מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב שור אב"ד קיטוב. פרנקפורט דמיין, תרנ"א [1891].

נשל אל הגאון רבי חנוך הכהן ערנטרוי אב"ד מינכן. במכתב הוא מספר כי הוא מייעד פניו להתיישב בהמבורג בה הוא ימצא "מנוח משכנות ליעקב מאשר בהולאנד". לשם כך הוא מבקש מרבי חנוך שיכתוב "מכתב ארוך בבקשה מאת כבוד חותנו הרב יחי' [רבי מרדכי עמרם (מרקוס) הירש, אב"ד פראג והמבורג] כי יהי' מהמשתדלים שמה לטובתי למען אוכל להשאר שם, וזאת ידעתי כי כאשר יחל חותנו הרב לעשות למעני אז ימצאו מרבית אנשים אשר ישתדלו כי יש לו שם מכירים, וגם הגביר ראש הקהל ה' גאם פערץ הוא שוחר טובתו ומים עמוקים עצה בלב איש כמו חותנו הרב להושיב אותי שמה".

הגאון רבי יעקב שור (תרי"ג-תרפ"ד), בן רבי יצחק אלישע אב"ד קיטוב, מגזע הגאונים בעל "תורת חיים" ו"תבואות שור". בצעירותו למד בשקידה אצל בעל ה"שואל ומשיב" בו ראה את רבו המובהק. בשנת תרמ"ו התמנה לרב העיר לודמיר, אך לאחר זמן קצר נכלא עקב הלשנה, וכאשר השתחרר ישב כמה שנים בקרלסרוה. עם פטירת אביו, בשנת תרנ"ה, הוזמן למלא את מקומו על כס הרבנות בקיטוב. חרף טרדותיו הרבים והצקות של אנשים שונים, לא פסק מללמוד. חיבר מספר ספרים ופרסם מאמרים שונים בכתבי-עת תורניים שונים. בין חיבוריו הרבים: "ברכת יעקב" על מסכת ברכות, שו"ת "דברי יעקב", "מי באר", "משנת רבי יעקב על מעילה ועל התוספתא, "אגדות יעקב" על הגדה של פסח, "בעי חיי" על רבינו בחיי על התורה ועוד. חיבר את הקונטרס "צדקת הצדיק" (ברלין תר"ע) להצדיק את ספר "האשכול" במהדורת רבי צ"ב אויערבך, יחד עם רבי חנוך הכהן ערנטרוי, נמען המכתב שלפנינו (ראו עוד: ד"א מנדלבוים, תולדות משפחת שור, בני ברק תשנ"ח).

גלויה. 14X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים.