ספר תורה אור, דרושי חסידות על התורה, תהלים ושיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, "ונלוה אליו מאמר ההתבוננות מבנו... דוב בעריש [רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש]... ועד היום היו גנוזים באוצרי תלמודיהם בכתב ידם ממש... הבאתיו לבה"ד אנכי הצעיר יוסף בהמנוח מוה’ אשר אנטשיל רייציס סג"ל בשנת תורה...". למברג (לבוב), דפוס מיחאל פ' פארעמבא, [תרי"א 1851].

ליקוט כמה דרושי חסידות על התורה, תהילים ושיר השירים מאת האדמו"ר הזקן מליאדי בעל התניא, ע"פ 'הנחת' אחיו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש. למרות שמו – "תורה אור", החיבור שלפנינו אינו זהה לספר "תורה אור" שהדפיס נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק" בקאפוסט בשנת תקצ"ז, וכמה מדרושי החסידות המובאים בו נדפסו כאן לראשונה, כגון מאמר "דער פרומער וארא" הידוע (חלק מהדרושים המובאים בספר שלפנינו, עם זאת, כבר נדפסו בספר "תורה אור" ו"ליקוטי תורה" שהדפיס הצ"צ).

"מאמר ההתבוננות" שבסוף הספר, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, הוא חלקו השני של ספר "נר מצוה ותורה אור", הנקרא גם "שער הייחוד" [כאן נדפסו רק ל"א מתוך נ"ד הפרקים של "שער הייחוד"], ונדפס כאן בנוסח שונה.

חותמות (בצורת חתימת ידו) של רבי "מנחם קלונימוס בהרה"ג מוה"ר בב"ז זצ"ל וויינשטאק" – הרה"צ רבי אלתר מנחם קלונימוס וויינשטוק (תר"ב-תרע"ה), בן הדיין רבי ברוך זאב וואלף וויינשטוק (נפטר תרל"ב; הדיין החסידי הראשון בירושלים; זכה בצעירותו לראות את "החוזה מלובלין"). רבי מנחם קלונימוס היה מאנשי המעלה של ירושלים ומחשובי חסידי קרלין בעיר; מחותנו של האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב (בנו רבי מרדכי דוד וויינשטאק נשא את בת האדמו"ר). נכדו הוא המקובל רבי משה יאיר וויינשטאק מירושלים.

[1], מד דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ודיו. קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש. רישומים בעט וחותמות. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער. כריכה חדשה.

אוסף מהדורות מוקדמות של הספר "ליקוטי אמרים – תניא", ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. ווארשא, ווילנא ומינכן, תרט"ז-תש"ז [1856-1947].

שמונה מהדורות:

• ספר ליקוטי אמרים תניא. "ווין" [וורשא, אחרי תרט"ז 1856]. בדף השער מופיע מקום הדפוס – "ווין" [וינה]. דפים ט-יב מופיעים פעמיים. החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן כותב בספרו "אוהל רח"ל" (עמ' 412, הערה 8): "מכמה טעמים נהגו מדפיסי ווארשא להעלים לפעמים את שם ווארשא בשער ולהדפיס שם עיר בחוץ לארץ, כגון: קניגסבורג, טשרנוביץ, פרסבורג, ווין, לבוב ועוד... אבל הרגיל בדפוסי ווארשא יכירם בטביעת עין" [קישוטי הדפוס במהדורת התניא שלפנינו דומים לאלו שנדפסו בספר "עבודת הלוי" מהדורת וורשא תרכ"ו, בדפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט. ראה: מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 86, הערה 1].

• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"מ 1879.

• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"ס 1900. דף השער הראשון חסר (על מקומו נכרך דף שער ממהדורת תרפ"ג); דפים קכ-קכא חסרים. מהדורת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. על מהדורה זו ראה כאן
 בהרחבה.

• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרס"ט] 1909. דף השער הראשון ודף ט חסרים. בדף ב, "מודעה רבה" מטעם דפוס "האלמנה והאחים ראם", על מכירת זכות ההדפסה של ספר התניא "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים" (ווילנא, כ"ה תמוז תרס"ט). שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא הבאות.

• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרע"ב] 1912.

• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרפ"ג] 1922.

• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס "ראם", תר"צ [1930]. יצא לאור ע"י חברת "תומכי-תמימים דלובאוויטש". כריכה כחולה מקורית (עם הטבעות מוזהבות). בעמוד האחרון חותמת בית מסחר הספרים "שניאור" זלמן שמאטקין בווארשא.

• ספר ליקוטי אמרים תניא. [מינכן], הוצאת קה"ת, תש"ז [1947]. הספר נדפס במינכן לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש); מעבר לשער נדפסה הקדמה שלו.

8 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. רישומים וחותמות. כריכות חדשות (אחת הכריכות מקורית).

"סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק ראשון, "בתוספות מרובה דבר חדש אשר לא היה מעולם, פירוש המלות...", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקע"ח 1818]. מהדורה שנייה.

במהדורה זו נוספו לראשונה כעשרה מאמרים חדשים של האדמו"ר הזקן, שנדפסו על פני למעלה מ-50 עמודים (לפני כל מאמר חדש נדפס סימון של סוגריים הפוכים). על הוספות אלו נכתב בשער: "ובתוספות מרובה עשרה בוגין [=קונטרסים] מדברי קודש... מעניני תפילה שלא נדפסו בסדורי הקודמין" [כלומר במהדורת קאפוסט תקע"ו].

עותק חסר – ללא דפי השער, ההקדמה ודפים נוספים. הדפים נפרדים זה מזה ואינם כרוכים. • חלק א (תפילת שחרית לחול; סדר סעודה וברכות; סדר המילה; קריאת שמע על המטה; תיקון חצות): ז-מו, [1], מט-צד, צג-ק, קה-קסד, קסט דף (חסרים 4 דפים בראש הספר ו-4 דפים לקראת סופו. במקור: [3], ו-מו, [1], מט-צד, צג-ק, קה-קסט דף).

21 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב משתנה בין הדפים: מצב טוב-בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים וכתמים כהים; קמטים ובלאי; קרעים וקרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט; הדבקות והשלמות נייר. חתימות בעלות בשולי דפים.

סידור עם דא"ח

סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד").

נוסח הסידור, הדינים ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי האדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו האדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט בשנת תקע"ו.

סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל, עם פירוש המלות, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני החלקים בשני כרכים.

חלק ראשון עם פירוש המלות על פסוקי דזמרה וכללות כוונת עניני ציצית ותפילין ותפילה וקריאת שמע וברכת המזון וחתונה ומילה; וחלק שני עם פירוש המלות על עניני שבת, ראש חודש, חגים מועדים, ועוד.

המהדורה שלפנינו הובאה לדפוס על ידי שנים מנכדי האדמו"ר הזקן בעל התניא – רבי שניאור ב"ר מנחם נחום מניעז'ין (חתן ה"צמח צדק" מליובאוויטש) ורבי רפאל מרדכי ב"ר ברוך שמואל (חתן רבי הלל מפאריטש). בראש חלק א' "הקדמת והסכמת" האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש למהדורה הראשונה (קאפוסט, תקע"ו), הסכמות מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב-תרכ"ג, והסכמה חדשה מאת ר' דובעריש מייזלש (מיום ט"ז סיון תרכ"ז).

בחלק א, חותמת רבי "יצחק יעקב שווארץ החופ"ק ברוקלין ניוארק".

שני חלקים בשני כרכים: חלק ראשון: [2], קנד דף. חלק שני: [1], ב-סב; צד דף. 22.5-23.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים; חלק א במצב בינוני-טוב, חלק ב במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (כתמים רבים בחלק ב). קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים. בחלק ב סימני עש רבים וקרעים, בהם קרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (דף השער הודבק על גבי נייר לחיזוק). הדבקת נייר דבק בשולי הדף השני. כריכות חדשות (אינן אחידות).

אובערלנדר, הסידור, טז, עמ' שיט.

"סדור עם דא"ח"

סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.

ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השלחן ערוך, וחידושים על הש"ס, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות.

שבעה חלקים (בשמונה כרכים):

1. אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. [3], עו דף. חותמות: "שניאור יששכר בה"ר משה שעכטער".

2-4. יורה דעה, חלקים א-ג (בשני כרכים): חלק א – הלכות שחיטה-רבית; חלק ב – הלכות נדה-מקוואות, וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב; חלק ג – הלכות נדרים-אבלות. ווילנא, דפוס ר' ש"י פין ור' א"צ ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער / דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד [1874]. חלק א: [2], פו דף (דפים מג-מד נכרכו שלא במקומם, לאחר דף פ); חלקים ב-ג: קכא; נב, יג דף. ללא דף השער של חלק ג. בכל החלקים חותמות "בית הכנסת עזרת ישראל" (כנראה בפטרבורג).

5. אבן העזר, חלק א – כרך I: הלכות אישות ועגונות; כרך II: הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. כרך I: [2], קמז דף; כרך II: [1], פב, [1] דף. רישומים בשערים של כרך I: "שטיביל דחב"ד דליבאוויץ"; "שייך להנגיד המופלג לתהלה ולתפארת כבוד שמו תפארתו מוהר"ר דוד זינגערעוויץ" (אולי, רבי דוד ב"ר שניאור זלמן זינגרביץ מברזיל, משגיח רוחני בישיבת פונוביז' בבני ברק); "יהושע מאיר שווארץ; חותמת: "בית הספרים של עדת ישראל בלבוב".

6. אבן העזר, חלק ב – כרך I: הלכות גיטין ושמות גיטין; כרך II – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. כרך I: [2], ק דף; כרך II: קלה דף. בכרך I חותמות: "שניאור יששכר בה"ר משה שעכטער"; הגהה למדנית בכתב יד בשולי הדף האחרון.

7. חידושים על הש"ס, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878. [2], קצב דף.

הדפסת ספר "צמח צדק"

האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים. במשך ימי חייו ה"צמח צדק" לא מסר לדפוס את תשובותיו בהלכה, את חידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות. תורתו נותרה בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ ור' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס ופסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו"ע, אשר נותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו, ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי חסידיו. תשובותיו נאספו ולוקטו אחת לאחת מידי המקבלים. רק שמונה-עשרה שנים לאחר הסתלקותו הסתיימה מלאכת האיסוף, הסידור, ההעתקה, העריכה וההדפסה של תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק". שלום דובער לוין, "צמח צדק – מפתחות" (ברוקלין, תשנ"ט), מבוא לסדרת "צמח צדק", עמ' 5-13.

8 כרכים. גודל משתנה: 29-33 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים במספר כרכים. מצב כללי טוב, מספר כרכים במצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים, קרעים ובלאי קל. קרעים ופגמים במספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר ודבק (פגמים וקרעים חסרים גדולים בשולי דפי השער של אבן העזר, חלק א, כרך I). סימני עש במספר כרכים (בעיקר בכרך הראשון). רישומים וחותמות. כריכות חדשות.