אוסף מספרי הרב הקדוש רבי אברהם דוד (וואהרמאן) האדמו"ר מבוטשאטש:

• ספר מחזה אברהם, על התורה. לבוב (למברג), דפוס A. Waydomtcz, [תרל"ו] 1876. מהדורה יחידה. ללא מד דף (בספירה נפרדת), עם ספר "חוזה דוד" על נביאים וכתובים, ודרשות "חזון למועד".

• ספר דברי אברהם, חלק א', ביאורים מאת רבי יחזקאל פרענקיל מהוסאטין על ספר דעת קדושים, יורה דעה הלכות שחיטה, סי' א-כח, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. קולומייא, דפוס אלטער טייכער, תרנ"ד [1893-4]. מהדורה יחידה. חסר דף סט.

• קונטרס תר"ל [כללי תרתי לריעותא], עם כללי הכי רביתייהו – מתוך ספר דעת קדושים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש; עם ביאורי דברי אברהם, מאת רבי יחזקאל פרענקיל מהוסאטין. קולומייא, דפוס אלטער טייכער, תרנ"ג [1893]. מהדורה יחידה.

• ספר עזר מקודש, על הלכות גיטין ושמות אנשים ונשים, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש; עם גידולי הקדש ומקדש מעט, מאת רבי פייבל הלוי [שרייער] אבד"ק בראדשין וראב"ד קאלאמיא. בילגורייא, דפוס נטע קרוננברג, תרצ"ג 1932.

• ספר תולדות הראב"ד – תולדות רבי אברהם דוד אב"ד בוטשאטש, מאת רבי אליהו צבי שמערליר. לבוב (למברג), דפוס J. D. Suess, תר"ן 1890. חתימה וחותמות של "יוסף יצחק זאקס".

המחבר הקדוש, האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א', עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ. מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. עסק כל ימיו בתורה בעומק העיון וקיבל על עצמו לחדש לפחות ח"י הלכות[!] בכל שבוע, ולעת זקנתו הכפיל את פרי תנובתו, אז קיבל על עצמו לחדש ל"ו הלכות[!] בכל שבוע. את כל חידושיו אלו היה מעלה על הכתב לבל תאבד אף טיפה מהם (היה מורגל בפיו לומר: "מה נורא מאמר חז"ל על השוכח דבר ממשנתו וכו', ואמנם אם מתוך כתבו יוכל להיות נזכר, נחשב כאילו משנתו סדורה תמיד בפיו... ובזה נקבצו... המון רבבות ניירות כתובים באצבע איש אלוקים... והיה מתאנח על אשר עצרוהו מן השמים מלסדר חיבוריו כלבבו להפיצם בישראל" – דור דעה, עמ' ריג-ריד, על פי הקדמת תלמידו בעל "גידולי הקודש). חיבר ספרים רבים בהלכה, באגדה ובחסידות, ביניהם: "ברכת דוד" – על התורה, "מחזה אברהם", ברכת אברהם", "מילי דחסידותא", "דעת קדושים" על יו"ד, "עזר מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות שונות של השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם – בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].

5 ספרים. גודל ומצב משתנים.