תרמ"ו-תשל"ו), יליד העיר בריסק. היה רב במספר קהילות בליטא. בשנת 1923 עבר לאנגליה ושימש כרבה של ליברפול. לאחר השואה עלה לארץ והתמנה לרבה הראשי של תל-אביב. כיהן גם בבית הדין הרבני הגדול, ובשנות ה-50 נבחר למועצת הרבנות הראשית. בג' ניסן תשכ"ד נבחר לרבה האשכנזי הראשי של ישראל, תפקיד אותו מילא עד שנת תשל"ב.
תשובה הלכתית זו נכתבה בעת שהרב אונטרמן כבר נתמנה לתפקיד הרב הראשי לישראל, למרות שעל הנייר הרשמי והחותמת מופיע הכיתוב "הרב הראשי לתל-אביב יפו".
דף, כתוב משני צדיו, 21x16 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימן קיפול.
מצורף מכתב אישי מאת חותנו של החולה אל בתו ובעלה החולה, בבקשה שיאות לאכול כנדרש ובברכת רפואה שלמה.

עשרות דפים מארכיונו של הסופר האגודאי ד"ר חיים וייסמן. [תל אביב?, שנות ה-40-50 בקירוב]:
* מכתב אל הנציב העליון בבקשה לחנינה לדב גרונר ומכתב אל דב גרונר. [תש"ז 1947]. * דפים מן הספר "זכרונות", מאת רבי יעקב רוזנהיים, בתרגומו של ד"ר חיים וייסמן. * דיווח על ועידת קטוביץ, תרע"ב 1912. * ועוד עשרות רשימות בכתב ידו, פרשיות השבוע וענייני השעה.
הד"ר חיים וייסמן עסק בכתיבה ותיעוד של פעילות "אגודת ישראל" בראשית ימיה, ובתרגום מגרמנית של הספרים: אגרות צפון לרש"ר הירש, בעל השם ממיכלשטדט, מפרנקפורט עד ירושלים, זכרונות רבי יעקב רוזנהיים.
עשרות דפים. גודל ומצב משתנים.

קבלה מודפסת, על מסחר באתרוגים, יין ושמן זית, של "כולל וורשא". ירושלים, תרנ"ט [1899].
דף בודד, מודפס בדיו זהובה. עם מילוי בכתב-יד משנת תרנ"ט, על שם ר' אברהם אבא גוטמאן ורעייתו. בשולי הדף חותמות - בצורת חתימה בכתב-יד - של האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב ושל רבי שלמה זלמן בהר"ן; וחותמת הכולל.
הרב הקדוש רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - האדמו"ר מלעלוב. בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל (תקפ"ז-תרמ"ג), קדוש וטהור מנעוריו, מנהיג קהלות החסידים בירושלים. היה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן" מקארלין. הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה", רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך שנים רבות היה הוא "צדיק הדור".
רבי שלמה זלמן בהר"ן לעווי (תקצ"ה-תר"ע), מגדולי ירושלים ומראשי עסקניה. גאון עניו וקדוש, כיהן כראש ישיבה ב"ישיבת הר"ן" שהקים לזכר אביו הגאון הקדוש רבי נחום משאדיק. רבי שלמה זלמן היה יורד בסוף ימי הקיץ ליפו, שם היה מטפל בקטיף האתרוגים ורכישתם מבעלי הפרדסים.
דף, 22.5x13.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. מעט כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, משוקמים.

אוסף דפים מפנקס הקשר של משרד האדמו"ר רבי יעקב הלברשטאם מטשאקאווא, דפים מודפסים עם מילוי בכתב-יד של פרטים שונים, בקשות ושמות לתפילה ולברכה, בכתב יד קדשו של האדמו"ר ושל משמשיו. ארה"ב, [שנות ה-40 של המאה ה-20].
דפים עם כותרת מודפסת "בס"ד פתקא (קוויטעל) למקומות הק' בארה"ק" - עם מקום למילוי פרטים שונים המיועדים לשמירת קשר עם הפונים הרבים: מתי הגיעו ומתי שלחו מכתבים, מה בקשותיהם ובאיזה ענינים [רישומי פרטים: לידות ופטירות של קרובי-משפחה, נישואין ושלום-בית, מחלות ורפואה, הגעת קרובים מהמלחמה, עושר ועניות, קניית נכסים ומכירתן, ועוד], לאיזה אדמורי"ם היה להם קשר בעבר, כמה "דמי פדיון" נתנו, אלו מתנות (מזכרות מירושלים ו"מעות שמירה") נשלחו אליהם, באיזו שפה אפשר לדבר עמם, וכתובת לשמירת קשר ולמשלוח קבלות.
האדמו"ר רבי יעקב הלברשטאם מטשאקאווא (תרנ"ז-תשכ"ח), בן רבי סיני האדמו"ר מזמיגראד, (בן רבי ברוך מגארליץ, בנו של בעל ה"דברי חיים") חתן האדמו"ר רבי שלום מושקוביץ משאץ. משנת תרפ"ה אב"ד טשאקאווא. בשנת תרצ"ד חלם על השואה המתקרבת, עזב את הרבנות ועלה לירושלים, בה הקים את בית מדרשו. בשנות השואה היה בארה"ב ופעל רבות בועד ההצלה ובקירוב יהודים לחיי תורה ומצוות. חזר אחרי השואה לארץ ישראל, בה גרו אשתו וילדיו, אך רוב ימיו היה שוהה בארה"ב. בניו הם הגאונים המפורסמים רבי משה הלברשטאם זצ"ל ורבי נפתלי הלברשטם שליט"א אדמו"ר מטשאקאווא, מראשי "העדה החרדית".
כ-390 דף. כ-24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. דפים מנותקים. נקבי תיוק בשוליים. קמטים בקצות הדפים. פגעי חלודה בדפים בודדים.

המחאה (שיק) של בנק קלינגר מצפת, על שם רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, האדמו"ר מסאסוב, עם חתימת ידו. [צפת, תש"ו] 1946.
על גב ההמחאה חתימת האדמו"ר וזוגתו הרבנית רוזא [בת האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, נפטרה תשי"ד].
האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא טיטלבוים-מאיר (תרס"ו-תשכ"ו, אנצי' לחסידות, א, עמ' תרמא), בזיווגו הראשון היה חתן דודו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר וניהל את הישיבה של חותנו בקראלי. אח"כ כיהן כאב"ד סעמיהאלי וכראב"ד סאטמר. לאחר השואה הקים את חסידות סאסוב בארה"ב ואת קרית "ישמח משה" בארץ ישראל.