חומש עם תרגום ערבי של רבי סעדיה גאון, תרגום פרסי לרבי יעקב ב"ר יוסף טאווס ופירוש רש"י. קושטא, ש"ו (1546). דפוס אליעזר שונצינו.
מהדורה נדירה ביותר. ידועים רק עותקים חלקיים בודדים. גם בין הביבליוגרפים יש סתירות בקביעת מספר הדפים של מהדורה זו. יערי רושם 287 דף, פרימאן מונה 386 דף, ויוסף הקר (ארשת ה' עמ' 482 – ראה חומר מצורף) סופר ומונה 419 דף.
לפנינו נמצא חומש ויקרא כמעט בשלמותו - כעשרים מהדפים בלויים ופגועים (משוקמים). חומש במדבר חסר כעשרים דפים, חלקם מושלמים בכת"י בכתיבה תימנית, דפים נוספים בלויים ופגועים (משוקמים). חומש דברים חסר דף או שניים בתחילתו, עשרה דפים בסופו ועוד דפים ספורים באמצע - חלקם חסרים וחלקם פגועים ומשוקמים.
27.5 ס"מ. שני כרכים. כריכות חדשות. מצב בינוני פגוע.

שולחן ערוך. חלק א-ד. מהדורה שניה שנדפסה בחיי מר"ן המחבר. ויניציאה, שכ"ז (1567). דפוס זואן גריפו. עם כל ארבעת השערים. חתימות בעלים והגהות בכת"י תימני.
מיד לאחר הדפסת השולחן ערוך במהדורתו הראשונה בשנת שכ"ה-שכ"ו, נוצר ביקוש עצום לספר, שהפך תוך תקופה קצרה לספר היסוד של ההלכה. בשנת שכ"ז החל המדפיס זואן די גריפו להדפיסו במהדורה שניה בהגהת רבי שמואל בכמ"ר אלחנן יעקב מן הארקוולטי ונגמרה הדפסתו בכ"ח ניסן שכ"ז, הדפסה זו נעשתה באותיות רש"י. באותה שנה קם מתחרה המדפיס זורזי די קאבלי שהדפיסו באותיות מרובעות בהגהת רבי שמואל פיהם. בין שני המדפיסים גריפו וקאבלי היתה באותה התקופה תחרות עם מריבות גדולות, מה שהביא בדיעבד לפריחה מרובה של הדפסות חשובות, אך מאידך המהירות והמחטף פגעו ברמת הדיוק וההגהה. עם כל זאת מהדורות אלו נחשבות ליותר מדויקות מן המהדורות שבאו אחריהן. בשתי המהדורות נעשו תיקונים רבים (שחלקם נעשו ע"י המגיהים שהיו תלמידי חכמים מובהקים) אבל לא ע"י המחבר עצמו, כפי שכותב המחבר בהקדמת "בדק הבית" וכפי שרומז המגיה ל"כסף משנה" שנדפס בונציה בשנת של"ד.
אורח חיים - סא דף. יורה דעה - נז דף [דף השער פגום ומשוחזר]. אבן העזר - [ל],ד דף. חשן המשפט - עא דף. מצב בינוני. משוקם. כתמים קטנים שחורים. פגעים ובלאי משוקמים. כריכת עור חדשה מפוארת עם חריטות והטבעות .
נדיר מאד למצוא סט שלם ממהדורה מוקדמת זו. העותקים השלמים היחידים שנותרו בעולם, הגיעו בדרך כלל מתימן וניכרים בהם סימני שימוש רב.