ספר שו"ת הלכות קטנות חלק ראשון ושני וקונטרס בהלכות גיטין, מאת רבי יעקב חאגיז. ונציה, [תס"ד 1704].
בדף השער חותמת של רבי וולף היידנהיים [תקי"ז-תקצ"ב. פרשן, מדקדק וחוקר-מסורה נודע. בבית דפוסו ברדלהיים הדפיס את חיבוריו בנושאי דקדוק, את חומשיו המדויקים על פי המסורה, ואת מחזוריו המפורסמים "ספר קרובות", בהם העמיד נוסחאות תפילה מדויקות. תרם רבות לחקר מסורת הנוסח ושימור פיוטי קהילות אשכנז. החת"ס הסכים על ספריו ושיבחם].
חתימות רבות של רבי "זיסקינד (ב"ר זנוויל) שטערן" [כנראה רבי שניאור זיסקינד ב"ר שמואל זאנוויל שטרן – מראשי קהילת פפד"מ. מתומכי רבי יונתן אייבשיץ בזמן המחלוקת כנגדו. נפטר בשנת תקכ"ד].
[4], עא, [9] דף. מצב טוב-בינוני. סימני עש ונקבי עש משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.‬‬‬‬

ספר לקט הקמח, קיצור שאלות ותשובות ופסקי דינים על סדר השולחן ערוך, חלק א' [אורח חיים] וחלק ב' [יורה דעה], מאת רבי משה חאגיז. אמשטרדם, [תס"ז 1707]. מהדורה ראשונה.
בדף השער חתימות ורישומי בעלות עתיקים: "מגן הוא לכל החותם בו הקטן בנימין וואלף טרילנגין כ"ד אייר תע"ו", "מגן הוא לכל החותם בו הקטן מאיר בלא"א כמוהר"ר וואלף שליטא טרילינגין", "הק' יוסף בר אלחנן אהרן זצ"ל...". החותם הראשון, רבי וואלף מוואשיר טרילינגין (Wassertrüdingen), מוזכר בספרי החיד"א "שם הגדולים" ו"מעגל טוב". הוא היה פרנס מדינת אנשבאך (אנסבך) וחמיו של רבי יוסף טרילינגין שהיה דיין באנשבאך (ראה הסכמת שניהם על ספר בעל הטורים על התורה עם פירוש עיטור ביכורים, פיורדא תקי"ב). החיד"א מספר כי פגש את ר' וואלף בביקורו בגרמניה: "הקצין פו"מ התורני המופלא ר' וואלף קרא כל הש"ס וד' טורים י"ג פעמים כי כן העידו עליו, ואני ראיתיו שאחר התפלה תיכף היה קורא דף גמרא בבית הכנסת" (שם הגדולים, מערכת ספרים, זכרון יעקב). ביומן מסעותיו "מעגל טוב" (עמ' 15) כותב החיד"א: "פ' קרח יום השישי יצאנו מעיר איטינגין ובאנו לק"ק ואשיר טרילנגין וחנינו אצל הקצין הרבני מהר"ר וואלף הי' פרנס מדינת אנשבך... ואיברא כי מהר"ר וואלף הנז' האדם יראה לעינים עיר וקדיש ומתנהג בחסידות ואמרו עליו שלמד התלמוד וד' טורים כמה פעמים...". ראה חומר מצורף.
[4], סו; קלג, [1] דף. 14.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. פגעי עש עם פגיעה בטקסט. כריכת קלף ישנה, מנותקת בחלקה, עם פגעי עש.

שלחן ערוך אבן העזר, עם באר הגולה ובאר היטב, ועם פתחי תשובה מאת רבי אברהם צבי הירש איזנשטט. חלק ראשון. [יוהניסבורג, תרי"ז]. מהדורה ראשונה של ה"פתחי תשובה" על אבן העזר.
בשער הספר חתימת "אבא מהורדנא" (סופה של החתימה קצוץ). רבי אבא מהורדנא (תקס"ב-תרמ"ח), מקובל בישיבת "קהל חסידים" של הספרדים. כתב הגהות על עץ חיים לרבי חיים ויטאל בשם הגהות אב"ח. מראשי כולל הורדנא בירושלים, תלמיד חבר של רבי נחום שמש מהורדנא (ר' נחומק'ה).
[4], קיז, קיז-רעב דף. 21 ס"מ. מצב גרוע. כתמים. פגעי עש, עם פגיעה בטקסט. דפים מנותקים. ללא כריכה.

ספר אפיקי יהודה, חלק שני, עשרים וארבעה דרושים (כה-מח), מאת רבי יהודה ליב הלוי אדל, עם הערות בשם "ערבי נחל". [יוהניסבורג (פרוסיה), תרי"ד 1854].
בדף המגן הקדמי שני רישומי בעלות ארוכים. הרישום הראשון: "סימנא מילתא היא... האפיקי יהודא הלז שייך להרב הגאון הגדול האמיתי המפורסם... מרנא ורבנא משה יצחק אביגדור נר"ו, זאת כתבתי ביום וואו עש"ק כ"ב סיון תרח"י קאוונא" [הגאון רבי משה יצחק אביגדור (אוצר הרבנים 11236) אב"ד קובנא ושקלוב. בעל "פרדס רמונים", נפטר בשנת תרכ"א]. תחת רישום זה מופיע רישום בכתיבה אחרת, שהספר שייך לרבי יוסף אלעזר ליבר עדל, בנו של מחבר הספר, אליו הגיע הספר לאחר מכן: "האפיקי יהודא הלז שייך להרב הג' האמיתי המפורסם נ"י הנשר הגדול מרנא יוסף אלעזר ליבר הלוי עדל, זאת כתבתי ביום ו' עש"ק כ"ח אדר כת"ר [תר"כ] לפ"ק... סלאנים..." [רבי יוסף אלעזר ליבר עדל, רב בסלונים על מקום אביו (מחבר הספר שלפנינו), מחבר ספר דרכי יוסף, שני חלקים, יוהנסבורג תרי"ט-תרכ"א].
[10], רלח [צ"ל רלז], [1] דף. 21 ס"מ. מצב גרוע. כתמים. פגעי עש קשים. כריכה מקורית בלויה עם פגעי עש, צדה הקדמי מנותק.