האוסף כולל: הסכמות והתכתבויות עם רבנים בקשר לספריו, ספר "קונטרס השמות החדש" על דיני שמות גיטין, וספריו הנוספים, מאת הרבנים: רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הראשי לארץ ישראל; רבי שלמה יוסף זוין (שני מכתבים); רבי איסר יהודא אונטרמן הרב הראשי לתל אביב(שני מכתבים); רבי יעקב משה טולידאנו הרב הראשי לתל אביב; רבי כתריאל פישל טכורש מרבני תל אביב; רבי רפאל הכהן קוק, רב ראשי ואב"ד טבריה (שני מכתבים); רבי אליעזר יהודה וולדינברג; רבי חיים זבולון חרל"פ אב"ד ראשון לציון; רבי מרדכי אריה זמל אב"ד תל מונד; רבי ראובן מרגליות; רבי יצחק סטאלמאן מארה"ב; רבי פסח ריימאן אב"ד ניו בראנזוויק ניו דזש. ארה"ב; רבי דוד שלמה הכהן נאוואסעלער רב בפילדלפיה; רבי מרדכי ליבוביץ אב"ד "מחזיקי הדת" בבריסל (בלגיה); רבי שמואל אפרים טיקטין; ועוד.

● מכתבים אודות הארגון "עזרת תורה – ע"י הרבנות הראשית ואגודת הרבנים ליפו ותל אביב" – לעזרה לפרנסת רבנים פליטים בתל אביב, שהרב טקץ היה עורך את המגביות עבור הארגון, בשנות התר"ץ [1930 בקירוב], בהם: שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה אברהם אירירה [אחרון רבני סלוניקי ואב"ד בתל-אביב]; מכתב רבי מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, רב המושב נחלת גנים; ועוד.

● מכתב קריאה לאסיפה, מאת "רעליגיעזע מיידעל-שולע בית יעקב אין לודמיר", אל רבי דוב טקץ. לודמיר, [שנות התר"פ בקירוב].

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יעקב יוסף ווייס מספינקא, אל רבי דב טקץ. ברוקלין, תש"ך? [1959]. מצורפות גם הזמנה לטיש של הרבי בבני ברק, טבת תשכ"ח, והזמנה לנישואי הבן רבי אברהם אביש, תמוז תשכ"ז.

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם אביש ווייס בן האדמו"ר מספינקא. חשון תשכ"ח [1967].

● מכתב מאת ישיבת "אמרי יוסף ספינקא", אל רבי דב טקץ, בתודה על ספרו "תר"ך עמודי אור". ירושלים, חשוון תשכ"ט [1968].

● הזמנה מודפסת מטעם "התאחדות חניכי הישיבות", אל הרב טקץ, לכינוס חניכי הישיבות שבו תתקיים שיחה מוסרית מאת רבי יצחק אייזיק שר. תל אביב, אב תש"ו [1946].

● שני מכתבים על גבי גלויה, ברכות שנה טובה, מאת רבי יהודא זרחיה סג"ל, רב קרית שלום. תל אביב, תשכ"ט [1969] / אלול תשל"א [1971].

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי צבי יהודה מלצר, אב"ד רחובות וראש ישיבת "הדרום". רחובות, [שנות התש"ך 1960 בקירוב].

● ועוד.

47 פריטים, מתוכם כ-40 מכתבים חתומים. גודל ומצב משתנים.

מכתב על גבי גלוית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק גליק אב"ד טולטשווא. טולטשווא, ב' דחנוכה, כסלו תרס"ג [1902].

נשלח ל"מו"ה יעקב מאיר נ"י... בק"ק מילהוזען יע"א" (העיר מילהאוזן [כיום מילוז] בחבל אלזס שבצרפת). במכתב הוא מזכיר לו כי שלח לו בעבר את ספרו "באר יצחק" והוא השיב לו תשלום הגון, וכעת הוא מבקש שוב תמיכה תמורת ספרו "יד יצחק".

את המכתב הוא מסיים בברכה: "וה' יאריך ימיו ושנותיו בנעימים, כראוי להולך תמים, וימלא כל משאלותיו לטובה, בזכות תמכו לומדי תורה ברוח נדיבה, כעתירת ידידו מוקירו ומכבדו, אברהם יצחק גליק חפק"ק הנ"ל יע"א".

הגאון הנודע רבי אברהם יצחק גליק בעל ה"יד יצחק" (תקפ"ו-תרס"ט), ומגדולי הפוסקים בהונגריה. כיהן כאב"ד טולטשווא למעלה מחמישים שנה (משנת תרי"ח). נחשב לאחד מגדולי המשיבים להלכה בהונגריה. רבנים רבים התעטרו בסמיכה שקיבלו ממנו, עד שהיו קהילות בהונגריה שהתנאי הראשון להצגת מועמדות של רב היה, רק אם יש לו סמיכה מהרב גליק מטולטשווא. עסק הרבה בכתבי זקנו מהר"ם בנעט [אבי חותנו רבי ישעיה בנעט אב"ד קאלוב], והוציא לאור את ספריו: שו"ת "פרשת מרדכי" ועוד.

גלויה. 14X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.

שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי צבי יחזקאל מיכלזון אב"ד פלונסק. פלונסק-וורשא, תרפ"ב-תרפ"ה [1922-1925].

נשלחו לאנגליה, אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, מרבני לונדון:

1. מכתב מתאריך כ' אדר תרפ"ב, נשלח מפלונסק. במכתב מדווח רבי צבי יחזקאל כי שלח לו את ספריו "צבא רב" (מתורת זקנו רבי צבי הירש אב"ד ברלין) ו"שו"ת בית משולם" (מתורת חמיו רבי משולם זלמן אשכנזי), והוא מבקש שישלח לו את ספרו "כרם צבי" – "והיה בקבלי ספרו אכבדו אי"ה לשלוח אליו גם מיתר ספריי אשר חנני השי"ת להדפיס. כן אם יגלה לי רצונו והסכמתו להכניס בספריו אי"ה מה מחידושי תורתי אז אשלח אליו ג"כ ח"ת לסדר הפרשיות, וכן אעשה בל"נ גם אני להזכירו בספריי אשר נכונים אי"ה להדפסה בקיץ הבע"ל...".

2. מכתב מתאריך י"ח תמוז תרפ"ה, נשלח מווארשא. הוא כותב לו בענין פנייתו אל המדפיס קראננבערג שנקרא לדין-תורה עם הרב פרבר, והוא כותב כי עדיין לא קיבל ממנו תשובה ברורה, אם פניו להתפשרות או לדיונים בבית הדין: "...כי כתבתי אליו אשר יש ברבינאט [ועד הרבנים] מפה מכתב כ"ת שמזמינו לד"ת, ואנכי הנני מנסה הפעם האחרון לבוא אתו בעמק השוה (אם אמנם הנני מגלה לכ"ת לאזנו כי ברבינאט (שהנני אחד מהם) יוכל הדבר להמשך עדן ועדנים כמים שאין להם סוף כנהוג, וע"כ בודאי מוטב יותר אם יעלה בידי לגמור עמו באחד)...". הוא מוסיף לבקש ממנו את ספרו ואת הקונטרס "אכסניא של תורה" שנדפס בלונדון, ולהבטיח שישלח לו את ספרו.

הגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזון – הרב מפלונסק (תרכ"ב-נספה בשואה תש"ב), גאון מופלג מגדולי הרבנים בפולין. בשנת תרמ"ה החל לכהן ברבנות בעיר קרסניברוד, עפ"י הוראת רבו האדמו"ר בעל ה"שפת אמת" מגור, ובשנת תרנ"ד עבר לכהן ברבנות פלונסק. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשא והיה מראשי וזקני "ועד הרבנים" אשר ניהלו את רבנות העיר הגדולה( חברותו של רבי צבי יחזקאל בוועד הרבנים של וורשא מתוארת גם בספרו של נ. שמן, די ביאגראפיע פון א ווארשעווער רב: הרב צבי יחזקאל מיכלזאן זצ"ל, מונטריאול תש"ט, עמ' 51-52).. מפוסקי ההלכה החשובים בפולין, דרשן מפורסם ומחבר פורה של עשרות ספרים ומאמרים בכל חלקי התורה. נודע גם כהיסטוריון וביבליוגרף. בתקופת השואה היה אחד מהרבנים היחידים שנותרו מרבני וורשא, עד שנשלח למחנה ההשמדה טרבלינקה בחודש אלול תש"ב [אוגוסט 1942], שם נספה – הי"ד. לאחר גירושו הביא בנו מרדכי לארכיון הקהלה בוורשא, שלש תיבות גדולות עם כתביו של אביו הרב, אך גם הם אבדו במהלך הזמן (ראה אודותיו: אלה אזכרה, ב, עמ' 195-202).

[2] מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 28 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול. נקבי תיוק. במכתב הראשון קרעים קטנים בשוליים.

כתב רבנות לרבי יצחק קוסובסקי-שחור, לרבנות העיר שדליץ, בחתימותיהם של גבאי הקהילות בעיר (כולל גבאי בתי המדרש החסידיים בעיר). שדליץ (פולין), י"ג מנחם-אב תרצ"ו [1936].

כתב הרבנות נדפס במכונת כתיבה ונחתם בחתימות ידם של תושבי הקהילה, גבאי הקהילות וחברות הלימוד. נכתב בו: "הנה אנחנו הח"מ בשם כל העיר בכלל ובפרט כל בתי תפלות החסידים דאנ"ש דעירנו שדלץ מבקשים את כתה"ק לקבל את כסא הרבנות הנעלה דעירנו בכבוד גדול וכמים פנים אל פנים, וכל אנשי עירנו מצפים ומיחלים מימים כבירים לראות את כהד"ג ישב על כסא הרבנות דפה עירינו שדלץ ויש לנו זכי' בזה, וכעת הנה מבקשים את כבוד הדר"ג להיות מזכה אותנו על ביאתו לפה על איזה ימים. ובטח יהי' לכב' הדר"ג כבוד בזה ויבורר הדבר אצלו אשר כל המכתבים וכדומה אשר קיבל כתה"ק הי' שקר וכזב רק מפני איזה נגיעה מהיחיד מאיזה שטותים, אך על יסוד האמתי כל העיר רוצים את כ' הדר"ג להיות יושב על כסא הרבנות בכבוד גדול ולא יהי' ח"ו שום עיכב אפילו ע"י אחד".

מהמכתב עולה שכבר קודם לכן הגיעו אליו הדי קולות של מתנגדים למינויו לרב, ומשום כך מבקשים הגבאים להבהיר שמדובר רק בנגיעה אישית, אך הם מאוחדים בדעה בעד המינוי. ככל הידוע, רבי יצחק לא נענה להזמנה זו. הוא כיהן בתקופה זו כרבה של יוהנסבורג שבדרום-אפריקה, עד לפטירתו בשנת תשי"א.

בתחתית הכתב חותמותיהם של: "ועד בית הכנסת הגדול בשדלץ"; "גבאים דחברה ש"ס דפה שעדליץ"; "גבאים דחברה משניות דפה שעדליץ"; "בהח"ס דגור יודישע 4 שעדלעץ"; "בית החסידים דגור ב, פה שעדלעץ"; "בית החסידים אלכסנדר, דפה שעדליץ"; "בהמ"ד חברה 'פרחי שושנים'... שעדליץ" ועוד. לצד החותמות כ-25 חתימות של הגבאים וראשי החברות.

הגאון רבי יצחק קוסובסקי-שחור (תרל"ז-תשי"א), מגאוני ליטא, חניך ישיבת טלז, חתן הגאון רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איוויה שבליטא (אביו של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא). לאחר פטירת חותנו נתמנה תחתיו לרב באיוויה. לאחר מכן כיהן כרב במאריופול שברוסיה. בשנת תרפ"ב עבר לכהן כרב באוגוסטוב, ובשנת תרפ"ה כיהן ברבנות העיר וולקוביסק. בשנת תרצ"ד עבר לדרום-אפריקה, שם נתמנה לרב אגודת הקהילות ביוהנסבורג והסביבה ולנשיא תנועת "המזרחי" בדרום-אפריקה עד לפטירתו.

[1] דף. 35.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול. קרעים (מנותקים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק.

מכתב על גבי גלוית דואר בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה שצקס. ליפנישאק, ט' כסלו עת"ר [תר"ע, נובמבר 1909].

המכתב נשלח "למנהלי הישיבה הק' בטעלז ד' עליהם יחיו", ובו הוא מבקש, כבוגר הישיבה, לעדכנם בפרטיו: "הנני למלאות בזה בקשתם הנדפסת במכה"ע [במכתבי העת] ולהודיעם הפרטים האלו: למדתי בהישיבה הק' בטעלז ארבע שנים משנת תרנ"ח עד תרס"ב. זה כשנה ומחצה אשר משמש אנכי ברבנות בעיר ליפנישאק פלך ווילנא, כתובתי הנכונה היא... בכבוד ויקר, משה בהגאון ר' אברהם אהרן זצ"ל שאצקעס בן חורג להגאון החסיד ר' יצחק בלאזער זצוק"ל". בראש המכתב חותמתו: "משה שאצקעס, ראב"ד בליפנישאק, פלך ווילנא".

בשלהי שנת תרס"ט, פירסמה ישיבת טלז מודעות בעתונות היהודית ("הד הזמן", "אונזער לעבען" ועוד), על הוצאת ספר "תולדות הישיבה" ובו ההיסטוריה של ישיבת טלז, עם רשימת הבוגרים, כתובתם ומעשיהם. במודעה נתבקשו הבוגרים לשלוח ידיעות על עצמם: מתי למדו בישיבה, שמם ושם מקום מוצאם [בישיבות דאז היו הבחורים מוכרים ונקראים על שם עיר-מוצאם ולא בשם משפחתם], מקומם כיום וכתובתם. מצבם הרוחני והגשמי, ובמה הם עוסקים. [בסופו של דבר, הספר לא יצא לאור, עקב פטירתו הפתאומית של הרב גורדון, בגולת אנגליה].

הגאון רבי משה שצקס (תרמ"ב-תשי"ט), נולד בווילנא לאביו רבי אברהם אהרן "העילוי מזעטיל". אמו נישאה בזיוו"ש לרבי יצחק בלאזר אב"ד פטרבורג שגידלו כבנו. למד בישיבת סלבודקה ובישיבת טלז. התמנה לרבה של ליפנישאק פלך וילנא, ומשם עבר לכהן ברבנות העיר איוויא. נודע בפקחותו הרבה והיה איש סודם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר. בשנת תרצ"א התמנה לרבה של לומז'ה. אחר פרוץ מלחמת העולם השנייה שב לווילנא והתמנה על ידי רבי חיים עוזר לראש ישיבת גרודנא אחר רבי שמעון שקאפ. בהמשך נדד ליפן והיה מראשי הרבנים שעמדו בקשר עם השלטונות לטובת הפליטים. בשנת תשי"א הגיע לאמריקה, שם המשיך להרביץ תורה לרבים עד יומו האחרון. חידושיו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "ברכת משה".

גלויה. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים.