ספר ילקוט הרועים, אוסף דעות התנאים והאמוראים בנושאים שונים, על פי סדר האלף-בית, מאת רבי שמעון בצלאל ניימאן. לבוב (למברג), דפוס E. salat, תרס"ח 1908.

העותק של הגאון הצדיק רבי יצחק וינגרטן. רישום בעלות בכתב-ידו ובחתימתו בדף המגן (החתוך וחסר ברובו, ומנותק), מתקופת לימודיו בבחרותו בישיבת קאליב בהונגריה: "בעזהי"ת ספר ילקוט הרועים הדין שייך לי לשמי נאום החותם הק' יצחק וויינגארטעין? מילדי ק"ק פ. לאדאן, הלומד בישיבת אדמו"ר ההגהצה"ק מוה"ד [מופת הדור] פה אב"ד ור"מ דק"ק קאלוב יצ"ו בשנת חצר"ת[?]". בדף השער חתימתו: "יצחק וויינגערטען"; וחתימות נוספות. רישומי בעלות נוספים מאוחרים בדף המגן האחורי, חלקם בחתימת חברו "אפרים שטיינער".

הצדיק והמשפיע החסידי רבי יצחק וינגרטן (תרע"ג-תש"נ), ראש ישיבת "באר מנחם", ומראשי ישיבת חיי עולם. שימש גם כמשפיע בישיבת טאהש בקנדה. נולד בפישפקלדאן שבמחוז היידו-ביהר בצפון מזרח הונגריה. אביו היה רבי יהודה, בן אחר בן להרה"ק רבי דוד מסטפין, ואמו התייחסה להרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. למד בבחרותו בישיבתו של רבי מנחם ברודי מקאליב, שחיבב אותו מאוד, ומינה אותו לחזור על השיעורים בפני מאות בחורים (בישיבות הונגריה ניתן התואר "ראש ישיבה", לבחור בעל התפקיד לחזור על השיעורים]. בשנת תרצ"ט, לאחר פטירת רבו עלה לארץ ישראל ולמד בישיבתו של המהרי"ץ דושינסקי. לאחר נישואיו נתמנה לכהן כר"מ בישיבת "חיי עולם" ובהמשך מונה לראש הישיבה, יחד עם גיסו רבי אהרן ברנשטיין, ובתפקיד זה שימש במשך 28 שנים. בשנת תשי"ד, הקים ישיבה וכולל לאברכים בירושלים, בשם "באר מנחם", על שם מורו ורבו רבי מנחם ברודי מקאליב. היה מקורב להאדמו"ר רבי ישראל מגור, אשר כינהו "רבי יצחק שומר הברית", עקב היותו עומד על משמר גדרי הקדושה בירושלים. כמו כן היה מקורב להאדמו"ר רבי יואל מסאטמר, שאף תמך בו כלכלית כדי שיוכל להחזיק משגיחים במקוואות בירושלים.

[3], עו דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער, ללא פגיעה בטקסט. כריכה ישנה ובלויה, רופפת.