ספר ישמח לב, דרושי חסידות על אגדות הש"ס, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תק"ס 1800]. בדף השער: "כאשר נדפס בסלאוויטא". מהדורה שניה.

הספר נדפס לראשונה בסלאוויטא בשנת תקנ"ח. יחד עמו נדפס באותה שנה בסלאוויטא גם ספר "מאור עינים" של המחבר. כשנתיים לאחר מכן נדפס ספר "ישמח לב" במהדורה חוזרת, היא המהדורה שלפנינו. במהדורתו השנייה של הספר "מאור עינים" שנדפסה בפולנאה (תק"ע 1810), אוחדו שני הספרים לספר אחד. המאמרים על הש"ס שנדפסו בספר "ישמח לב" צורפו לספר "מאור עינים" על התורה, תחת השם המשותף "מאור עינים", וכך הדבר ברוב המהדורות שנדפסו לאחר מהדורת פולנאה. המגיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח, אנצ' לחסידות, ג', עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. לאחר הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות]. 

כח דף. 20 ס"מ. נייר מעט כהה. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקמטים. קרע בשולים הפנימיים של דף השער, משוקם בהדבקת נייר, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעה קלה בטקסט מצדו השני של הדף. קרעים חסרים גדולים בשני הדפים האחרונים, עם פגיעה רבה בטקסט בדף שלפני האחרון, משוקמים בהדבקות נייר (עם השלמה של הטקסט החסר בכתב-יד). סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכה חדשה.

אוסף ספרי הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הורביץ אב"ד ניקלשבורג (תלמיד המגיד ממזריטש):

• ספר דברי שמואל, על התורה. למברג (לבוב), ללא שם מדפיס, [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.

• ספר דברי שמואל, על התורה. למברג (לבוב), דפוס M. Uunger, [תרכ"ט] 1868. מהדורה שניה.

• ספר נזיר השם וסמיכת משה, חידושים על שלחן ערוך אבן העזר, עם ליקוטים על מסכתות מסדר נשים, ודרשות למועדים, הספדים וחידושים על התורה, מאת רבי שמואל שמעלקא ובנו רבי צבי יהושע (בשם דודו וחותנו בעל ההפלאה). למברג (לבוב), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ט] 1869. מהדורה ראשונה.

• ספר חידושי הריב"ש, חלק ראשון, חידושי סוגיות, מאת רבי צבי יהושע בן רבי שמעלקא מניקלשבורג. פרעמישלא, דפוס חיים אהרן זאפניק עט קנאללער, [תרל"ח] 1878. מהדורה ראשונה.

• ספר שמן הטוב, חידושים וליקוטים בעניינים שונים, מאת רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג וצדיקים נוספים, בהוצאת רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון. פיעטרקוב, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תרס"ה 1905. שתי מהדורות דומות, עם הבדלים קלים בדף השער (כפי הנראה אחד מהם הוא דפוס מאוחר יותר של מהדורת תרס"ה). באחד מהם, חותמות של "מרדכי יצחק פיינבערג, שערי חסד, ירושלם"; "חותם ביהמ"ד דחסידים בשכונת שערי חסד יכב"ץ". בשני, חותמות של "Moses Weiss, Lodz".

המחבר, הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הלוי הורביץ אב"ד ניקלשבורג (תפ"ו-תקל"ח), בנו של הגאון הקדוש רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, ואחיו הגדול של הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי בעל ה"הפלאה". שני האחים עסקו בצוותא שנים רבות בלימוד התורה ועבודת השם, והיו מגדולי תלמידיו של "המגיד ממזריטש". כבר מגיל צעיר נודע רבי שמעלקא בגאונותו ובקדושתו הרבה. כיהן כאב"ד ריטשוואל בפולין ואח"כ כאב"ד שיניווא. בכל מקומות רבנותו הקים ישיבה, והעמיד תלמידים חשובים, בהם שנודעו לימים מגדולי החסידות: הרה"ק רבי ישראל הופשטיין "המגיד מקוז'ניץ", הרה"ק רבי לוי יצחק אב"ד ברדיטשוב, הרה"ק רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים"; הגאון רבי מאיר קריסטינפאלר אב"ד בראד; הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב (שלמד אצלו 13 שנה) והרה"ק רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין" (שלמד אצלו כ-18 שנה). תלמידיו אלו שהתקרבו לחסידות בגלל השפעתו. בשנת תקל"ב עברו האחים לכהן ברבנות בארצות אחרות. רבי שמעלקא נתמנה לרבנות ניקלשבורג (מהקהילות המרכזיות של יהדות מורביה), ורבי פנחס עבר לגרמניה לכהן ברבנות פרנקפורט דמיין. בישיבה שפתח בניקלשבורג, הגיעו ללמוד אצלו ותיקי-תלמידיו מארץ פולין: רבי משה ליב מסאסוב ו"החוזה מלובלין". בין תלמידיו המובהקים בישיבת ניקלשבורג נמנו גם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב, הגאון רבי שלמה בוכנער אב"ד קראשנוב (תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק) והגאון רבי מרדכי בנעט (לימים אב"ד ניקלשבורג ומדינת מורביה).

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר תשואות חן, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת הרה"ק רבי גדליהו מליניץ. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר סג"ל, תקע"ו [1816]. מהדורה ראשונה.

המחבר, רבי גדליהו מליניץ (תצ"ח-תקס"ד), "אור תורתו הופיע בק"ק מרופאליא ובק"ק אוסטריפאליא, ולסוף ימיו תקע אהלו אוהל של תורה בק"ק ליניץ" (מתוך נוסח השער). זכה להסתופף בצעירותו אצל הבעש"ט מספר פעמים, ואף מביא בספרו מדברי תורתו של הבעש"ט ששמע מפיו. היה תלמידו המובהק של רבי אריה ליב ה"מוכיח" מפולנאה, בעל "קול אריה" (מגדולי תלמידי הבעש"ט), וכן קיבל מתורתם של כמה מגדולי תלמידי הבעש"ט. בספר שלפנינו מובאים דברי תורה רבים ששמע מפיהם. המחבר היה ממעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, והוא אחד מהמקורות החשובים ביותר של הספר "שבחי הבעש"ט" (מחברו מרבה להביא דברים שקיבל מרבי גדליהו). מסופר שהבעש"ט עצמו "כיבדו מאד, אם כי היה רך בשנים כבן שמונה עשרה או עשרים שנה, עם כל זה חלק לו הבעש"ט כבוד גדול כאחד מתלמידיו הגדולים" (נכדו רבי יהושע העשיל ממונסטריץ', בספרו תורת אבות, במאמר ערך אבות). המאמרים בספר שלפנינו נכתבו והובאו לדפוס על ידי תלמידו רבי יהודה ליב מליניץ (בנו של רבי דוב בער מליניץ, מחברו של הספר "שבחי הבעש"ט").

[5], מה דף. 18.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה בטקסט מצדו השני של הדף, משוקם בהדבקת נייר, וקרע לרוחב הדף האחרון, משוקם בנייר-דבק, על הטקסט. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם בנייר דבק. הדבקות נייר בשוליים הפנימיים במספר דפים. כריכה חדשה.

ספר קדושת לוי, על פרקי אבות, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, נדפס עפ"י כתב-יד מגנזי תלמידו המגיד מקוז'ניץ. [לבוב, ללא שם מדפיס, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.

בסוף הספר נדפסה "כוונת המקוה מהבעל שם טוב זצלה"ה".

ח דף. 24.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בדף האחרון, עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר, עם השלמות מילים בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר). כריכה חדשה.

אוסף מהדורות של הספר הקדוש נועם אלימלך, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק, שנדפסו בשנות הת"ר-ת"ש:

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס אברהם ניסן זיס, תרכ"ג 1863. רישומי בעלות של "בנימין זייפער", ורישומים משפחתיים משנות התר"ל.

• ספר נועם אלימלך. וורשא, דפוס N. Shriftgisser, תרמ"א 1880. חתימה וחותמות של "חנוך העניך יוסף גרינשטיין".

• ספר נועם אלימלך. טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה עם הכוכביות •. חותמת של "בנימין זאב מטיאש"; חתימה של "יוסף מרדכי הכהן".

• ספר נועם אלימלך. וורשא, דפוס האחים לעוין-עפשטיין ושותפם, [תר"פ 1920, בערך].

• ספר נועם אלימלך. וורשא, דפוס האחים לעוין-עפשטיין, תרפ"ב [1922]. חותמת "צבי יהודה הכהן נדב בעד נשמתו".

• ספר נועם אלימלך. לובלין, דפוס נחמה אשת יעקב הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ז 1926. מהדורה עם הכוכביות •. חותמות של רבי "ישראל מנחם ברוין, אב"ד דק"ק ברעזאוויטץ וליפיאן יצ"ו".

• ספר נועם אלימלך. קראקא, דפוס י’ שטראם (טארנא), תרצ"ב 1932. מהדורה עם הכוכביות •. חותמת של רבי "דב כהן, רב דביהכנ"ס שירת ישראל בעיה"ק ירושלים ת"ו".

• ספר נועם אלימלך. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, [ת"ש 1940]. מהדורה עם הכוכביות •.

• ספר נועם אלימלך. ירושלים, דפוס והוצאת האחים לוין-אפשטין ושות’, [תש"ה 1945, בערך].

• ספר נועם אלימלך. פערנואלד (גרמניה), דפוס יפה, [תש"ז 1947].

ספר קדוש זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).

10 ספרים. גודל ומצב משתנים. חותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.