The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מכתב בכתב-יד, מאת הנהלת המגבית המשותפת לשני מוסדות התורה והחסד בירושלים – "תלמוד תורה הכללי וישיבת עץ חיים הגדולה", ו"בית החולים הכללי בקור חולים האספיטאל", חתום בידי שישה מגבאי שני המוסדות ובחותמותיהם. ירושלים, י"ג טבת תרס"ז [1906].
המכתב נשלח אל השד"ר רבי שמואל ברוך הכהן, "ציר אמונים באמעריקא", בענין העלאת משכורתו וזירוזו "בעבודת הקודש". בסופו הרבנים מברכים אותו: "כי יראה ברכה במעשה ידיו, חפץ ה' בידו יצליח להרבות הטובה והברכה לעמוד התורה ובציון והיכל החסד והרחמים בעיר קדשנו".
המכתב חתום בידי רבני ומנהלי המוסד "עץ חיים" – רבי אריה ליב ראשקעס, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר, רבי לייב דיין] ורבי יחזקאל ליפשיץ, ובידי רבני וגבאי המוסד "בקור חולים" – רבי יואל משה סלומון, רבי [שרגא] פייטיל ברמאן ורבי אשר אליעזר לעווי. לצד חתימותיהם מופיעות חותמות דיו רשמיות של שני המוסדות – "עץ חיים" ו"בקור חולים".
רבי אריה ליב ראשקס (תקצ"ח-תרע"ד), גאון נודע, מגדולי רבני ווילנא וירושלים. חתן הגאון רבי שמעון זרחי אב"ד טבריג בעל "נחלת שמעון". כיהן כאב"ד שניפשוק, מפרברי ווילנא. מחבר "אבן לשם בדביר" – ביאורים על ספר ראב"ן (ירושלים תרע"ג). חתנו רבי מאיר באסין מילא את מקומו ברבנות שניפשוק, לאחר שעלה לירושלים (ואחריו כיהן במשרה זו חתן-חתנו, רבי ישראל זאב גוסטמן, שלימים הקים את ישיבת ראמייעלס בירושלים).
רבי לייב דיין – רבי אריה ליב הרשלר (נפטר תרע"ז), מחשובי הדיינים בירושלים. תלמידו של רבי שלמה זלמן בהר"ן בתורה ובעסקנות. היה ממייסדי שכונות "בית ישראל" ו"גבעת שאול". חבר בית המשפט הממשלתי שהיה מורכב מהפחה הטורקי, מהקאדי המוסלמי, מהאפטריארך היווני ומרבי ליב היהודי, שייצג בחכמה ובפקחות רבה את עניני הציבור היהודי בעיר]
רבי מאיר יחזקאל ליפשיץ (נפטר תר"ע), בן הגאון רבי ברוך מרדכי ליבשיץ אב"ד נובהרדוק ושעדליץ, בעל ה"ברית יעקב" (תקס"ט-תרמ"ה). רבי יחזקאל התגורר באורלע (אורליה, הסמוכה לסטוצ'ין ולנובהרדוק) ונודע כתלמיד חכם נכבד. בסוף ימיו עלה רבי יחזקאל לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בה נמנה בין ממוני מוסדות הציבור בעיר.
רבי יואל משה סלומון (תקצ"ח-תרע"ג), סופר, עורך ומדפיס, שד"ר היישוב ומעסקניה החשובים של היישוב היהודי הישן בארץ ישראל במאה הי"ט. למד תחילה בישיבת עץ חיים בירושלים, ולאחר נישואיו נסע ללמוד תורה בישיבות ליטא. היה מפורצי חומות ירושלים, ממייסדי שכונות נחלת שבעה ומאה שערים וממייסדי פתח תקוה. הקים בית דפוס בירושלים וערך והוציא לאור את עיתון "הלבנון".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים ובקווי הקפל. רצועת דבק סלוטייפ בגב לחיזוק.