אוסף שערים וחלקי ספרים (דפים בודדים) מחומשי "היכל הברכה" קומרנא – עם תרגום אונקלוס ומפרשים, ועם פירושי היכל הברכה ואוצר החיים, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא. למברג (לבוב), דפוסי פעסיל באלאבן, אברהם יצחק מענקיש ומוה' אליעזר מארגאשיש, [תרכ"ד-תרל"ד] 1864-1874. דפים מתוך המהדורות הראשונות שנדפסו בחיי המחבר, במשך כעשר שנים (סדר ההדפסה: במדבר, תרכ"ד; ויקרא, תרכ"ו; בראשית, תרכ"ט; שמות, תרל"ב; דברים, תרל"ד).

שערים של החומשים: בראשית (שני עותקים), שמות (שני עותקים), במדבר (ארבעה עותקים) ודברים (חמישה עותקים), ועוד כ-19 דפים שלמים וקרועים מתוך דפי החומשים.

בחומשים אלו נדפסו שני חיבורים מקוריים מאת האדמו"ר המחבר: פירוש "היכל הברכה" – פירוש על פי יסודות הקבלה והחסידות על כל ענייני המסורה, חסרות ויתרות, פתוחות וסתומות, ופירוש "אוצר החיים" על תרי"ג המצוות שבפרשיות, ובו מבאר בהרחבה על פי יסודות הקבלה והחסידות באיזו אות מעשרת הדברות רמוזה כל מצווה (על פי שיטת רבינו סעדיה גאון באזהרותיו). שני החיבורים בנויים על הקדמותיהם ויסודותיהם של האריז"ל והבעש"ט, והמחבר מרבה לבאר בהם את שרשי תורותיהם וכיצד הם משתלבים יחדיו. החומש כולל, מלבד תרגום אונקלוס, גם את פירושי רש"י ובעל הטורים, מסורה גדולה וקטנה, משכיל לדוד (פירוש על רש"י), מאת רבי דוד פארדו, ומנורת שלמה – פירוש על המסורה, מאת רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דובראוונא (חתן הגר"א).

במכתבו של רבינו המחבר לחסידים המתגוררים בהונגריה, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, הוא כותב את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "...ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים".

המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים.

חומשי "היכל הברכה" למהרי"א מקומרנא הם מספרי היסוד של ההגות הקבלית החסידית. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד).

בשער (הפגום) של חלק שמות, חותמות (קטועות וחסרות) של האדמו"ר מקוסון רבי "משה שמואל הלוי רא[טטענבערג בהגה"צ זלל"הה מקאסאן...]" – רבי משה שמואל הלוי רוטנברג (תרל"ב-תש"ו), בנו השני של האדמו"ר הראשון מקוסון בעל ה"בני שילשים" רבי יוסף (יהוסף) הלוי רוטנברג (תרי"ג-חשוון תרע"ב). רבי משה שמואל כיהן כאדמו"ר בקליינוורדיין (קישווארדה), ולאחר שהיגר לארה"ב כיהן באדמו"רות בלוס אנג'לס.

בשערים ובדפים אחרים, מופיעים רישומי בעלות וחותמות שונות: "יודא ליב גאלדשטיין קאשוי"; רבי "מרדכי יהודה שלמה זלמן וויזניצער, אב"ד דקה"י אראד יצ"ו"; "חותם בית המדרש דקהל חסי' סיגעט בהר ציון ובירשת"ו"; חתימה של "לוי יצחק פאגעל דעברעצין"; ועוד.

כ-34 דף. גודל ומצב משתנים. קרעים חסרים בחלקם הגדול.